מעי מעיק

מחלות מעיים דלקתיות תוקפות בדרך כלל אנשים צעירים בגילאי ה-20 וה-30 ופוגעות באיכות החיים שלהם לאורך שנים רבות. מחלות קרוהן ואולצריטיב קוליטיס פוגעות פגיעה קשה בתפקוד בעבודה ובניהול חיי שגרה. לחולים במחלות אלה סיכון לפתח בגיל מאוחר יותר סרטן המעי הגס.

מחלת הקרוהן היא אחת משתי מחלות מעי דלקתיות הנמנות על משפחת המחלות האוטואימוניות הכרוניות המתבטאת במערכת העיכול. המחלה גורמת לדלקת במעי הדק ומופיעה בעיקר בחלק התחתון הנקרא ileum. המחלה משפיעה על כל מערכת העיכול ותוקפת את כל שכבות המעי וגורמת לכאב, דימום ושלשולים. במצב חמור החולים מגיעים לניתוח כריתה של המעי אשר לא פותר את הבעיה.

^^הגורם למחלה^^

ישנן מספר תאוריות המבקשות להסביר את הופעת מחלת הקרוהן, אך אף אחת מהן לא הוכחה. התאוריה הרווחת סוברת כי מערכת האימונית של הגוף מגיבה לוירוס/חיידק בדלקת כרונית במעי. מחלת קרוהן פוגעת באותה מידה בנשים ובגברים ודומה כי לעתים קיימת נטייה תורשתית ללקות במחלה. לכ-20% מן הסובלים ממחלה זו יש קרוב משפחה הסובל ממחלה דלקתית כלשהי של המעי. במרבית המקרים הקרבה היא ישירה (אח או אחות) ולעתים מדובר בהורה או בילד. לרב מופיעה המחלה בגילאים צעירים.

יש לציין כי במקביל למחלת הקרוהן מופיעים לעיתים סימנים נוספים המעידים על שינויים במערכת האימונית, אך עדיין לא ידוע האם הם הגורם או התוצאה של המחלה.

^^תסמיני המחלה:^^

התסמינים העיקריים של מחלת הקרוהן כוללים: כאבי בטן, התכווצויות ושלשולים. התסמינים מופיעים בעיקר אחרי ארוחות, והכאב מתרכז בעיקר באזור הבטן הימנית התחתונה מתחת לטבור. תסמינים נוספים הם: חוסר תאבון, דמום רקטאלי, אבוד משקל, חום, כאבי פרקים, עייפות וחולשה, פצעים באזור פי הטבעת. חולים מסוימים עלולים לפתח פיסטולות, בהם דופן המעי עשוי להתחבר לאזורים סמוכים כמו: העור, שלפוחית השתן, וגינה, מעי ועוד.

^^אבחון המחלה^^

אבחון מדויק ומקצועי הינו הצעד הראשון לטיפול במחלת הקרוהן. אבחון מדויק חשוב במיוחד במחלה זו, היות והסמפטומים יכולים להיות זהים למחלות אחרות וההשפעות שלה הינן כרוניות והולכות ומתפתחות בהדרגה. לצורך אבחנה מבדלת, על הרופא לערוך בדיקה גופנית מקיפה, כמו גם ביצוע סדרת בדיקות הכוללות:

בדיקות דם - מיועדות לבדיקת אנמיה המרמזת על דימום במעי, עליה בספירת כדוריות הדם הלבנות המעידה על דלקת בגוף.

בדיקת צואה - לבדיקת דימום או דלקת במעי.

צילום רנטגן ו/או C.T - החולה שותה בריום הצובע את דפנות המעי. אם נצפית מחלת קרוהן בצילום יש לחזור ולצלם את כל המעי.

קולונסקופיה וסיגמוסקופיה - בדיקה ויזואלית המאפשרת בדיקת כל המעי הגס (קולונסקופיה) או רק החלק התחתון של המעי הגס (סיגמוסקופיה). בבדיקה ניתן לראות דלקת ודימומים, ובמידת הצורך ניתן לקחת גם ביופסיה לצורך בדיקה תחת מיקרוסקופ.

^^סיבוכי המחלה^^

הסיבוך הנפוץ ביותר הוא חסימת מעיים. חסימת המעיים נגרמת מנפיחות בדופן המעי והצטברות של רקמה מצולקת. מחלת הקרוהן יכולה לגרום לכיבים (פיסטולות) בדופן המעי. כיבים אלו מאפשרים מעבר של תוכן המעי לרקמות סמוכות כמו שלפוחית השתן, הווגינה או העור. בדרך כלל ישנה מעורבות של אזור הרקטום. הטיפול בפיסטולות הוא לרב תרופתי אך לעיתים נדרש גם ניתוח.

סיבוכים נוספים הם חוסר בנוטרינטים, כגון חלבון וויטמינים. למחלת הקרוהן יכולות להתלוות מחלות נוספות כדלקות מפרקים, בעיות עור, דלקות עיניים, דלקות בפה, אבנים בכליות או מחלות כבד אחרות. חלק מן המחלות מטופלות באותה דרך כמו הטיפול בקרוהן, חלקן דורש טיפול מיוחד.

מחלת הקוליטיס הכיבית הינה אחת משתי מחלות מעי דלקתיות, הנמנות על משפחת המחלות האוטואימוניות הכרוניות המתבטאת במערכת העיכול.

הדלקת היא כרונית, ומוגבלת למעי הגס בלבד. היא יכולה לערב את כל המעי הגס או רק את חלקו, אך תמיד תהיה מעורבות של הרקטום והדלקת תהיה רציפה, ללא אזורים בריאים עד לגבול האזור הנגוע. התהליך הדלקתי מופיע בציפוי הדופן הפנימית של המעי הגס והרקטום, ואינו מערב את השכבות העמוקות יותר. רק לעתים נדירות פוגעת דלקת זו במעי הדק.

^^הגורם למחלה^^

הגורם למחלת הקוליטיס אינו ידוע בוודאות. מחקרים מרמזים כי הינה מחלה מולטי פקטוריאלית, כלומר ישנם מספר גורמים אשר עשויים לתרום לפריצתה: גורם סביבתי או פגם בתגובה החיסונית. כמו כן, ישנן עדויות להשפעת המרכיב הגנטי על הופעת המחלה, שכיחות המחלה גבוהה יותר עד פי 15 בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה לעומת האוכלוסיה הכללית.

המחלה מתפרצת בדרך כלל בגיל צעיר (15-30), אם כי היא יכולה להופיע בכל גיל מינקות ועד זקנה. ניתן לראות שיא נוסף של התפרצות סביב גיל 50-70.

^^תסמיני המחלה^^

המחלה הינה מחלה כרונית המאופיינת בתקופות פעילות ותקופות שקטות. תקופות ההפוגה יכולות להימשך על פני מספר חודשים עד למספר שנים, אולם במרבית המקרים יחזרו התסמינים.

התסמינים המרכזים של המחלה הינם צואה או שלשול דמי, כאבים והתכווצויות בחלל הבטן וכן הרגשת צורך דחוף לביקור בשירותים. תסמינים נוספים הינם: יציאות מרובות, חולשה, איבוד משקל, איבוד תיאבון, דימום רקטלי, פצעים או כיבים בדופן המעי.

^^אבחון המחלה^^

ישנן בדיקות רבות המשמשות לאבחון קוליטיס כיבית מחד ושלילת מחלות אחרות מאידך. תחילת האבחון הוא בבדיקה גופנית מקיפה ולקיחת ההיסטוריה הרפואית של המטופל ומשפחתו. כמו כן, יבוצעו בדיקות דם, כדי לבדוק את ספירת כדוריות הדם הלבנות. ספירה גבוהה מעידה על קיומה של דלקת, אנמיה, עליה בספירת הטסיות, CRP מוגבר, שקיעת דם מוחשת, ירידה באלבומין ועוד.

באמצעות בדיקת צואה ניתן להעריך את מקור התסמינים ולשלול רקע זהומי. תבוצע בדיקת קולונסקופיה של החלחולת והמעי הגס במהלכה ניתן, במקרה הצורך, ליטול גם דגימת רקמה (ביופסיה) מדופן המעי הגס לשם בדיקה במעבדה. כמו כן ייתכן שיבוצעו חוקן בריום וצילום רנטגן של המעי הגס כדי לעמוד על טיב המחלה והיקפה.

^^הטיפול^^

בצורתה הקלה המחלה ניתנת לטיפול ע"י תרופות ממשפחת הסלזופירינים; במחלה חמורה יותר ניתן טיפול עם סטרואידים או חוקן של תרופות סטרואידיות. כמו כן, ניתן לטפל בתרופות המדכאות את מערכת החיסון כאימורן. במקרים קשים יש לבצע ניתוח כריתת המעי הגס. הניתוח לא מרפא את המחלה באופן מושלם, אלא מלווה בדרך כלל בסיבוכים כמו פאוצ'יטיס, ועקרות אצל נשים בגיל הפריון.

בואו לדבר על זה בפורום פרוקטולוגיה וכירורגיה של המעי, בפורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול, ובפורום מעי רגיש.