שקט מרפא תסמונת מטבולית

תסמונת מטבולית (או סינדרום מטבולי) היא למעשה מצבור הפרעות מטבוליות, בהן יתר לחץ דם, רמות סוכר גבוהות בדם, רמת טריגליצרידים גבוהה, השמנה בטנית ורמת HDL נמוכה. האבחנה של תסמונת מטבולית נקבעת בהתאם לנוכחות שלושה מגורמי הסיכון שהוזכרו לעיל. הגורמים לתסמונת מטבולית הם מורכבים, אך נראה כי יש תפקיד לדחק פסיכולוגי, ככל הנראה בעקבות הפעלת יתר של הורמוני דחק.

מחקרים נוספים מעלים כי האנדותל, אחת השכבות בכלי הדם, מושפע באופן משמעותי מדחק.

במסגרת מחקר חדש, שתוצאותיו הוצגו בכנס השנתי ה-69 של American Psychosomatic Society, בחנו החוקרים את התועלת של מדיטציה בחולים עם תסמונת מטבולית, כאשר באופן ספציפי, הם ביקשו לבחון את ההשפעה שלה על תפקוד האנדותל בחולים אלה והשפעתה על הסיכון למחלות לב וכלי דם.

החוקרים מדווחים כי בקרב אמריקאים עם תסמונת מטבולית חל שיפור משמעותי בתפקוד האנדותל אצל אלה שהקפידו על תכנית מדיטציה בת שנה, בהשוואה למקביליהם שזכו לתכנית חינוך לבריאות בלבד.

מדיטציה משפיעה על כלי הדם

החוקרים מצאו הבדל משמעותי בין קבוצת המדיטציה לבין קבוצת הביקורת בהרחבת כלי הדם בעקבות זרימה (Flow-Mediated Dilation), מדד המשמש להערכת תפקוד האנדותל. יתרה מזאת, תועדה מגמה לפיה חלה ירידה בלחץ הדם, במשקל הגוף וברמות טריגליצרידים בקרב חולים עם תסמונת מטבולית שהקפידו על תרגילי מדיטציה.

החוקרים ציינו כי גורמים פסיכולוגיים מסוימים, כולל חלק ממדדי דיכאון, השתפרו משמעותית בשתי קבוצות המחקר. מכאן עולה כי כאשר התערבות משפיעה על תחושת הבריאות הפסיכולוגית של החולים, אין הדבר אומר בהכרח כי היא תביא לשינוי הפיזיולוגיה.

לאור הממצאים, החוקרים קוראים לרופאים לא להסס לעודד את החולה ללמוד מדיטציה. הדבר לא כרוך בכל נזק ועשוי אף לעזור להם. אין צורך להקפיד על סוג מסוים מבין צורות המדיטציה. סביר להניח כי תהיה תועלת גם אם החולים לא יקפידו על תרגילי מדיטציה אלא רק ישבו בשקט במשך 20 דקות, פעמיים ביום.

בואו לדבר על זה בפורום כלי דם.