אסתמה - לא גזירה משמים

אסתמה (ברונכיטיס, בשמה האחר) היא מחלה כרונית של דרכי האוויר, המתאפיינת בתהליך דלקתי (ולא זיהומי) בסמפונות. תאים דלקתיים מסתננים לדופן הסמפונות ומשחררים חומרים כימיים, הגורמים להפרשת ליחה והתכווצות הסמפונות. הצטברות הליחה בתוך הצינורות גורמת לשיעול, ומעבר האוויר דרך צינור צר עם ליחה גורם לחרחורים, לצפצופים ולקוצר נשימה.

תסמינים אלה מופיעים בעיקר בעונות מעבר ולאחר זיהומים ויראליים, ומחמירים בשינה ובמאמץ. ילדים אסמתיים קטנים מאובחנים לא אחת בשגגה כסובלים מדלקת ריאות, בשל חום ושיעול.

מרבית דלקות הריאה מלוות בחום, אך עם זאת ישנם מקרים בהם רוב הסימנים מעידים על דלקת ריאות (הילד משתעל וישנם ממצאים נוספים מתאימים), אך אין חום ואז קיימת סבירות גבוהה שהאבחנה שגויה. כאשר יש חום, קשה מאד להבחין בין התלקחות אסמטית לבין דלקת ריאות. במקרים אילו, כאשר ניתן טיפול מונע, נמנעת דלקת הריאות.

אבחנת המחלה תיעשה לאחר שהתופעות הנשימתיות יחזרו על עצמן מספר פעמים. לשם אבחון סופי של ילד הסובל מבעיות נשימה חוזרות רצוי להפנותו למומחה ריאות ילדים.

קיימת עלייה מתמדת בשכיחות המחלה בשיעור של כ-50% בכל עשור. כלומר, אם כיום כבר כ-30% מהילדים הצעירים סובלים מאסתמה, הרי בעוד עשור יסבלו ממנה כמעט מחצית מהילדים!

אחת התיאוריות המנסה להסביר את העלייה הדרמטית הזו בשכיחות המחלה, נקראת "התיאוריה ההיגיינית", והיא מייחסת זאת לאורח החיים המערבי. על פי אותה תיאוריה, רמת ההיגיינה הגבוהה בעולם המערבי ושכיחות הטיפולים האנטיביוטיים פועלים כחרב פיפיות. כלומר, התנאים הסטריליים יחסית בעולם המערבי, מתן גורף של חיסונים, מתן מוגזם של תרופות אנטיביוטיות ושהייה ממושכת בבית, מחלישים את המערכות שנועדו להילחם בזיהומים, וגורמים להפניית תאים של המערכת האימונית, שנועדו להלחם בזיהומים, לתאים הגורמים לתגובה דלקתית-אלרגית, המאפיינת את התהליך האסמתי.

^^גורמים גנטיים^^

גורמים גנטיים הגורמים לתהליך האסמתי כוללים הורים ואחים הסובלים מאסתמה, מנזלת אלרגית או מאסתמה של העור (atopic dermatitis). קיימים גנים רבים המשתתפים בתהליך האסמתי ודרכי התורשה מורכבות יחסית. גורמים גנטיים אלו חוברים לאלרגיה, לווירוסים, לחשיפה לעישון ולאורח החיים המערבי המודרני וגורמים לתגובתיות יתר של הסמפונות. תגובתיות יתר זו גורמת בעת חשיפה לטריגר (גורם מעורר) לתהליך האסמתי.

^^גורמים המעוררים אסתמה^^

גורמים היכולים לעורר אסתמה אצל ילדים עם תגובתיות יתר הם: גורמים ויראליים - לדוגמא, וירוס השפעת (לא חיידקיים ולכן אנטיביוטיקה לא יעילה); חשיפה לאלרגנים - כמו חתולים, קרדית האבק, פריחת עצי זית ועוד; מאמץ, שינויי מזג אוויר, חשיפה לעישון ומזהמים סביבתיים, מתן תרופות (כדוגמת אספירין), בכי וצחוק.

^^גורמים לאלרגיה בילד אסמתי^^

אלה בעיקר גורמים הנשאפים למערכת הנשימה, והם כוללים: קרדית אבק, אבקני עצים, דשא, עובש, פטריות, מקקים ובעלי חיים כמו, חתול, סוס, כלב. אגב, אלרגיה עקב רגישות למזון היא די נדירה.

האבחנה מתבססת על סימפטומים מתאימים ובדיקה גופנית. צילום חזה, בדיקות דם ומבחני אלרגיה תומכים באבחנה אך לא הכרחיים. בילדים מעל גיל 5 שנים ניתן לבצע בדיקת תפקודי ריאה להערכת חומרת המחלה ותגובה לטיפול. ניתן לבצע בדיקה גם על ידי מאמץ או אינהלציות של חומר המגרה אסמתיים וגורם לירידה בתפקודי הריאה ומאפשר בכך לאבחן אסתמה.

בגיל הרך האבחנה של אסתמה היא בעייתית. קיימים מרכזים רפואיים אשר מבצעים אינהלציות לילדים אסמתיים, המגרות את דרכי האוויר לשיעול וצפצופים, ובכך מאשרים או שוללים אבחנה.

הטיפול באסתמה בא למנוע תסמינים כרוניים ומטרידים, לעזור לשמור על תפקודי ריאות נורמליים ורמת פעילות רגילה, כולל מאמץ ופעילות גופנית אחרת. כמו כן, הטיפול נועד למנוע החרפות חוזרות של אסתמה ולהביא לצמצום הצורך בביקורים בחדרי מיון או אשפוזים.

במקביל, יש לבצע טיפול סביבתי, הכולל מניעת עישון בסביבת הילדים ומניעה או הפחתת החשיפה לאלרגנים ידועים, כמו חתולים או קרדית אבק וטיפול בשטיחים, וילונות, צעצועים פרוותיים כדומה.

טיפול תרופתי ניתן בעת התקף וכטיפול מניעתי, כאשר שני עקרונות מנחים אותו:

1. הטיפול צריך להגיע לסמפונות. לשם כך יש להשתמש במשאפים או אינהלציה. המשאפים יעילים לפחות כמו מכשיר אינהלציה במידה והם ניתנים בטכניקה נכונה. טכניקה נכונה כוללת שימוש במתאמים לילדים מתחת לגיל 6 שנים (ארוצ'מבר, נבוצ'מבר וספסרים למיניהם).

2. הטיפול במרבית המקרים צריך לכלול מרחיבי סמפונות (ונטולין ,בריקלין) ותכשירים נוגדי דלקת.

^^בעת התקף^^

ניתן להשתמש במשאפים מרחיבי סמפונות/אינהלציות בתדירות של אחת לשלוש שעות ולהוסיף תכשירים אנטי דלקתיים (בודיקורט, פליקסוטייד במשאפים או אינהלציה). בעת התקף משמעותי נזקקים לסטרואידים בכדורים או בהזרקה.

^^טיפול מניעה^^

ניתן לכל מי שיש התקפים בתדירות גבוהה (במיוחד אם מגיעים לביקורים במיון, אשפוזים או מתן סטרואידים), לילדים הסובלים משיעול תכוף (במיוחד לילי), לילדים בעלי קושי קבוע במאמץ, דלקות ריאה חוזרות או הפרעה בתפקודי ריאה.

טיפול מניעתי מושתת על תכשירים אנטי דלקתיים: משאפי סטרואידים, כדור סינגולר ושילובי תרופות, כמו משאפי סטרואידים ומרחיבי סמפונות ארוכי טווח (סימביקורט-בודיקורט ואוקסיס, סרטייד-סרבנט ופליקסוטייד). שילובים אלה מקנים הגנה יחד עם איכות חיים מרבית. שילוב אפשרי אחר הוא משאפי סטרואידים וסינגולר.

יש לזכור כי הטיפול המונע הוא בחזקת ביטוח ולא ריפוי:

1. יש לשלם (להמשיך לקחת טיפול מונע) על מנת להיות מבוטח.

2. הביטוח תקף כל זמן שמשלמים (ביום שלא נוטלים טיפול אין הגנה).

3. יש למצוא את הביטוח המקנה כיסוי נרחב במחיר מינימלי (מינון נמוך של סטרואידים, סינגולר או שילובי תרופות).

4. גם כאשר אתה משלם ביטוח, תידרש לשלם השתתפות עצמית (בעת מחלה ויראלית תתכן החמרה).

חלק מהילדים המאובחנים כסובלים מאסתמה יבריאו וחלקם ימשיכו להיות אסמתיים. מרבית הילדים המבריאים עושים זאת לפני גיל 5 שנים. העניין הוא, שלא ניתן לנבא מי יבריא ומי לא. הסיכוי להבראת הילד גבוה יותר בסביבה בה לא מעשנים ובהעדר סיפור תורשתי של אסתמה או אלרגיה אצל הילד ומשפחתו.

פרופ' לאה בנטור היא מנהלת יחידת ריאות ילדים, בבית החולים 'מאייר' לילדים, הקריה הרפואית רמב"ם.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום אלרגיה ואסתמה.