מיאלומה נפוצה: 8 תמרורי אזהרה

מיאלומה נפוצה היא מחלה ממארת הפוגעת בעיקר בבני 60 ומעלה. הבעיה היא שתסמיניה השונים עלולים להיות קשים לזיהוי, מכיוון שהם די אופייניים לשלב הזה של החיים - כאבי גב, כאבי עצמות או חולשה.

על פי רוב, כאב הגב הוא בסך הכול "רק" כאב גב. ואם אתם קוראים את השורות האלה ו"נלחצים", תוך כדי תנועה בחוסר נוחות בכיסא - אתם יכולים להיות שקטים: סביר להניח שאין לכם מיאלומה.

מה מאפיין מיאלומה נפוצה?

במיאלומה נפוצה יש פגיעה בתאי הפלזמה האחראים על הפרשת הנוגדנים בגוף. במצב רגיל, תאי הפלזמה מפרישים טווח רחב של נוגדנים, המוכנים למלחמה כנגד טווח רחב של פולשים, העלולים להיכנס לגוף.

לעומת זאת, אצל חולי מיאלומה מתפתחים תאי פלזמה ממאירים. כתוצאה מכך, יורד הייצור הנורמלי של הנוגדנים על ידי תאי הפלזמה הבריאים; התאים החולים מפרישים כל הזמן את אותו הנוגדן - באופן לא אפקטיבי. תהליך זה מביא לפגיעה בגוף החולה, שבאה לידי ביטוי במספר מערכות (כפי שנראה בהמשך).

האם אבחון מוקדם מאפשר לחיות עם מיאלומה כמחלה כרונית?

אבחון המחלה קריטי לחולה. אמנם מדובר במחלה שאינה ניתנת לריפוי, אך טיפולים פורצי דרך הקיימים כיום יכולים לדכא את המחלה - ולהפוך אותה למחלה כרונית, שניתן לחיות איתה. לעומת זאת, אבחון מאוחר מדי עלול - במקרי קיצון - לגרום למצבים בלתי הפיכים, כגון: טיפולי דיאליזה או שברים פתולוגיים.

כיצד פועלים הטיפולים החדשים?

מנגנוני הפעולה של הטיפולים החדשים מגוונים. כך, לדוגמא: תרופות כמו דאראטומומאב ואלוטוזומאב, תוקפות באופן ישיר את תאי המיאלומה - כמו טיל מונחה - ומביאות למותם.

נוסף על התרופות הללו ואחרות (כגון: קיפרוליס) הניתנות דרך הווריד, ישנן תרופות (כמו וולקייד) הניתנות כזריקות תת-עוריות. לצד אלה, התפתחו תרופות הניתנות דרך הפה (בכדורים) כגון רבלימיד ופומלידומיד (תרופות המשתייכות למשפחת ה-IMiDS) או נינלארו.

גישה טיפולית זו מהווה בשורה של ממש עבור חלק מהחולים, שכן היא משחררת אותם מהצורך להגיע לבית חולים לקבלת הטיפול.

מהם תמרורי האזהרה שיש לשים לב אליהם, העלולים להעיד על מיאלומה?

נוכח הנדירות היחסית של מיאלומה נפוצה, אין המלצה לבצע בדיקות סקר לאבחון המחלה. ובכל-זאת, כדאי להיות קשובים לגוף ולבדיקות דם חריגות, על מנת לא "לפספס" את אותם מקרים נדירים.

כל אחד מתמרורי האזהרה שלהלן (לבדו) איננו יכול להעיד על קיומה של המחלה. מאידך גיסא, אין זה הכרחי כי כל הסימנים האלה יופיעו יחד בחולה מיאלומה.

למה צריך לשים לב?

1. כאב גב ועצמות: מיאלומה נפוצה, בביטויה הגרמי, פוגעת בתהליך הבניה והפירוק של העצמות - וכתוצאה מכך נוצר חסר עצם, עד כדי יצירה של מעין חורים בעצמות. לחורים האלה מראה מאוד אופייני, שבא לידי ביטוי בבדיקות ההדמיה השונות. כשהמחלה מאוד מתקדמת, עלולים להיווצר שברים פתולוגיים; אבל עוד לפני כן, החולה יסבול מכאבי עצמות וגב, שעלולים להפוך לקשים עד כדי צורך בהגעה לחדר מיון. עם זאת, שוב צריך לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות: במיאלומה חולים כ-10 מתוך 100,000 אנשים; זאת, בשעה ש-90% מהאוכלוסיה הבוגרת תסבול מכאבי גב (כאלה או אחרים) במהלך חייה - ללא קשר למיאלומה.

2. סידן גבוה: חוסר האיזון בתהליך הפירוק והרכבת העצמות מביא לשחרור רב של סידן לזרם הדם. סידן גבוה בבדיקות הדם השגרתיות הוא סימן שיש להתייחס אליו.


3. קריאטינין גבוה: אחד מביטויי המחלה הוא פגיעה בכליות. כאשר הפגיעה מתגברת, החולה עלול להגיע לאי ספיקת כליות קשה. עם זאת, כבר כאשר הפגיעה קלה - ניתן לזהות אותה, על פי מדד גבוה של קריאטינין בבדיקות הדם.

4. המוגלובין נמוך: התפתחות תאי הפלזמה החולים במח העצם פוגעת ביצור תאי הדם האדומים. לכן, עלולה להיווצר אנמיה - שמתבטאת ברמה נמוכה של המוגלובין בדם. חשוב להדגיש כי אנמיה היא תופעה שכיחה. ברוב המקרים, אנמיה אינה מעידה על מיאלומה.

5. זיהומים חוזרים: ירידה ברמה של הנוגדנים התקינים בגוף עלולה להוביל לנטייה גבוהה יותר לזיהומים, בעיקר חיידקיים. כולנו חולים לפעמים בדלקת ריאות - אך אם הזיהומים חוזרים שוב ושוב, צריכה להידלק אצלנו נורה אדומה.

6. רמת נוגדנים גבוהה: שני מדדים שנבדקים בבדיקת דם סטנדרטית הינם סך כל החלבונים בדם; ורמת חלבון "אלבומין" - שהוא החלבון העיקרי בדם. ההפרש ביניהם מייצג את יתר החלבונים בדם, שהם - ברובם המוחלט - הנוגדנים. לעתים, רמת נוגדנים גבוהה עלולה להצביע על מיאלומה נפוצה.

7. שקיעת דם גבוהה: שקיעת דם היא בדיקה שגרתית, המהווה מדד בלתי ספציפי לדלקת. במיאלומה נפוצה - אך לא רק בה - שקיעת הדם עלולה להיות גבוהה באופן חריג.

8. קרישיות יתר או נטייה לדימומים: מצבים אלה עלולים להצביע על מספר רב של מחלות - ממאירות ושאינן ממאירות - ובהן גם מיאלומה נפוצה.

אז איך אתם אמורים לדעת אם ההמוגלובין שלכם נמוך והקריאטינין גבוה? אתם לא אמורים לדעת, כתוצאה מסימפטומים... ההמוגלובין עלול לרדת במשך חודשים - בלי שהחולה ישים לב לסימפטומים כאלה ואחרים. מצד שני, יכול להיות שאתם מרגישים כבר זמן מה חולשה, סובלים מכאבי גב - ובביקור האחרון אצל הרופא, הוא הזכיר משהו על סידן. ועדיין, סביר להניח שאין לכם מיאלומה.

לסיכום: הקפידו לגשת מדי תקופה - לבדיקות דם שגרתיות; בקשו מהרופא המטפל להסביר לכם על המדדים החריגים - ותוכלו להיות שקטים. ובינתיים, רק בריאות ובשורות טובות.

ד"ר חזי גנזל הוא רופא בכיר במערך ההמטולוגי במרכז הרפואי שערי צדק.