סרטן הגיסט: קווים לדמותו

גידולי סרטן גיסט (GIST) הם קבוצת גידולים של תאים המצויים במערכת הקיבה-ושט. תאים אלה הינם תאים תומכים המהווים משתית (stroma) סביב התאים התפקודיים. תאים אלו מייצרים אנזימים ונוזלים החיוניים לתהליך העיכול - תפקידם הראשוני של הקיבה והמעי. גידולי משתית יכולים לשלוח גרורות לאיברים אחרים ובכללם לכבד וכן להתפשט בחלל הבטן.

"גידולים ברקמת החיבור של מערכת העיכול משתייכים לקבוצת גידולים סרטניים הנקראים סרקומות (גידולים סרטניים) של הרקמות הרכות", אומר פרופ' עפר מרימסקי, מנהל היחידה לאונקולוגיה של שלד ורקמה רכה במרכז רפואי תל-אביב (איכילוב). "המונח 'סרקומות' מתייחס לגידולים סרטניים המתפתחים במערכת השלד וברקמות תומכות באיברים שונים בגוף, כגון: רקמת חיבור, שרירי השלד, השריר החלק בדפנות איברים כמו רחם ומעי, השומן, העצבים, כלי הדם, ורקמת העצם או הסחוס".

"סוגי סרטן גיסט נדירים", מרגיע פרופ' מרימסקי, "ומהווים 1% מכלל הסרטנים. בישראל מאובחנים מדי שנה עשרות חולים במחלות אלה. בניגוד לגידולים סרטניים במערכת העיכול, ששכיחותם גבוהה, סרטן ה-GIST נדיר, כאמור, אך ידוע כסרטן מסכן חיים, התוקף את מערכת העיכול ופוגע בה, כמו סרטן מעי "רגיל", המכונה בשם סרקומה. הייחוד של קבוצת גידולים זו, הוא שהיא עמידה כמעט באופן מוחלט להקרנות וכימותרפיה - טיפולים שהוכחו כיעילים מול מרבית סוגי הסרטן האחרים. ההערכה היא כי בישראל שיעור חולי סרטן ה-GIST נאמד על 160-300 אנשים, כ-3% מכלל חולי הסרקומות, כולל חולים שלא אותרו ועדין בחיים".

לדברי פרופ' מרימסקי, "בדרך כלל למטופלים המאובחנים במחלה זו אין היסטוריה משפחתית והחולים בה הם אנשים מעל גיל 50. בשלבים הראשונים של הגידול אין בדרך כלל תסמינים, ולרוב המחלה מאובחנת בשלביה היותר מתקדמים. הסימנים יכולים להיות: גוש באזור הבטן ללא כאב או רגישות כלשהי, כאב או אי נוחות באזור הבטן, הקאות, דם בצואה, תחושת עייפות, חום גבוה ואנמיה. יש להדגיש, כי במרבית המקרים הופעת תסמינים אלו עשויה להיגרם על ידי מצבים שאינם קשורים ל-GIST ועל כן יש לפנות מיד לרופא המשפחה".

הטיפול הבלעדי המרפא את המחלה הוא כריתה המתבצעת על-ידי כירורג-אונקולוג. אם יש גרורות המצב כבר קשה יותר. "מעל 60% מהחולים בסרטן גיסט מבריאים אחרי ניתוח להסרת הגידול", אומר פרופ' יוסי קלאוזנר, מנהל האגף הכירורגי באיכילוב, מנהל החטיבה לכירורגיה כללית ואונקולוגית ויו"ר המועצה הלאומית בכירורגיה, הרדמה וטיפול נמרץ. "באם נמצא שהגידול קטן וקצב חלוקות התאים נמוך, ההערכה היא שהסיכוי שהמחלה תחזור נמוך ועל כן אין צורך בטיפול אלא במעקב. במקרים אחרים ניתן להמשיך בטיפול תרופתי לאחר הכריתה, שכן ברוב תאי ה-GIST קיימים קולטנים בשם טירוזין קינאז, אותם מצליחה התרופה לחסום ובכך היא מנטרלת את האפשרות לחזרה של הגידול ולגרורות".

"טיפול באמצעים כירורגים בסרטן מסוג GIST אינו מספיק לעיתים", מוסיף פרופ' קלאוזנר. "בחלק מהחולים ישנה חזרה מוקדמת של המחלה. צריך להבין שעם הוצאת הגידול קיים פוטנציאל ממאיר גבוה ע"פ מדדים שמאפשרים לנבא את אותו פוטנציאל: גודל הגידול ומספר חלוקות התאים בו. ככל ששני מדדים אלה גדולים וכך עולה הסיכוי לגרורות גם אם טרם מבחינים בהן". לדבריו, "במצבים בהם הגידול הוא גרורתי, בו לא ניתן לכרות את כל האיברים שנפגעו, בטח כאשר יש חשש להתפתחות נוספת, יש לתת מענה בצורת טיפול תרופתי לקבוצת חולים אלה, באמצעות תרופה ביולוגית כגון גליבק, החוסמת את הקולטן ולא מאפשרת את הפעלת המנגנון הגורם לחלוקת תאים. במקרה זה התרופה ממלאת תפקיד במניעה, היא מאריכה חיים במחיר נמוך של תופעות לוואי שוליות כבצקות בפנים ובגפיים או בקשקשת של העור".

בואו לדבר על זה בפורום סרטן ה-GIST - סרטן הגיסט.