כאבי בטן חוזרים אצל ילדים
תלונות על כאבי בטן שכיחות אצל ילדים, אך לרוב מדובר בתלונות שאינן קשורות לחולי. בפסח התלונות גוברות, ולכן כדאי לא להפריז באכילה ולהרבות בשתייה
"אמא, שוב כואבת לי הבטן!" כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה? למעשה אנו מדברים על תופעה שכיחה למדי בתקופת הילדות המוקדמת ובגיל ההתבגרות. סקר שנערך בקרב תלמידים מתבגרים הראה כי עד 17% מהם סבלו מכאבי בטן לפחות פעם בשבוע. אצל כמחצית מהתלמידים התלונות היו "מציקות" דיין כדי לפנות לרופא. מדיווחיהם של רופאי הילדים עולה, כי 4%-2% מכלל הביקורים במרפאה הם עקב כאבי בטן חוזרים. הגיל האופייני להופעת התלונות הוא 6-4 שנים ושיא נוסף קיים בגילאי 12-7 שנים.
במרבית המקרים, לאחר תשאול יסודי של הילד וההורה לגבי אופי הכאב, מיקומו וקיום תלונות נלוות, בדיקה גופנית ובחלק מהמקרים מספר בדיקות מעבדה בסיסיות, ניתן יהיה לקבוע ברמה גבוהה של ודאות האם הכאב מקורו אורגני או פונקציונלי. 75% מהמקרים יוגדרו ככאבי בטן פונקציונליים. למה הכוונה? אנו מדברים על כאבי בטן חוזרים שהילד אכן חש בהם, אך לא נמצא להם בסיס פתולוגי, מבני, ביוכימי או פיזיולוגי. אצל ילדים אלה לא ייפגעו מדדי הגדילה ולא תמצאנה עדויות מעבדתיות למחלה כלשהי. אם יבוצעו בדיקות הדמיה או אנדוסקופיה, לא תימצא מחלה, אך כאמור לרוב אין צורך בבדיקות אלה. בחלק מהמקרים שבהם כאבי הבטן יהיו ממוקמים בבטן העליונה, בדומה למיקומם של כאבי בטן שנובעים מכיב או מדלקת של הקיבה, יופנו הילדים לבדיקת גסטרוסקופיה. מה הבסיס לתלונות אלה? נראה כי אינטראקציה לא תקינה בין מערכת העיכול ומערכת העצבים המרכזית תורמת לביטוי של כאבי בטן.
לרוב, כאשר מדובר בכאבי פונקציונליים, הרגעת המשפחה והילד לגבי האופי השפיר של התלונות יאפשר להם להתמודד טוב יותר עם התופעה ולפחות ב-⅓ מהמקרים להיעלמות התלונות. יש לברר האם הילד מקשר בין מזון מסוים לבין הופעת הכאב ולנסות להימנע ממזון זה. בקרב חלק מהילדים, עקב ירידה ברמות אנזים הלקטז במעי, חשיפה למוצרים עתירי לקטוז כמו חלב תגרום לכאבי בטן, ריבוי גזים ואף שלשולים. אולם, רבים מאשימים לשווא את מוצרי החלב בקשר לכאבי הבטן ומונעים מהילד מקור חשוב לסידן שהינו הכרחי לשלד המתפתח בילדות. חשוב לזכור כי ישנם מוצרי חלב כמו גבינה צהובה וקוטג' שהם דלים יחסית בלקטוז וניתן לכלול אותם בתפריט של ילדים אלה.
אצל ילדים המדווחים שיציאה משפרת את הכאב יש לוודא שאין מדובר בעצירות. אם אכן מדובר בעצירות, ניתן לשפר את התזונה על ידי שתייה מרובה והוספת סיבים לתפריט. בחלק מהמקרים ניתן יהיה להשתמש במרככי צואה או במשלשלים אוסמוטיים. האם יש צורך בתרופות? קיימות מעט עבודות מבוקרות המראות יעילות כלשהי של תרופות, ולכן רק במקרים נבחרים יהיה מקום לניסיון טיפולי תרופתי. בימים קשים במיוחד ניתן לתת - ולא על בסיס קבוע - תרופות להקלת כאבי בטן, כמו אקמול או פינק ביסמוט.
חשוב לדעת מתי בכל זאת עלינו לחשוד שכאבי הבטן מקורם אורגני (קרי בבעיה מבנית, פיזיולוגית, ביוכימית או דלקתית של מערכת העיכול) ולפנות להמשך בירור רפואי בהקדם. לסמנים אלה אנו קוראים ה"דגלים האדומים של מערכת העיכול", והם: כאב שאינו ממוקם סביב הטבור, כאב המקרין לגב, תלונות ליליות, הקאות, בעיקר אם הן ירוקות או דמיות, כאב בבליעה, ירידה במשקל, דמם רקטלי, שלשולים ממושכים, כיבים חוזרים בפה, עליית חום לא ברורה ועוד. גם כאשר הכאבים אינם ספציפיים, אך קיימת היסטוריה משפחתית של מחלות במערכת העיכול, כמו מחלות מעי דלקתיות ועוד - יש להרחיב את הבירור הרפואי.
ומה קורה בפסח?לרוב במהלך חג הפסח אנו רואים עלייה בשכיחות כאבי הבטן. בחלק מהמקרים השינוי בתפריט עקב מגבלות הכשרות והאכילה של כמויות האוכל המופרזות שמוגשות בארוחות החג יגרמו לכאבי בטן. אכילה של מצה אשר אין בה סיבים תזונתיים וכמעט שאין בה נוזלים גורמת לעצירות. חשוב לכן להקפיד על שתייה מרובה בעיקר לא מוגזת. שתייה של מיץ שזיפים או מיץ סלק תתרום לריכוך הצואה. יש להקפיד על אכילה מרובה של ירקות ופירות. מצות קלות ופריכיות אורז מלא עדיפות, כיוון שתכולת הסיבים בהן גדולה יותר. כמו כן, תחושת השובע בעקבות אכילה שלהן תורמת להימנעות מזלילת מצות מופרזת. לילדים אשר נוטים לעצירות כדאי להוסיף לתפריט משלשלים אוסמוטיים כמו פגלקס או נורמלקס, הנחשבים בטוחים למדי גם בגלאים צעירים. מובן שפעילות גופנית, כמו צעידה משפחתית לאחר הארוחה, תתרום לא רק לשיפור פעולת המעיים, אלא להרגשה כללית טובה.
ד"ר אילנה ויינטראוב היא מומחית לגסטרואנטרולוגיה ילדים ביחידת גסטרו ילדים, ביה"ח ע"ש אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, ויועצת גסטרו-ילדים קופת חולים מאוחדת.
בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:
פורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול
פורום תזונת ילדים ותינוקות