אבחון שגוי של סרטן: מה הסיכוי?
אובחנת כחולה סרטן? האם כדאי לגשת לחוו"ד שנייה או לשלוח בדיקות באופן פרטי? מומחה סבור שזה אפשרי אך מיותר. "אבחון שגוי נדיר מאוד. יש יותר אנשים שלא אובחנו"
סיפורו יוצא הדופן של הזמר אמיר פיי גוטמן, שאובחן - ככל הנראה בטעות - כחולה סרטן, הכה גלים, זורע תקוות חדשות בקרב מי שאובחנו כחולים או עומדים בפני החלטה האם להתחיל לטיפולים הכימותרפיים. למרבה הצער, מדובר ככל הנראה במקרה נדיר ביותר, הבעיה של אבחון מאוחר או אבחון של רקמה סרטנית כבריאה, שכיחים הרבה יותר.
כמה נפוצים מקרים כאלה?
פרופ' אברהם קוטן, מנהל המערך האונקולוגי ברמב"ם לשעבר, כיום היועץ האונקולוגי של בית החולים האיטלקי בחיפה חושב שזה נדיר אך אפשרי. "במהלך 45 שנות עבודתי באונקולוגיה, נתקלתי במקרים של אבחון פתולוגי שגוי".
כמה נפוצה טעות כזו? כיצד היא מתרחשת?
"מדובר במקרים בודדים בלבד. הטעות ההפוכה היא יותר נפוצה - כשנשלחה דגימה למכון הפתולוגי וחוזרת תשובה שהיא תקינה, ללא ממאירות, אבל בפועל בדיעבד היה גידול סרטני. בהתחשב בסיפור המחלה ובדיקות נוספות, צילומי CT, MRI ומצבו של החולה, ועדיין יש לנו חשד שמדובר בטעות, אז שולחים את הדגימה בפעם נוספת".
כיצד מתבצע אבחון סרטן? האם ניתן לקבל חוות דעת שנייה בתהליך הרגיש הזה?
"הרופא שולח את הדגימה למכון הפתולוגי, שם היא נבחנת ועל פי חוק, שני פתולוגים חותמים על הדו"ח המסכם, כך שבכל מקרה יותר מאדם אחד מפענח את הבדיקה. המכונים הפתולוגיים בישראל עומדים בשורה אחת עם מיטב המכונים בארה"ב ובמערב אירופה, ונמצאים ברמה שעונה על סטנדרטים בינלאומיים.
"מדי שנה מאובחנים 25 אלף עד 30 אלפי חולים חדשים, מרביתם מקרים סטנדרטיים מבחינת האבחון הפתולוגי. יש שיעור מסוים של אבחונים לא חד משמעיים - כשלא ברור אם הגידול ממאיר או לא, או באיזה סוג של ממאירות מדובר. במקרים שכאלה כל המכונים הפתולוגיים והרופאים הנוגעים בדבר, כשרואים תשובה שהיא לא חד ערכית, מבקשים חוו"ד נוספת, אם צריך גם ממכון בחו"ל, שולחים למכונים ספציפיים לאותו סוג גידול, כך שאף פעם לא מדובר בזוג עיניים אחד. עם זאת, למרות הכל, יכולה להיות החמצה ואבחון יתר. זה לא חף מטעויות".
אז אולי זה רעיון טוב שאנשים יפנו לחוו"ד נוספת?
"אפשר לעשות זאת. לרוב זה מיותר לחלוטין כי יש הרבה עיניים ממילא. צריך לזכור שאם זו תהיה פרקטיקה מקובלת כל המטופלים ייאלצו להמתין זמן רב יותר לפענוח הבדיקה והמחלה תתקדם ללא טיפול. עם זאת, זוהי זכותו של החולה. הדגימה היא שלו ויש באפשרותו לקחת אותה ולפנות למכון פתולוגי אחר".
נתקלת במקרים כאלה?
"זה מאוד מאוד חריג. ישנם מקרים שבהם הרופא בעצמו יוזם עוד בדיקות. חשוב לציין שהאבחון נעשה על סמך הניתוח הפתולוגי או הציטולוגי (תאים ולא רקמות), אבל לכך מצטרפים מדדים אחרים, כל הסתמנות המחלה. לעתים מפנים להמשך בירור, מבקשים מה שנקרא רוויזיה פתולוגית, כשמדובר בגידול לא שגרתי, אם יש התלבטות אם מדובר בגידול חודרני או לא וכו'".
האם יש מחלות דומות לסרטן שעלולות לבלבל ולגרום לטעות באבחון?
"לפעמים ההבדל בין ריבוי תאים לגידול סרטני הוא גבולי. גם במרכזים המובילים בעולם קורה לעתים שאובחן סוג סרטן מסוים וטופל בהתאם, ובבדיקה חוזרת התברר שמדובר בסוג אחר".
במקרה של טיפול מיותר, מהם נזקי הכימותפיה?
"לטיפולים אפקטים מידיים - ירידה בספירת דם, פגיעה בלשד העצם (מח עצם), תופעות לוואי הכוללות חולשה, בחילות, נשירת שיער ועוד. עם זאת, חשוב לומר שהגוף מתאושש ומשתקם. לטווח הארוך יש שיעור מינימלי של נזק ותופעות לוואי. חלק מהתרופות האונקולוגיות עלולות לגרום לתופעות לוואי נוירולוגיות או לנזק ללב. המסר הוא שכשיש מחלה המאיימת על חייך - אז תופעות הלוואי זניחות. אולם, ישנם מצבים שבם המחלה מתקדמת וצריך לדון בכובד ראש, כשכל מקרה לגופו, בהארכת ההישרדות או/ו שיפור איכות החיים של החולה אל מול תופעות הלוואי. כמובן שלתת טיפול כימו לאדם בריא זה הדבר האחרון שהיינו רוצים".
בואו לדבר על זה בפורום טיפול בסרטן.