סרטן שחלה אפיתליאלי: אבחון וטיפול

סרטן שחלה הוא אחד מסוגי הסרטן האגרסיביים מבין המחלות הממאירות אצל נשים. מדי שנה מאובחנות בישראל כ-350 חולות חדשות עם סרטן שחלה. הסיכון לחלות בסרטן שחלה אפיתליאלי עומד על 1:60. כלומר: לאשה אחת מתוך 60 יש סיכון לחלות עד גיל 70. סיכון זה אינו גבוה, יחסית לסיכון לחלות בסרטן השד (1 מ- 9), אך עדיין נחשב סיכון יחסית גבוה.

באיזה גיל מופיעה המחלה, בדרך כלל?

הגיל הממוצע של הופעת המחלה הוא בעשור השישי והשביעי לחיים. חשוב להדגיש שהגיל הממוצע של הופעת המחלה בנשים עם סיכון מוגבר לסרטן שחלה הוא צעיר יותר (סביב גיל 50).

מהם גורמי הסיכון לסרטן השחלה?

גורמי הסיכון העיקריים לסרטן שחלה הם סיפור משפחתי של סרטן שחלה וסרטן שד וגיל מבוגר. חשוב להדגיש גם את הגורמים המגנים מפני סרטן שחלה, שהעיקריים בהם: הריונות, הנקה ושימוש בגלולות. שימוש בגלולות מפחית את הסיכון לחלות בסרטן שחלה בכ-50 אחוזים.

כיצד נוכל לשים לב בעצמנו לשינויים גופניים כלשהם, שעלולים להתפתח לסרטן השחלה?

רוב החולות עם סרטן שחלה אפיתליאלי מאובחנות בשלב מתקדם (שלב III-IV). הסיבה לגילוי המאוחר היא שבדרך כלל, בשלב המוקדם, אין סימפטומים ספציפיים המכוונים את האישה לפנות לבירור גינקולוגי.

התלונות האופייניות, שאליהן יש לשים לב: חולשה, תפיחות של הבטן ותחושת שובע מוקדם, שינוי בהרגלי יציאות וכאבים לא ספציפיים בבטן. לעתים קרובות, מכיוון שתלונות כאלה אינן מחשידות לבעיה גינקולוגית, חולף זמן רב - עד שהאישה מגיעה לברור גינקולוגי.

כיצד מאבחנים סרטן בשחלה?

בחשד לגידול שחלתי, יש להשלים את הבירור על ידי בדיקה גופנית ובדיקה גינקולוגית, עם שילוב של בדיקת אולטרסאונד גינקולוגי. המשך הבירור כולל בדיקות עזר נוספות, כולל בדיקת סמנים גידוליים בדם, בדיקת CT ובדיקות דימות אחרות, לפי הנסיבות. האבחנה הסופית נעשית בניתוח.

האם סרטן השחלה קשור לגנטיקה?

רוב המקרים של סרטן שחלה הינם ספוראדיים (לא על רקע גנטי), אבל ב- 10 עד 30 אחוז מהחולות המאובחנות בישראל, קיים גורם גנטי שקשור בנשאות של מוטציה על הגנים BRCA-1/2. שיעור הנשאות של המוטציות השכיחות על ה-BRCA-1/2 בנשים יהודיות ממוצא אשכנזי עומד על 2%. מוטציות נוספות מוכרות בנשים ממוצא ספרדי, עם שיעור נשאות נמוך יותר.

נשאיות של מוטציות אלה נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד ובסרטן שחלה.

מהן דרכי הטיפול בסרטן השחלה?

הטיפול בסרטן שחלה כולל ניתוח וטיפול כימי. לניתוח יש שתי מטרות עיקריות: קביעת שלב המחלה והסרת הגידול. היקף הניתוח נקבע לפי מידת הפיזור של המחלה בחלל הבטן.

בנוכחות מחלה מפושטת בבטן, הניתוח כולל כריתה של השחלות/חצוצרות והרחם וכריתה של כל רקמת הגידול בבטן.

מטרת הניתוח היא להשיג "כריתה אופטימלית" שמוגדרת כאשר בסיום הניתוח לא נותרה שארית מחלה מאקרוסקופית בחלל הבטן, או כאשר השארית קטנה מסנטימטר אחד.

הטיפול הכימי כולל תמיד מישלב של תרופות (קרבופלטין וטקסול). בחלק מהמקרים, יש אינדיקציה לתוספת טיפול ביולוגי בתרופה (אוסטין) שמעכבת אנגיוגנזיס (צמיחת כלי דם). טיפול ביולוגי שמבוסס על מעכבי האנזים PARP יעיל בקבוצה מסוימת של חולות עם סרטן שחלה כתרופת אחזקה (maintenance) לאחר סיום הטיפול הכימי.

לאן פני המחקר בנושא מחלה זו כיום? מה צפויים להיות הטיפולים לסרטן שחלה בעתיד?

המאמץ העיקרי של המחקר בנושא עוסק בשני כיוונים עיקריים.

ראשית: פיתוח שיטות לגילוי מוקדם של המחלה. במסגרת זו, נבדקות שיטות מולקולריות לזיהוי מוקדם של המחלה בשלבים פרה-קליניים.

שנית: פיתוח תרופות חדשות כולל תרופות ביולוגיות ותרופות המבוססות על שיפור התגובה החיסונית של הגוף, כנגד תאי סרטן השחלה. חלק מהיחידות לגינקולוגיה אונקולוגית במרכזים הרפואיים בישראל שותפות למחקרים רבים בתחום הזה.

האם ניתן להחלים מסרטן השחלה באופן מלא? או שמדובר במחלה כרונית החוזרת לאחר הפוגה?

באבחנה בשלב מוקדם של המחלה (שלב I) מושג ריפוי ב-90 אחוזים מהמקרים. רוב החולות מאובחנות בשלב מתקדם (שלב III-IV) ובנסיבות כאלה ניתן להשיג הפוגה של המחלה בכ- 70 אחוזים מהמקרים, עם שילוב נכון של ניתוח וטיפול כימי.

למרות השיעור הגבוה של חולות שמגיעות להפוגה (כלומר, אין עדות קלינית למחלה), בקרב רוב החולות, המחלה חוזרת.

בהישנות המחלה, הטיפול מבוסס ברוב המקרים על קווי טיפול כימי נוספים.

מתי נדרש לגשת לניתוח?

כאשר יש חשד לגידול שחלתי בבדיקת אולטרסאונד ובדיקות העזר הנוספות. ההחלטה על הניתוח קשורה להערכת הסיכון לממאירות בממצא השחלתי. כאשר ההערכה טרם הניתוח היא שיש סיכון לגידול שחלתי ממאיר, יש חשיבות שהניתוח יבוצע על ידי גינקולוג-אונקולוג עם הכישורים הנדרשים לביצוע הפרוצדורות הניתוחיות הדרושות, כולל קביעת שלב המחלה והכריתה האופטימלית של הגידול.

עבור מי שנמצאת בקבוצת סיכון, ועבור מי שלא - כל כמה זמן נדרש להיות במעקב בנושא זה? מהי הדרך הכי טובה להיות עם אצבע על הדופק?

אין כיום בדיקות סקר יעילות לגילוי מוקדם של סרטן שחלה.

ההמלצות לנשים שמוגדרות בקבוצת סיכון גבוה לפתח סרטן שחלה (על סמך נשאות למוטציה על BRCA או על סמך סיפור משפחתי) כוללות בדיקה גינקולוגית, בדיקת אולטרסאונד, סמן גידולי CA-125 כל שישה חודשים. לנשאיות של מוטציה על ה-BRCA-1/2 שהשלימו את תוכנית הילודה שלהן, מומלצת כריתה של השחלות/חצוצרות, שנועדה להפחית את הסיכון לפתח סרטן שחלה/חצוצרה.

פרופ' עמי פישמן הוא מנהל האגף לגינקולוגיה ומיילדות, מרכז רפואי מאיר - כפר סבא. סגן דיקן הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.