חילופי עונות: ריבוי מחלות

בכל פעם שמזג האוויר קצת משתנה, רבים מאיתנו סובלים משלל מחלות: מיגרנות, קדחת השחת, צינון שיעול, צינון, נזלת ועוד.

הסימפטומים משתנים מאדם לאדם ומתבטאים בכאבי ראש עזים וכמעט משתקים, עיניים דומעות וצורבות, גודש בסינוסים, עיטושים, גרד בחך, אסטמה ופריחה בעור.

מחלות נוספות שעשויות להופיע בעת חילופי העונות הן הרפס ומחלת חום. ואז נשאלת השאלה המציקה מכולן: מדוע כאשר מתחלפת העונה גם הסטטוס שלנו משתנה מ"בריא" ל"חולה"?

אחד הגורמים להתקפי מיגרנה הוא חילופי מזג האוויר. צילום: שאטרסטוק

מיגרנה

לא רבים יודעים שאחד הגורמים להתקפי מיגרנה הוא חילופי מזג האוויר. מיגרנה, ובשמה העברי 'צלחה', היא אחת המחלות השכיחות ביותר, כזו שגורמת לפגיעה קשה באיכות החיים בקרב הסובלים ממנה. כ-12% מהאוכלוסייה בישראל סובלים ממיגרנה.

מיגרנה מתאפיינת בכאב ראש בעל מאפיינים ייחודיים: כאב הולם (בקצב של פעימות הלב); כאב הממוקם בצד אחד של הראש; רגישות מוגברת לרעש, אור או ריחות; בחילה והקאות. כמו כן, פעילות גופנית יומיומית (כמו להתכופף ולהזדקף) יכולה להגביר את הכאב. התקפי מיגרנה יכולים להתרחש לאורך תקופה ארוכה ועלולים לתקוף מדי יום או אחת לכמה שבועות, חודשים ואף שנים.

חלק גדול מהגורמים המעוררים את התקפי המיגרנה אינם בשליטתנו, ביניהם המחזור החודשי בקרב נשים, מתח, חוסר שינה, שינויים תכופים בשגרת היום (אכילה לא מסודרת וכו'). מזונות המכילים טיראמין ואמינים אחרים (יין אדום, שוקולד, גבינה צהובה, סויה, שימורים מסוימים), או מונוסודיום גלוטמט גורמים גם הם למיגרנה בקרב אנשים מסוימים. אנשים המודעים לכך יכולים לשלוט בהתקפים באמצעות הימנעות ממזונות מעוררי מיגרנה.

שינויי מזג האוויר גורמים למיגרנה במנגנון בלתי ידוע. חלק מהסובלים ממיגרנה רגישים לשינויים בלחץ הברומטרי וירידה בלחץ המבשרת שינוי במזג האוויר מעוררת אצלם התקפים. אצל חלק מהאנשים מיגרנה שכיחה לא בעונות המעבר, אלא דווקא בעונה החמה או העונה הקרה. אצלם כניסה ויציאה תכופה למקומות ממוזגים או מחוממים, וחזרה לחום או לקור היא זו שמעוררת התקף - כנראה עקב שינויים בזרימת הדם לריריות האף ודרכי הנשימה.

מהו הטיפול?

הטיפול במיגרנה כולל שתי קבוצות תרופות עיקריות: תרופות שנלקחות מדי יום ומיועדות למניעת התקפים, ותרופות שמיועדות לטיפול בהתקף. הטיפול בהתקף מבוסס על תרופות ממשפחת הטריפטאנים שפותחו בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כדוגמת רילרט.

אלרגיה

השם קדחת השחת מתייחס לאלרגיה של עונת המעבר, הנקראת גם רניטיס אלרגית. כיום מספר הלוקים בתופעות קדחת השחת בישראל מוערך במיליון אנשים, כ-20% מהאוכלוסייה. המחלה עשויה להופיע בכל גיל, אך במרבית המקרים היא מופיעה לראשונה בגילאי 15 עד 25.

המחלה נגרמת על ידי אבקנים של צמחים ועצים מסוימים, המופצים דרך האוויר על ידי כימיקלים וחלקיקי אבק בעונות שונות. כשמסתיים החורף ומשורר מזג אוויר חמים, העצים והצמחים מתחילים לפזר גרגירי אבקה, החודרים לריריות האף, לעיניים ולדרכי הנשימה. גרגירים אלה מעוררים אצל אנשים אלרגיים תגובה מטרידה וקשה. התסמינים הבולטים הם גרד, התעטשויות, נזלת ואסטמה. מאחר שאין דרך למנוע את פיזור אבקות הצמחים באוויר, לאנשים אלרגיים מומלץ לשהות במקומות סגורים, וכן להפעיל מערכת מיזוג אוויר המצוידת במסננים כדי למנוע את חדירת חלקיקי האבקה לבית.

מהו הטיפול?

הטיפול התרופתי כולל בעיקר אנטי-היסטמינים, בטבליות או בסירופ, החוסמים את השפעת ההיסטמין המופרש מתאי הפיטום עקב התגובה האלרגית, והן יעילות מאוד להפחתת גרד, נזלת מימית והתעטשויות. בנוסף, תכשירים אנטי-אלרגיים מקבוצת הכרומולינים ניטלים בהזלפה לאף ולעיניים וניתנים כטיפול מונע בקדחת השחת.

למי שסובל מגודש באף ניתן להשתמש בתרסיסי וטיפות אף כדוגמת קולדהמריס. מדובר בספריי סטרילי לאף על בסיס מי ים וחומר טבעי פעיל המופק מאצה ייחודית.

אטופיק דרמטיטיס

אטופיק דרמטיטיס, המכונה גם "אסטמה של העור", היא מחלה המאופיינת בדלקת כרונית של העור. המחלה קיימת בכל הגילאים, אך שכיחה יותר בגיל הילדות. על אף שהמחלה אינה מדבקת ולרוב אינה מסוכנת, היא פוגעת במידה רבה באיכות החיים של החולה. הסימפטומים של המחלה כוללים פריחה, עור יבש ומגורה, גרד ופציעות כתוצאה מגרד נשנה. לעתים קרובות יש זיהום מקומי של האזור כתוצאה משילוב של גרד ניכר ופגיעותו של העור המודלק. לרוב, האזורים הנגועים הם בקפלי הברך ופנים הזרוע, פנים, ירכיים וגב. הגורמים להתפרצות המחלה, לפי התיאוריות הקיימות כיום, הם שילוב של נטייה גנטית, בעיה בדרך פעילותה של מערכת החיסון וכישלון של העור להוות מחסום בפני מולקולות שונות. למחלה מהלך גלי של הפוגות והחמרות בהתקפים, המושפעים במידה ניכרת ממזג אוויר ומעונות המעבר, המביאים להתפרצות תכופה יותר בסימפטומים.

מה הטיפול?

אין עדיין טיפול מושלם לאטופיק דרמטיטיס, ומטרתם של הטיפולים המוצעים לסובלים ממצב זה היא לאפשר לחולה שגרת חיים רגילה ונטולת מגבלות ככל האפשר עם מינימום של התפרצויות.

הטיפולים מחולקים בין גישה כללית יומיומית להיגיינה והימנעות מהחמרה עקב אינטראקציה עם הסביבה וטיפולים רפואיים שונים למתן את חומרת המחלה.

אסטמה

אסטמה היא מחלת כרונית של דרכי הנשימה, אך הגורמים לה עדיין אינם ידועים במלואם. ככל הנראה מדובר בשילוב של גורמים תורשתיים וסביבתיים. חולי אסטמה חווים החרפה לסירוגין במצבם והיצרות במערכת הסימפונות, שמובילה את האוויר והחמצן אל הריאות. המחלה מתבטאת בהתקפים חוזרים ונשנים בדרגות חומרה שונות של שיעולים, קשיי נשימה והרגשת מחנק, כמו גם ייצור יתר של ליחה במערכת הנשימה. ברוב המקרים, המחלה מופיעה כבר בגיל צעיר וחולפת עד גיל 6-5, כאשר מערכת הנשימה מפותחת יותר. יש מצבים בהם המחלה יכולה להמשיך להתבטא גם בגילאים מבוגרים שיחייבו טיפול רפואי מתמשך לאורך שנים.

הסיבות הגורמות להתקפי אסתמה שונות ומגוונות - החל מחשיפה לאבקני פרחים וצמחים שונים, דרך קרדית אבק הבית, וכלה בסיבות פיזיולוגיות מסוימות, כמו מאמץ וחשיפה לאוויר קר.

מהו הטיפול?

כדי להשיג שליטה אופטימלית במחלתם על החולים להקפיד להיעזר במכלול הטיפול התרופתי הניתן להם: משאפים המכילים תרופות משולבות (שילוב של מרחיבי סמפונות ארוכי טווח עם סטרואידים בשאיפה, כדוגמת סרטייד), אינהלציות (ונטולין, מרחיבי סימפונות ותרופות לשמירה על לחות בדרכי נשימה) ותכשירים מכייחים (כמו מוקוליט, לפליטת כיח מזוהם).

בניגוד למחלות אחרות, שבהן הטיפול מבוסס על טבליות שהחולה נוטל באופן קבוע וידוע מראש, הטיפול באסתמה, ברוב המקרים, מתאפיין בשימוש במשאפים שונים. לכן, יש חשיבות רבה לטכניקת שימוש קלה במכשירי השאיפה השונים. הדרכה נכונה מסייעת להשיג שיפור ניכר במצבם של החולים. אם חלה החרפה חדה ובלתי נשלטת במצב, יש להיוועץ ברופאי המשפחה ובמומחים למחלות ריאה.

ד"ר ברוך אלעד הוא מומחה בנוירולוגיה וברפואת שינה.