גנטיקה וסרטן: מתי כדאי להיבדק?

מזה כשני עשורים יש בידינו היכולת לזהות קיומם של "גנים מחוללי סרטן שד". בעבר, זיהוי זה לא נשא משמעות רבה, אך כיום הוא חשוב מאין כמותו, בשל תרומתו למניעת הופעת המחלה בנשאים ובני משפחתם ותרומתו להצלחת הטיפול. מהם "גנים מחוללי סרטן השד"? מי עלול להיות נשא שלהם? כיצד ניתן לבדוק נשאות? ומה יש לעשות עם המידע שמתקבל? הכל על גנטיקה וסרטן השד, במאמר זה.

מזה כשני עשורים יש בידינו היכולת לזהות קיומם של "גנים מחוללי סרטן שד". בעבר, זיהוי זה לא נשא משמעות רבה, אך כיום הוא חשוב מאין כמותו, בשל תרומתו למניעת הופעת המחלה בנשאים ובני משפחתם ותרומתו להצלחת הטיפול. מהם "גנים מחוללי סרטן שד"? מי עלול להיות נשא שלהם? כיצד ניתן לבדוק נשאות? ומה יש לעשות עם המידע שמתקבל? הכל על גנטיקה וסרטן השד, במאמר זה.

מהם גנים מחוללי סרטן שד?

זהו המונח השגור בפי הציבור - ומתאר את הגנים אשר זוהו וידוע כי הימצאותם מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד. כיום ידועים מספר גנים שיש בהם מוטציות מולדות, אשר מעלות באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן השד.

ככלל, יש בגוף האדם שני עותקים מכל גן. כאשר בעותק אחד יש פגם, ישנה נשאות של מוטציה בגן; וכאשר במהלך החיים מתפתחת מוטציה גם בעותק השני של הגן, התא יהפוך לממאיר. לכן, נשים נשאיות נמצאות בסיכון מוגבר לחלות, אולם לא בהכרח תתפתח מוטציה בעותק השני של הגן - ולכן התפתחות תחלואה איננה ודאית.

בהקשר של סרטן השד, מוכרים מספר גנים וההנחה היא שישנם גנים נוספים המעלים סיכון לתחלואה - והם טרם זוהו. מבין הגנים המוכרים, ישנן שתי מוטציות האחראיות לכ-5% ממקרי התחלואה בסרטן שד תורשתי. אלה הן מוטציות בגנים BRCA1, BRCA2. 10% ממחלות סרטן השד מתפתחות על רקע גנטי תורשתי.

מה הסיכון של נשים שנושאות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 לחלות בסרטן שד?

בראש ובראשונה, חשוב מאד להדגיש ולדעת: נשים נשאיות של מוטציות ב-BRCA1 ו-BRCA2, מצויות בסיכון גבוה לחלות לא רק בסרטן שד - אלא גם בסרטן שחלה. לנשים אלה יש סיכון של 40%-60% לפתח סרטן שד ועד 40% סיכון לפתח סרטן שחלה, עד שיגיעו לגיל 80. עוד חשוב להדגיש כי גברים עשויים להיות נשאים של גנים אלה.

מהי המשמעות של נשאות גנים אלה בקרב גברים?

גברים נשאים נמצאים בקבוצת סיכון - והסיכון שלהם לחלות בסרטן שד גבוה ביחס לאוכלוסייה הכללית. תחלואה בקרב גברים איננה שכיחה - והסיכון של גבר לחלות בסרטן שד, למרות היותו נשא, נמוך בהרבה מהסיכון בקרב נשים נשאיות, אם כי גבוה יותר, בהשוואה לגברים שאינם נשאים.

בנוסף לכך, חשוב לדעת כי לנשאות "גברית" יש משמעות נוספת: קרובות משפחה מדרגה ראשונה של הגבר הנשא עלולות להיות נשאיות בעצמן.

כיצד ניתן לדעת האם אני נשא/ית של גנים אלה?

ישנם מספר סימנים מחשידים לנשאות, אשר בהימצאם מומלץ לבדוק נשאות, על ידי ביצוע ייעוץ גנטי - ובדיקות מתאימות.

מהם הסימנים המחשידים?

הסימנים המחשידים לקיום מוטציה גנטית כוללים:

סיפור אישי: כאשר האישה חולה בסרטן שחלה או שהיא חולה בסרטן שד והמחלה הופיעה בגיל מוקדם ו/או בשני השדיים.

סיפור משפחתי: כאשר יש סיפור משפחתי של תחלואה, בקרב בנות משפחה מדרגה ראשונה - ומתקיימים המאפיינים הבאים: ריבוי מקרי סרטן שד באותה משפחה, ו/או הופעת המחלה בגיל צעיר ו/או מחלה שמופיעה אצל גבר במשפחה. בכל המקרים הללו, יש אינדיקציה לביצוע בדיקות מתאימות.

חשוב להדגיש כי ההתייחסות היא לאב ולא רק לאם. נשים רבות חושבות שאם הסבתא או הדודה מצד האב חלו, זה לא רלוונטי לגביהן - והן טועות: הגנים יכולים לעבור הן מהאם והן מהאב.

ברגע שמזוהה נשאות בקרב בת משפחה, מומלץ לכל בני המשפחה מעל גיל 25 להיבדק לנשאות.

מוצא: הגנים BRCA1 ו-BRCA2 מופיעים בקרב 1 ל-300 באוכלוסייה הכללית. בקרב משפחות אשכנזיות, שכיחות המוטציות גבוהה בהרבה - ועומדת על 1 ל-40. לפיכך, השתייכות עדתית גם משפיעה על הסבירות לנשאות. חשוב לציין שישנן גם נשים נשאיות, שאינן ממוצא אשכנזי.

האם מומלץ לנשים אשכנזיות לבצע בירור גנטי, נוכח השכיחות הגבוהה של הנשאות?

כן. אמנם בדיקה כזו ממומנת רק לנשים עם אינדיקציה ברורה לנשאות, על רקע סיפור אישי או משפחתי; אבל, לנשים אשכנזיות שיכולות לעשות כן, בהחלט מומלץ לבצע בדיקת מיפוי גנטי על דעת עצמן. הבדיקה נגישה ולא חודרנית - ועד שהיא תמומן לכל הנשים ממוצא אשכנזי (מימון כללי עוד עשוי להתרחש בעתיד, בשל השכיחות הגבוהה של נשאות בקרב קבוצת אוכלוסייה זו) - ראוי שנשים ישקלו לבצע הבדיקה בעצמן, עוד טרם יש לכך מימון.

מדוע חשוב לזהות נשאות לגנים מחוללי סרטן שד ושחלות?

בראש ובראשונה, המידע הגנטי חשוב לשם מניעת תחלואה. נשים שאותרו כנשאיות - צריכות להיות במעקב. חלקן יעברו טיפולים מניעתיים, לפי בחירתן - ובהתאם להמלצות הרופא. טיפולי המניעה יכללו תרופות למניעה ועשויים לכלול גם כריתה מונעת. לגבי כריתת שדיים מונעת, הדעות חלוקות, אך רבים מכירים בחשיבות של כריתת שחלה מונעת. כיום אין מספיק בדיקות סקר המאפשרות גילוי מוקדם של סרטן השחלה, שנחשב סרטן קטלני - ולפיכך פעמים רבות יומלץ על ביצוע של כריתת שחלה מונעת. בכל מקרה, ראוי שהאישה הנשאית תהיה מודעת לנשאות שלה. ולאחר ייעוץ, היא תחליט על פעולות המניעה שהיא תרצה לנקוט.

לצד המניעה, יש חשיבות למידע זה גם עבור הדורות הבאים, באופן שקשה לחזות. סביר כי בעוד מספר שנים יהיו אמצעים נוספים להילחם במחלות ממאירות - והמידע הגנטי עוזר להבנת התהליכים הקשורים בהתפתחות ממאירות ויכול לסייע להתאמת טיפול בחולים.

גם בהווה, אנו כבר רואים השפעה על הדורות הבאים: ישנה אופציה לברור עובר שאיננו נושא את הגנים; אישה נשאית שעוברת הפריה חוץ גופית יכולה לברור - ולהחזיר אל הרחם עובר שאיננו נשא של הגנים. זהו אמצעי מצוין למנוע תחלואה ולקטוע את ההורשה של הגנים הבעייתיים.

ובנוסף לכל אלה, כמובן שהכרת מהלך ומקור המחלה אצל אישה, שכבר פיתחה את המחלה - חשוב גם להתאמת הטיפול בה: סיווג הסרטן כגנטי ישפיע על קביעת סוג הניתוח והתאמת תרופות ספציפיות, המתאימות לטיפול רק בנשים נשאיות.

פרופ' דינה לב היא כירורגית בכירה, מתמחה בכירורגיית שד בבית החולים שיבא ובבית החולים "אסיא מדיקל".

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.