צליאק: המחלה בעלת אלף הפרצופים

פעם זו היתה מחלה של ילדים קטנים, שהיו מראים סימנים ברורים של חוסר שגשוג, פגיעה בצמיחה, דלדול שרירים ובטן נפוחה. הסימפטום האחרון הוא הסיבה שבעברית נקראת צליאק בשם כרסת. היום המודעות למחלה רבה, וקיימות בדיקות מדויקות לאבחונה. יותר ויותר אנשים מאובחנים, לעיתים בגיל מאוחר יחסית, ולאחר טיפול מתאים באות אל קיצן שנים ארוכות של כאבי בטן ובעיות בריאות שעד אז לא נמצאה הסיבה להם.

מחלת הצליאק היא תוצאה של רגישות לגלוטן, חלבון הקיים בחלק מהדגנים. כיום יודעים שהצליאק היא מחלה אוטואימונית, שבה תוקפת מערכת החיסון את רקמות הגוף עצמו. המחלה אינה נגרמת רק מחשיפה לגלוטן ודומיו, אלא מצירוף של כמה גורמים ובכללם גנים המגבירים את המועדו?ת לחלות ופגמים במבנה המעי הדק.

כאשר חולה צליאק אוכל מזון המכיל גלוטן, מערכת החיסון מופעלת נגד החלבון ומתחיל תהליך דלקתי המביא לפגיעה במעי.

חשיפה מתמשכת של חולי צליאק לגלוטן גורמת דלקת כרונית ונזק לסיסים, מבנים דמויי אצבעות במעי הדק, ולכן אין הם יכולים לבצע את תפקידם: לפרק מזון ולהעביר חומרים מזינים דרך דופן המעי אל זרם הדם (ומשם לשאר הגוף). כתוצאה מהתהליך הדלקתי שהופעל נפגעת רירית המעי והופכת לשטוחה. השטחה זו של תאים במעי הדק גורמת לירידה בעיכול וספיגת המזון.

המחלה מאופיינת בנזק כרוני לרירית המעי הדק, אך לעיתים מתלווה גם פגיעה במערכות אחרות בגוף. מקובל לומר כי יש שלושה אשמים במחלה, הגורמים העומדת בבסיס רוב המחלות האוטואימוניות: חומר המצוי בסביבה והגוף נחשף אליו, נטייה גנטית של מערכת החיסון לתגובת יתר כלפי החומר ומעי חדיר במיוחד.

מרגיע לגלות כי הטיפול היחידי במחלה הוא טיפול תזונתי: הוצאת גלוטן מהדיאטה מביאה להיעלמות הנזק ולריפוי של מערכת העיכול ותפקוד תקין שלה.

עם זאת, לצליאק פנים רבות והיא מתאפיינת במגוון תסמינים קליניים, חלקם קשורים למערכת העיכול וחלקם למערכות אחרות בגוף. קיים שוני גדול בין החולים: ישנם מי שסובלים מתסמין אחד או יותר במערכת העיכול, יש מי שסובלים מתסמינים במערכות אחרות ויש מי שאינם סובלים מתסמינים כלל.

תסמיני מחלת צליאק קלאסית מופיעים בעיקר בשנות הילדות הראשונות: כאבי בטן חוזרים, שלשול, צואה בהירה עם ריח חזק, עיכוב בגדילה והתפתחות, בטן תפוחה, חוסר תאבון, עצירות והקאות.

הסימנים החיצוניים הקלאסיים, כאבי בטן ושלשול כרוני, מופיעים רק כשחלקים גדולים וחיוניים של המעי נהרסים. אם מקטע קטן של המעי אינו פועל, או אם הדלקת מתונה יחסית, התסמינים עשויים להיות דרמתיים פחות או לא טיפוסיים.

תסמינים נוספים מופיעים בדרך כלל בגיל מאוחר יותר: קומה נמוכה, איחור בהתפתחות המינית, תת ספיגה, אנמיה, נשירת שיער, פגיעה בשיניים, הפרעה בתפקודי כבד, תופעות נוירולוגיות, תפרחות בעור ואוסטאופורוזיס.

כיום ברור שמחלת הצליאק מתבטאת במגוון תסמינים הנגרמים מהפרעה מקומית בספיגת מרכיבים תזונתיים דרך המעי. הפרעה בספיגת ברזל, למשל, יכולה לגרום לאנמיה, וספיגה לקויה של חומצה פולית יכולה להביא לידי מגוון בעיות נוירולוגיות. המחלה יכולה לגרום גם לתסמינים כמו עייפות כרונית וכאבים מפרקים.

רבים מהתסמינים אינם טיפוסיים לצליאק ויכולים לנבוע מסיבות אחרות.

מחלת הצליאק יכולה להופיע גם כמחלה שקטה ללא תסמינים. לכן, כאשר יש עדות למחלה בבדיקות דם או שאצל מישהו מהמשפחה התגלה צליאק, מומלץ לערוך בדיקות גם לשאר בני המשפחה.

אבחנה של המחלה תינתן בהתחשב בכמה גורמים: תסמינים קליניים, בדיקות מעבדה וביופסיה של המעי. לא קיימת בדיקה אחת אשר בהתבסס עליה בלבד ניתן לאשר או לשלול את המחלה.

הבדיקה הראשונה היא בדיקת דם. בבדיקה זו מאתרים בדם נוגדנים (IgA ו-IgG ). נהוג לבצע בדיקה חוזרת אם מתקבלת תוצאה חיובית. אם הבדיקה חיובית בשנית, עורכים ביופסיה באמצעות החדרת צינורית דרך הפה למעי הדק ודגימת המעי. אבחנה של המחלה חייבת לכלול ביופסיה של המעי הדק. הביופסיה מאפשרת לאשר את האבחנה או לשלול אבחנות אחרות עם ביטוי קליני דומה.

בדיקות אלו נחשבות למדויקות ולאחריהן ניתן לקבוע אם האדם סובל מצליאק.

מועד תחילת הטיפול התזונתי הוא רק רק לאחר שהושלמו הבדיקות מאחר שהוצאת הגלוטן מהתזונה לפני תום האבחון עלולה לשבש את תוצאותיו.

הטיפול היעיל במחלה הוא טיפול תזונתי: דיאטה נטולת גלוטן לכל החיים. הקפדה על דיאטה נכונה מביאה להיעלמות הנזק ולריפוי של מערכת העיכול ותפקוד תקין שלה.

בנוסף יש להקפיד על אכילת תפריט מגוון ועשיר העונה על צרכים תזונתיים בריאותיים של החולה. תזונה נכונה, לא רק לרגישים לגלוטן, היא תזונה המכילה את כל אבות המזון: פחמימות, חלבונים, שומנים, מינרלים וויטמינים ממקורות מזון בעלי ערך תזונתי גבוה.

הדגש הוא על דיאטה נטולת גלוטן, ולא דלת גלוטן. כלומר, צריך להימנע ככל האפשר מצריכת גלוטן. גלוטן הוא חלבון המורכב מגלוטנין וגליאדין ונמצא בחלבון חיטה, שעורה, שיפון ושיבולת שועל. שאר המזונות מותרים לאכילה בתנאי שלא מסתתר בהם גלוטן.

הגלוטן מסתתר במוצרים המכילים חיטה, שעורה, שיפון ושיבולת שועל: סולת, קוסקוס, בורגול, לחם, לחמניות, פיתות, קרקרים, מוצרי מאפה מבצק, פסטה, אטריות, שקדי מרק, דגני בוקר, נבט חיטה, סובין חיטה, כוסמין וכוסמת.

ניתן למצוא גלוטן גם בתוספות במזונות מעובדים המכילים חלבונים ועמילנים ממקור צמחי: חלבון חיטה, עמילן חיטה, לתת, הידרוליזט חלבון צמחי, עמילן צמחי, שאור וקמח.

חשוב מאוד ללמוד ולדעת לקרוא את רשימת הרכיבים על כל מוצר מזון ולחפש את הרכיבים הבעייתיים.

קיים דיון מתמשך בספרות העולמית על בטיחות בשימוש בשיבולת שועל בקרב חולי צליאק. שיבולת שועל כנראה אינה מכילה גלוטן, אך קיימת סכנה של זיהום עם חיטה.

כלל הזהב של חולי הצליאק הוא "אם לא בטוחים לא אוכלים". אם לא ידוע האם מזון או רכיב כלשהו מכיל גלוטן, יש להימנע מלאכול אותו.

כיום הרבה יותר קל להיות חולה צליאק מאשר בעבר. חברות מזון רבות מייצרות מוצרים מיוחדים ללא גלוטן: קמח, לחם, דגני בוקר, עוגיות וחטיפים.

חברות המזון מציינות במפורש אם המזון מכיל גלוטן או לא. בכל מקרה עדיף לא לאכול מוצרי מזון שאינם ארוזים ואין עליהם תווית מזון.

בדומה להנחיות לאלרגיה למזון, חשוב לנקוט בבית משנה זהירות בשימוש במוצרים עם גלוטן. שוב: אם לא בטוחים, לא אוכלים.

מאכלים רבים הכשרים לפסח הם נטולי גלוטן, בתנאי שאינם מכילים קמח מצות. לכן כדאי להצטייד בתקופה זו במגוון מוצרים: אטריות, קמח, עוגיות ואבקות מרק.

פחמימות: תפוחי אדמה, בטטה, תירס, אורז וקינואה. לחם, פסטות, אטריות וחטיפים מהדגנים המותרים: אורז, תירס, סויה, חומוס ושעועית. (קמח על בסיס עמילן תירס, עמילן תפוחי אדמה, קמח אורז מלא, קמח חומוס, קמח סויה).

ירקות ופירות טריים: כל הפירות והירקות טריים, קפואים, מיובשים ומשומרים כל עוד לא הוספה להם תוספת. בירקות ופירות שעברו עיבוד כלשהו יש לקרוא את תווית המזון ולחפש גלוטן נסתר.

קטניות: חומוס, שעועית, עדשים, פול וסויה.

בשר, עוף, הודו, דגים: בשר, עוף ודגים טריים או קפואים, לא מעובדים. אם קונים מוצרים מעובדים, חובה לבדוק את התוויות ולוודא כי המוצר אינו מכיל גלוטן.

חלב ומוצריו: ברוב המוצרים אין גלוטן : חלב, גבינות, יוגורט ומעדני חלב. חשוב: בחלק ממעדני החלב והיוגורט יכולות להיות תוספות המכילות גלוטן. יש לבדוק את התווית.

גרעינים, אגוזים: מותרים לאכילה. אולם לעיתים נעשה בתהליך הקלייה שימוש בקמח או שיש זיהום בגלוטן. לכן מומלץ לקנות גרעינים ואגוזים לא קלויים עם אישור יצרן ללא גלוטן, ולקלות בבית.

ממתקים וחטיפים ללא גלוטן: קיים מבחר עשיר בחנויות.

מוצרי מזון מעובדים מכל קבוצות המזון: מותרים אלו שמצוין עליהם במפורש כי אינם מכילים גלוטן. אם קונים מוצרים מעובדים, יש להקפיד לקרוא את רשימת הרכיבים ולזהות גם גלוטן נסתר.

בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בידע על המחלה, בשיטות האבחון ובחיפוש אחר שיטות חדשות לטיפול ולשיפור חיי החולים. ייתכן כי בעתיד ניתן יהיה לפרק את הרכיב הבעייתי (גליאדין) במערכת העיכול באמצעות אנזימים חלבוניים. ייתכן גם שיפותחו טיפולים הגורמים להתרגלות של מערכת החיסון לגליאדין, וכך תופחת התגובה הדלקתית.

במחלת הצליאק, בעיקר כשמדובר בילדים ומתבגרים, יש צורך בהדרכה ובמעקב של דיאטנית קלינית והשגחה רפואית. חשוב שכל חולה צליאק, ילד או מבוגר, יימצא במעקב רפואי סדיר.

המידע המובא בכתבה זו אינו מחליף ייעוץ תזונתי של דיאטנית קלינית.

נאוה רוזנפלד, דיאטנית קלינית, מנהלת תחום התזונה בקבוצת אסם.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום גסטרואנטרולוגיה - הלל יפה
פורום תזונה קלינית