חדש: פורום מחלות כבד

אחד הגורמים העיקריים כיום למחלת כבד כרונית הוא הכבד השומני. מחלת הכבד השומני היא מחלת הכבד הנפוצה ביותר בעולם המערבי, ושכיחותה מגיעה ל-15%-30% מכלל אוכלוסיית ארה"ב, והיא צפויה לעלות עם העלייה בשכיחות השמנת היתר באוכלוסיה. אצל אנשים שמנים ביותר שכיחות הכבד השומני מגיע ל-90%.

מחלת הכבד השומני מתפתחת בכל הגילאים; ממחקרים שפורסמו לאחרונה, מתברר שגם ילדים ומתבגרים מפתחים כבד שומני. בשלושת העשורים האחרונים השכיחות של עודף משקל אצל ילדים ומתבגרים עלתה פי שלוש, וזאת כתוצאה מהרגלי תזונה לא נכונים וחוסר של פעילות גופנית. השכיחות של כבד שומני אצל ילדים ומתבגרים נעה בין 8%-3% במחקרים השונים, אך אצל ילדים שמנים אחוז הכבד השומני יכול להגיע ל-%40%-50.

כבד שומני נובע מהצטברות של עודף שומן שהכבד לא הצליח לפרק. בדרך כלל תאי הכבד מכילים מעט שומן, אך אם תכולת השומן בכבד מגיעה ליותר מ-5% ממשקלו, מתפתח כבד שומני. השומן שמסתנן לכבד הוא ברובו טריגליצרידים. הצטברות השומן בתאי הכבד איננה גורמת לנזק משמעותי לכבד, אך עם הזמן וב-20% מהמקרים, השומן המצטבר בכבד מביא לשחרור של רדיקלים חופשיים מזיקים. רדיקלים אלו גורמים לנזק חמצוני ולהיווצרות דלקת כרונית סביב תאי הכבד השומניים, ובשלבים מתקדמים יותר אף עלולים להוביל לשחמת הכבד, מצב בו רקמת הכבד הבריאה מתחלפת ברקמה צלקתית. שחמת הכבד עלולה לגרום לאי-ספיקת הכבד וצורך בהשתלת כבד.

רוב מקרי הכבד השומני, כחלק מן הסינדרום המטבולי, קשורים בהשמנת-יתר (בעיקר באזור המותניים), סוכרת מסוג 2, יתר-לחץ דם ועלייה ברמה של שומנים בדם המתאפיינת בעיקר ברמה גבוהה של טריגליצרידים והכולסטרול ה"רע" (LDL), ומלוות ברמות נמוכות של הכולסטרול ה"טוב" (HDL ). אצל חלק מחולי מחלת הכבד השומני נמצאה עמידות לאינסולין המאפיינת גם את חולי הסוכרת. תנגודת לאינסולין משמעותה שתאי הגוף אינם מגיבים לכמות הרגילה של אינסולין המופרש לדם מהלבלב. כתוצאה מכך עולות רמות הסוכר והשומנים בדם ועודפי השומן מצטברים בכבד .

לרוב החולים אין כל תסמין של המחלה והם אינם מודעים לקיומה. האבחנה של כבד שומני נעשית ברוב המקרים באופן אקראי בבדיקת דם המראה עלייה באנזימי הכבד, או כאשר הרופא המטפל חושד בכך בחולה מסוים עם גורמי הסיכון המתאימים. אפשרות נוספת היא כאשר הבדיקה הגופנית של החולה מצביעה לעיתים על כבד מוגדל. על מנת להשלים את האבחון ישלח הרופא המטפל את החולה לביצוע בדיקת הדמיה כמו אולטרה סאונד המכוונת לכבד. הבדיקה מגלה את נוכחות הכבד השומני ברוב המקרים. קיימת חשיבות רבה להעלאת המודעות, למניעה וגילוי מוקדם של מחלת הכבד השומני.

עיקר הטיפול צריך להתמקד במספר דברים:

^^מניעה וחינוך של האוכלוסייה להרגלי תזונה נכונים ולפעילות גופנית:^^

המטרה היא לשמור על משקל הגוף הרצוי. משקל גוף תקין נמדד על-ידי יחס של משקל חלקי גובה בריבוע. מדד זה נקרא BODY MASS INDEX.

משקל תקין מוגדר כאשר ה-BMI גדול מ-18 וקטן מ-25.
עודף משקל מוגדר כאשר ה-BMI גדול מ-25 וקטן מ-30.
השמנה מוגדרת כאשר ה-BMI גדול מ-30.

^^טיפול בגורמי הסיכון שתרמו להתפתחות הכבד השומני:^^

ירידה הדרגתית במשקל המלווה בפעילות גופנית, הורדת ברמת השומנים בדם ואיזון הסוכרת. יש להמליץ על ירידה הדרגתית במשקל של 10% בשישה חודשים. ירידה כזאת במשקל משפרת את רמת אנזימי הכבד בדם, מפחיתה את כמות השומן בכבד ואת דרגת הדלקת והצלקת בכבד. יש להשתמש ב-BMI כמדד למעקב; ולהיזהר מירידה דרסטית במשקל העלולה להזיק לכבד.

יש צורך בהדרכה לדיאטה נכונה שתכלול שינויים בהרגלי תזונה: אחוז השומן בדיאטה לא יעלה על 25%-30% מהתצרוכת הקלורית ליום. כמו-כן, מומלץ להפחית בצריכת השומנים הרווים, כך שאחוז השומן הרווי בדיאטה (מקורו בעיקר במזונות מן החי כמו חמאה, שמנת, שומן עוף ובשר נקניקים, נקניקיות, וכן מספר שמנים צמחיים כמו שמן קוקוס, שמן קקאו ובשמנים צמחיים מוקשים כדוגמת מרגרינה וכן מוצרי החלב השמנים) יהיה פחות מ-7%. בנוסף, יש להעדיף שומן חד-בלתי-רווי (מקורו בשמן זית, זיתים, שמן קנולה, אבוקדו, טחינה, שקדים ובוטנים) ומומלץ ששומן זה יהווה את סוג השומן המרכזי בתפריט היומי בהתאם לכמות השומן היומית המומלצת. כמו-כן מומלצת תוספת של סיבים תזונתיים מסיסים (שיבולת שועל, אפונה מיובשת, שעועית וקיטניות), הפחתה משמעותית בכמות הסוכרים בדיאטה, פעילות גופנית הדרגתית והימנעות מצריכת אלכוהול.

בשלב הבא כאשר גורם הסיכון לכבד השומני הוא רמת שומנים גבוהה ניתן לשלב טיפול תרופתי: סטאטינים להורדת רמת הכולסטרול ופיברטים להורדת רמת הטריגליצרידים. כאשר הגורם הוא סוכרת ניתן לשלב תרופות הניתנות דרך הפה המגרות שחרור אינסולין בשאיפה להוריד את רמת סוכר מתחת ל-100mg אחוזים. ירידה במשקל, הפחתה ברמות השומנים בדם על-ידי נטילת תרופות מתאימות ואיזון קפדני של הסוכרת, כל אלה, מביאים בחולים רבים לשיפור והיעלמות התהליך הדלקתי הקשור בכבד שומני, ואף להיעלמות השומן מן הכבד. עדיין לא פותחה תרופה שתפחית את הצטברות השומן בכבד ותקטין את הנזק החמצוני ועל ידי כך תמנע היווצרות דלקת וצלקת בכבד.

שתיית אלכוהול נחשבת בעולם המערבי כגורם שכיח לדלקת כרונית של הכבד. גם בארץ חלה בשנים האחרונות עליה במספר המקרים של דלקת כבד כרונית הנגרמת על ידי שתיית אלכוהול, עקב העלייה הגדולה ממזרח אירופה ועלייה בצריכת אלכוהול בקרב ילידי הארץ. שתיית אלכוהול גם היא יכולה לגרום להיווצרות כבד שומני ועל כן לגרום להתפתחות דלקת, צלקות ושחמת הכבד.

ישנו הבדל בצריכת אלכוהול היומית כגורם לנזק כבדי בין נשים וגברים. גבר עלול לפתח מחלת כבד מתקדמת אם ישתה יותר מ-80 גרם אלכוהול ליום במשך למעלה מ-15 שנה. לעומת זאת, לאישה מספיק שתשתה פחות מחצית הכמות הזאת על מנת שתפתח מחלת כבד כרונית. יש לציין שהנזק הכבדי איננו קשור לסוג המשקה האלכוהולי, אלא לריכוז האלכוהול במשקה. כך שב-30 מיליליטר של ויסקי, ב-100 מיליליטר של יין וב-250 מיליליטר של בירה יש 10 גרם אלכוהול. הטיפול הוא קודם כל הפסקת השתייה ובמידה והחולה אכן מפסיק לשתות לפני שמתפתחת שחמת, הנזק עדיין הפיך.

בואו לדבר על זה עם פרופ' זיו בן-ארי בפורום מחלות כבד - אבחון וטיפול.