פפילומה, קונדילומה: אבחון וטיפול

צוואר הרחם הוא איבר פנימי בגוף האישה, שתפקידו בא לידי ביטוי בזמן ההריון - צוואר הרחם צריך להישאר סגור עד הלידה; במהלך הלידה, צוואר הרחם נפתח - ומאפשר לעובר להיכנס לתעלת הלידה ולצאת לאוויר העולם.

מאחר שמדובר באיבר פנימי מוסתר, שרק רופא הנשים יכול לראות אותו (בניגוד לשדיים, למשל - שאותן יכולה האישה למשש) - צוואר הרחם טומן בחובו סכנות העלולות לגרום סיבוכים רבים בחיי האישה. לכן, יש חשיבות למעקב שגרתי ולביקורות חוזרות אצל רופא הנשים - ובעיקר לבדיקות פאפ תקופתיות (משטח הנלקח מצוואר הרחם). מדובר בבדיקות שמטרתן לוודא היעדר נוכחות של תאים טרום סרטניים או סרטניים - ולזהות מבעוד מועד מצבים העלולים להתפתח לכלל מצבים מסכני חיים.

הקונדילומות נגרמות כתוצאה מהידבקות בווירוס הפפילומה. צילום: שאטרסטוק

מהו וירוס הפפילומה? כיצד הוא מועבר - ומהי התחלואה שהוא עלול לגרום לה?

וירוס הפפילומה (HPV) מועבר ביחסי מין בלתי מוגנים ויש לו תפקיד חשוב בתחלואה של צוואר הרחם, אברי המין (גבריים ונשיים) והלוע. קיימים למעלה מ-100 תתי זנים של הווירוס: חלקם אגרסיביים מאוד - ו"יודעים" לעשות שינויים טרום ממאירים וסרטניים בצוואר הרחם; חלקם האחר, פחות מסרטן אך עלול לגרום לקונדילומות (יבלות), המהוות בעיה אסתטית ורפואית באברי המין; כיום, עדיין לא יודעים מה תפקידם ותרומתם של זנים רבים אחרים.

בשנים האחרונות, נכנס החיסון נגד הזנים בסיכון גבוה של נגיף הפפילומה לתודעה העולמית. בישראל, החיסון כלול בסל הבריאות - וישנה המלצה גורפת להתחסן כבר בגיל 12-13. בנוסף, ההמלצה של האיגוד הישראלי לצוואר הרחם היא לבצע בדיקת פאפ שגרתית, אחת ל-3 שנים מגיל 25 ואילך.

כיצד מתבצע אבחון של תאים טרום סרטניים? כיצד מטפלים בהם?

החשיפה לווירוס הפפילומה עלולה לגרום שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם במהלך השנים, שבאים לידי ביטוי בתסמינים כמו דימום אחרי קיום יחסי מין; או פתולוגיות של בדיקות פאפ. שני מצבים אלה הם אינדיקציה לבצע בדיקת קולפוסקופיה במרפאת צוואר הרחם, או אצל רופא נשים מומחה למחלות צוואר הרחם.

מהי בדיקת קולפוסקופיה?

בדיקת קולפוסקופיה היא בדיקה המאפשרת לרופא להביט על צוואר הרחם בהגדלה מיקרוסקופית (תוך צביעת הרקמה); לקיחת ביופסיה במקרה הצורך; ולקבוע האם יש בעיה ומהי חומרתה.

כיצד מתבצעת בדיקת קולפוסקופיה?

הבדיקה מתבצעת על כיסא גינקולוגי, בתנוחה גינקולוגית, אורכת 10-15 דקות וכרוכה במעט חוסר נעימות, אך אינה כואבת ואינה דורשת הרדמה מכל סוג שהוא.

לפני הבדיקה, מפשקים את הנרתיק עם מפשק (ספקולום) - ובמהלכה מכוון קולפוסקופ (מיקרוסקופ חיצוני) אל צוואר הרחם. הרופא שוטף את האזור, עם חומצה אצטית ולוגול (יוד ייחודי), שבא במגע עם רקמת צוואר הרחם ומבליט אזורים שבהם עוברים התאים שינויים (אם ישנם כאלה). במקרה שהתגלו שינויים - לוקח הרופא דגימה (ביופסיה), כדי לקבוע האם מדובר בשינויים טרום סרטניים או בגידול סרטני.

אם לא נלקחה ביופסיה, יכולה המטופלת לחזור לשגרה לאחר מנוחה של מספר דקות.

אם נלקחה ביופסיה - עלולה המטופלת לחוש התכווצויות במהלך לקיחת הדוגמה ולאחר מכן; אך לא מדובר בכאב שדורש הרדמה.

מהו הטיפול במקרה שהתגלו נגעים טרום סרטניים?

במקרה שבבדיקה מתגלים נגעים טרום סרטניים (CIN -Cervical intra-epithelial neoplasia), מטפלים בהם בהתאם לחומרתם: 1, 2, או 3.

CIN1 - זהו נגע בדרגה נמוכה; ב-80% מהמקרים - הגוף מרפא את עצמו לבד. לכן, במקרה כזה מבצעים מעקב במשך שנתיים - כדי לוודא שהנגע איננו מחמיר.

CIN2 ו-CIN3 - במקרים אלה, יש לבצע בדיקת קוניזציה (חתך חרוט).

חתך חרוט מתבצע בהרדמה מקומית או כללית - ומטרתו להוציא רקמה גדולה יותר מצוואר הרחם, תוך שאיפה להוציא את הנגע כולו (הגידול הסרטני); וכך גם לאבחן שאין מחלה בדרגה גבוהה יותר, תוך גרימת מינימום נזק תפקודי לצוואר הרחם. לאחר הבדיקה, מבצעים מעקב במרפאת צוואר הרחם - למשך 10 שנים.

כיצד ניתן לאבחן קונדילומות ולטפל בהן?

קונדילומות הן יבלות (דמויות כרובית) בעיקר באברי המין, המהוות בעיה אסתטית ואינן נעימות למראה ולמגע.
הקונדילומות נגרמות כתוצאה מהידבקות בווירוס הפפילומה, שעובר בדרך כלל בעת קיום יחסי מין - ונפוצות בקרב 10% מהנשים והגברים שנחשפו למגע מיני בלתי מוגן.

לרוב, יבלות הקונדילומה אינן כואבות, אך מגרדות מאוד. בשלב ההתחלתי, מופיעות היבלות כבליטות בודדות או צבר, בסביבת הנרתיק או סביב פי הטבעת (גודלן עלול להגיע למספר סנטימטרים). בקרב נשים, היבלות עלולות לגרום גם לתחושה של צריבה והפרשות מהנרתיק ואף לדימום קל לאחר גירוד או לאחר קיום יחסי מין.

הטיפול בקונדילומה חשוב ביותר - הן מבחינה אסתטית, הן על מנת למנוע הדבקה; ובעיקר, משום שזנים מסוימים של וירוס הפפילומה שגרם ליבלות - עלולים לגרום גם לשינויים טרום סרטניים.

בדיקת קולפוסקופיה. צילום: שאטרסטוק

מהו הטיפול בקונדילומות?

יש מגוון אמצעים לטיפול בקונדילומות ובהם משחות או תכשירים מקומיים, חנקן נוזלי, מחט חשמלית, או כריתה של הנגע בסכין. ואחרי כל אלה: הטיפול היעיל, המהיר והנפוץ ביותר - שאינו משאיר צלקות לאורך זמן - הינו הסרת קונדילומה בלייזר.

הסרה בלייזר (טכנולוגיה מתקדמת ואפקטיבית) מאפשרת העלמה מוחלטת של היבלות, תוך שמירה על היגיינה והימנעות מפגיעה ברקמה הבריאה שמסביב לנגע.

כיצד מתבצעת הסרת קונדילומה בלייזר?

על מנת למפות את התפשטות וירוס הפפילומה מנגעי הקונדילומה, מבצעים בדיקת פאפ ובדיקת וולווסקופיה (הסתכלות על איבר המין עם מיקרוסקופ ייעודי וצביעה עם תמיסות שונות, המבליטות את הנגעים החשודים).

הסרת הקונדילומות בלייזר מתבצעת במהלך בדיקת וולווסקופיה, תחת אלחוש מקומי. הלייזר יוצר חום רב, שמאדה את היבלות מהשורש - בדיוק אופטימלי; ובכך, מונע נזק תרמי לסביבה הבריאה, מונע פגיעה ברקמות סמוכות ומקטין את הסיכון לחזרה של הנגעים באותו אזור.

לסיכום: בכל מקרה, חשוב להקפיד על יחסי מין מוגנים ועל חיסון נגד פפילומה. לצד היחסים המוגנים והחיסון, מומלץ לבצע בדיקות שגרתיות (משטח פאפ) - לאיתור וירוס פפילומה. יש לטפל מוקדם ככל האפשר בנגעים (קונדילומות) - במקרה שנתגלו כאלה.

ד"ר גדי בן שטרית הוא מומחה בגניקולוגיה, היסטרוסקפיות ומחלות צוואר הרחם.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.