סרטן המעי הגס: אבחון וטיפול

המעי הגס הוא החלק האחרון של מערכת העיכול: לאחר שרוב המזון התפרק ונספג במעי הדק, תפקידו של המעי הגס לספוג בעיקר את עודפי הנוזלים וכן את המזון שלא ניתנים לעיכול והמתגבשים במעי הגס לפסולת הצואה, המופרשת דרך פי הטבעת. אורכו של המעי הגס, כמטר וחצי וצורתו כשל צינור עבה, המחובר מצד אחד למעי הדק ומהצד השני לרקטום (חלחולת).

המעי הגס: לאבחן את הפוליפים בזמן! איור: שאטרסטוק

מהם חלקיו של המעי הגס?

החלקים העיקריים של המעי הגס הם: המעי העיוור (הממוקם בחיבור עם המעי הדק; כולל גם את התוספתן - אפנדציט); כרכשת - החלק הארוך ביותר של המעי הגס (מהמעי העיוור ועד לחלחולת).

דפנות המעי הגס כוללות 4 שכבות:

1. שכבת הרירית המצפה את הדפנות המכילה תאים המסייעים בספיגת הנוזלים; ותאים של מערכת החיסון המגנים מפני חיידקים.

2. השכבה התת-רירית המכילה תאי עצב, ששולטים על בלוטות במעי, שתפקידן להפריש חומר רירי לסיכוך דופן המעי, כדי לאפשר מעבר חלק של המזון.

3. השכבה השרירית אשר מורכבת משרירים היקפיים ורצועות של שרירים אורכיים; תפקידם להניע את פסולת המזון בתנועות אורכיות ("פריסטלטיקה"), מתחילת המעי הגס ועד לחלחולת.

4. השכבה החיצונית, מעין קרום המחבר את המעי הגס לחלקים אחרים בחלל הבטן.

מהי שכיחות סרטן המעי הגס וכיצד הוא מתפתח?

סרטן המעי הגס שכיח מאוד בעולם המערבי ונחשב לגידול השכיח ביותר במערכת העיכול; ולסוג הסרטן השני בשכיחותו אחרי סרטן השד אצל נשים; ואחרי סרטן בלוטת הערמונית (פרוסטטה) - אצל גברים. רוב הגידולים הסרטניים מתפתחים בתחילה כפוליפים (דמוי פטרייה קטנה), שהם גידולים שפירים.

אם הפוליפים היו מאובחנים בזמן, באמצעות בדיקת קולונוסקופיה או בדיקת CT וירטואלית של מערכת העיכול, ניתן להסיר אותם ולמנוע התפתחות של גידולים סרטניים. חשוב לציין כי כאשר גידול סרטני במעי הגס מאובחן בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי גבוהים מאוד.

הגורמים למחלה ושכיחותה

הגורמים להתפתחות גידולים סרטניים במעי הגס אינם ידועים; יחד עם זאת, קיימים גורמים שיכולים להגביר את הסיכון:

מחלת מעי דלקתית: כדוגמת קרוהן (Crohn's Disease) או קוליטיס כיבית. אלה מחלות אוטואימוניות המתפתחות לאחר שהגוף תוקף את המערכת החיסונית. כאשר הדלקת כרונית, מפושטת וממושכת, עולה הסיכון להתפתחות תאים סרטניים במעי הגס.

פוליפ: או פוליפים שלא התגלו בזמן.

גיל: השכיחות עולה בגילאי 50 ומעלה. על כן, קיימת המלצה לבצע בדיקת דם סמוי בגיל 50 - ולשקול בדיקת קולונוסקופיה.

גידול סרטני קודם במעי הגס: אנשים אשר החלימו מסרטן במעי הגס הם בעלי סיכון גבוה להישנות הסרטן.

גידול סרטני קודם בשד או בקיבה: מעלה את הסיכון לפתח גם סרטן במעי הגס.

היסטוריה משפחתית: של פוליפים שפירים או גידולים סרטניים במעי הגס.

מחלות גנטיות במשפחה: גורם סיכון בשכיחות נמוכה, אך מחלות גנטיות במשפחה הגורמות להתפתחות גידולים במעי הגס, כגון: מחלת פוליפוזיס משפחתי, המתבטאת בהתפתחות של עשרות פוליפים במעי הגס; או תסמונת לינץ', מעלות את הסיכון להתפתחות גידולים ממאירים במעי הגס.

בדיקת קולנוסקופיה יכולה לסייע באבחון. צילום: שאטרסטוק

מהם הסימפטומים הנלווים לגידולים במעי הגס?

ברוב המקרים אין סימפטומים לגידולים במעי הגס. בחלק מהמקרים, ייתכנו סימנים המהווים תמרור אזהרה - ומחייבים לגשת לבדיקה, על ידי מומחה בגסטרואנטרולוגיה.
דימום מפי הטבעת.
צואה דמית.
אנמיה כתוצאה מהדימום הסמוי.

בשלבים מתקדמים, ייתכנו סימנים כגון:

כאבי בטן.
שינוי ביציאות - עצירות מוגברת, בשל חסימות במעי או שלשולים.
נפיחות בבטן.
במקרים בהם הגידול מתפוצץ בבטן, הוא יגרום לדלקת חמורה שיכולה להוביל אפילו למוות.

האם ניתן למנוע גידולים במעי הגס? כיצד ניתן לאבחן גידולים במעי הגס באבחון מוקדם, בעודם שפירים?

אבחון יכול לסייע בגילוי מוקדם ובמניעת התפתחות הגידולים השפירים לגידול סרטני.

ההמלצות הן:

לעבור בדיקת דם סמוי בצואה בגיל 50.

במידת הצורך, יש לעבור בדיקת קולונוסקופיה בגיל 50, לגילוי מוקדם של גידולים טרום סרטניים. בעלי היסטוריה משפחתית חייבים לעבור את הבדיקה כבר לקראת גיל 40 ולהיות במעקב. הבדיקה מתבצעת על ידי החדרת סיב שבראשו מצלמה זעירה דרך פי הטבעת והיא מאפשרת לרופא להתבונן בכל אורכו של המעי הגס (ואם נמצאו פוליפים, להסירם).

ייתכן כי שמירה על תזונה מאוזנת מפחיתה את הסיכוי להתפתחות גידולים סרטניים במעי הגס. משמע, תזונה הכוללת הרבה סיבים המצויים במזונות כגון: ירקות, פירות, דגנים מלאים. בנוסף, מומלץ להפחית צריכה של מזון מעובד ובשר אדום.

כיצד מטפלים בסרטן במעי הגס?

שלב המחלה תלוי בעומק החדירה של הגידול, לשכבות של דופן המעי הגס ובמידת התפשטותו לבלוטות הלימפה המנקזות ו/או לאיברים נוספים.

כאשר מתגלה גידול ממאיר, מבצעים בדיקת CT, לבחינת מידת התפשטותו. אם אין עדות להתפשטות מרוחקת, ברוב המקרים נכרות את המקטע הנגוע בתאים סרטניים, כולל גם את החלקים הניזונים מאותם כלי דם, כך שהכריתה היא רחבה יותר - מהיקף הגידול עצמו. במקרים בהם מצאנו בבדיקת CT שקיים פיזור של המחלה, אין טעם לבצע ניתוח; והחולה יופנה לקבלת טיפול במחלקה אונקולוגית.

לעתים, למרות שהתגלה כי כבר יש פיזור של המחלה והגידול נמצא בשלבים מתקדמים, יש מקום בכל זאת לשקול ניתוח, כאשר המנתח סבור כי הגידול עלול לחסום את המעי הגס.
במצב כזה, יבוצע ניתוח להסרת חלק מהגידול שניתן להסרה, או שיבוצע ניתוח, במסגרתו יוחדר למעי הגס תותב - סטנט (כמו בלב), על מנת למנוע חסימה.

אצל חולים, שהתגלו בבדיקה שלהם פוליפים רבים, יש לשקול כריתה של כל המעי הגס או לפחות של חלקו הגדול. לאחר כריתה מלאה, ניתן ליצור פיום (קולוסטומי), כלומר, פתח צדדי בבטן כדי לאפשר הפרשת הצואה מהגוף. לפתח מחוברת שקית (סטומה) לאיסוף הצואה.

הסרת פוליפים מהמעי הגס בקולונוסקופיה. איור: שאטרסטוק

ניתוחים לכריתת הגידולים מהמעי הגס

ניתוחים לכריתת גידולים מהמעי הגס נחשבים למורכבים, עם שיעור זיהומים לא קטן, מכיוון שהניתוח מבוצע בנוכחות צואה; יחד עם זאת, שיעורי ההצלחה גבוהים. סיכויי ההצלחה תלויים, כמובן, בדרגת המחלה בעת ביצוע הניתוח; ובהשפעת הטיפולים שהחולה יקבל במסגרת המחלקה האונקולוגית.

במקרים בהם הגידול ממוקם קרוב לפי הטבעת, ישקול הצוות הרפואי לתת לחולה (לפני הניתוח) טיפולים אונקולוגיים הכוללים גם קרינה וטיפולים כימיים, כדי לצמצם את הגידול ולאפשר כריתה רחבה, עד כמה שניתן. ההחלטה אם להשלים את הטיפול בגידול הסרטני לאחר הניתוח, גם באמצעות טיפולים אונקולוגיים, תיקבע ע"י הצוות הרפואי, שכולל כירורגים ואונקולוגים, בהתאם למידת התפשטות הגידול.

פרופ' שלמה ללצ'וק הוא מומחה בכירורגיה כללית, ניתוחים במערכת העיכול, דרכי המרה, ניתוחי בקע וניתוחים להסרת גידולים בשד.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.