כבד שומני - ללא אלכוהול

כבד שומני (Fatty liver) הינו מצב בו כמות השומן המצטברת בתאי הכבד עולה על 5% ממשקל הכבד. הצטברות השומן בתאי הכבד נובעת מכך, שייצור או העברה מוגברים של חומצות שומן לכבד עולה על קצב הוצאתן מהכבד, עקב חמצון לא מספק של השומן וירידה בהפרשתו מן הכבד. הצטברות השומן כשלעצמה אינה גורמת נזק משמעותי לכבד, אך בנוכחות דלקת ובהמשך פיברוזיס (עיבוי והצטלקות של רקמת חיבור עקב דלקת בכבד עלולה להתפתח מחלת כבד כרונית על סיבוכיה ובשלבים מתקדמים זה יכול אף להוביל לשחמת הכבד (צירוזיס).

הסינדרום המטבולי מהווה את הסיבה השכיחה ביותר להתפרצות מחלת הכבד השומני, סינדרום מטבולי מאופיין ב: השמנת יתר, סוכרת ויתר לחץ דם. הסינדרום המטבולי הגורם להצטברות שומן בכבד, הינו הפגיעה הראשונה בכבד. לבני 45 ומעלה הסובלים מתופעות אלה מומלץ לפנות למומחה למחלות כבד ולערוך אבחנה לשלילת מחלת כבד שומני.

פגיעה ראשונה זו אשר תוארה לעיל, חושפת את הכבד לפגיעות נוספות הנובעות משימוש בתרופות שונות כגון: אמיודאורון (לטיפול בהפרעות בקצב הלב), חוסמי תעלות סידן (אשר ניתנת לסובלים מתעוקת לב), טמוקסיפן (תרופה לטיפול בסרטן השד), סטרואידים, אסטרוגנים סינתטיים ועוד.

כבד שומני אשר אינו אלכוהולי יכולה גם להיגרם כתוצאה של כריתה נרחבת של המעי הדק (במקרים של קרוהן, גידולים ממאירים,פוליפים ממאירים וחסימות מעי).

פגיעה מרעלים כגון: חומרי הדברה, מתכות, ברזל וכו' גם הם יכולים לגרום למחלת הכבד השמוני אשר אינה אלכוהולית.

יצוין כי קיים קושי בלאבחן מחלת כבד שומני היות והיא כמעט נטולת סיפטומים. יחד עם זאת ישנם סימפטומים כלליים שיכולים להעיד על כך: כאב בחלק הימני עליון של הבטן, עייפות יתר.

לאחר שלילת סיבות אחרות למחלת כבד, כגון נזק כבדי עקב נטילת תרופות מסוימות, מחלות נגיפיות וצריכת אלכוהול מופרזת, ימליץ הרופא על בדיקת אולטרסאונד בטן. באמצעות בדיקה פשוטה זו, ניתן לבדוק אם יש הצטברות שומן בכבד (הנראית באולטרסאונד כ"כבד בהיר-לבן"). לעתים כבד בהיר הוא הסימן היחיד למחלה. כדי לבדוק אם המחלה התפתחה לשלב של דלקת ו/או הצטלקות של רקמת הכבד, יש לבצע ביופסית כבד.

הטיפול במחלת הכבד השומני, שאינו אלכוהולי, הוא לרוב משולב. חלק מהטיפול הוא תרופתי, וחלקו מורכב מתוכנית תזונה מותאמת למטופל. מטרת הטיפול התזונתי היא להביא לירידה הדרגתית במשקל של 0.5-1 קילוגרם לשבוע. התפריט התזונתי הוא דל פחמימות ו/או שומנים, שיאפשר את צמצום מרכיבי התסמונת המטבולית. על מנת להשיג את התוצאה המתאימה יש לשלב עם התזונה תוכנית של פעילות גופנית.

כבר אחרי ירידת משקל של 10% מהמשקל ההתחלתי, ניתן לראות שיפור ברמות של אנזימי הכבד בדם וירידה בכמות השומן בכבד. חשוב לציין כי ירידה מהירה מדי במשקל, בדיאטה דרסטית, עשויה דווקא להחמיר את המחלה, מכיוון שהיא מאיצה את היווצרות הדלקת והצלקת. התפתחות פרדוקסלית זו עשויה לקרות בשל עלייה ברמת חומצות השומן החופשיות בכבד, הנוצרות מפירוק שומן מואץ, המובילה להגברת הנזק החמצוני.

יצוין, כי עדין לא הוגדרה תרופת הבחירה. היות ומנגנון המחלה מורכב משני שלבים, האחר הצטברות השומן והשני העקה החימצונית, הרי שהתרופות הבאות בחשבון הן אלה המסוגלות לפתור את שתי הבעיות, היינו להוריד הצטברות חומצות השומן בכבד ולהקטין את הנזק החמצוני.

מחקרים ראשוניים, שכללו טיפול באורסוליט, בטאין, ויטמין E לבדו, או בשילוב עם ויטמין C, תרופות המשמשות להורדת רמת השומנים בדם (כמו פיבראטים) ותרופות המשמשות לטיפול בסוכרת (כמו מטפורמין) חל שיפור מסוים, אך הם התבססו על מספר קטן של חולים, ולא תמיד כללו ביופסית כבד בתום הטיפול. ולכן אין בהם כדי לגבש המלצה טיפולית לכלל חולי הכבד השומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול.

במקרים קשים במיוחד נאלצים אף לבצע השתלת כבד, יש לציין כי גם לאחר השתלת כבד, אין ערובה כי הכבד השומני לא יחזור להופיע.

פרופ' רן אורן הינו מומחה למחלות כבד ומנהל יחידת הכבד, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי.

ד"ר שירה זלבר שגיא הינה דיאטנית קלינית, יחידת הכבד, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום מחלות כבד
פורום מחלות כבד - אבחון וטיפול