COPD: מה אתם יודעים עליה?

ב-17.11 יצוין ברחבי העולם יום המודעות ל-COPD, או בשמה העברי חסמת הריאה. מדובר במחלת ריאות חסימתית כרונית הנגרמת לרוב מעישון או עישון בעבר, ומחשיפה לזיהום אוויר סביבתי או תעסוקתי. המחלה גורמת לחסימת דרכי האוויר בריאות ומתאפיינת בשיעול ליחתי כבד, צפצופים וחרחורים בעת הנשימה, וכן קשיי נשימה במאמץ.

בישראל חיים 300,000 חולים במחלת הריאות הקטלנית, ורק כעשירית מהם מאובחנים בזמן. 3,000 חולים נפטרים מהמחלה מדי שנה. כ-70% מהחולים אינם מאובחנים או מודעים למחלתם, אם בגלל שאין להם כלל תסמינים של המחלה או משום שהם חושבים כי התסמינים הינם חלק נורמלי מחייהם. לקראת יום המודעות, הגיע הזמן לנפץ כמה מיתוסים נפוצים הנוגעים למחלה.

COPD היא מחלה תורשתית.

לא נכון. 75% ממקרי COPD מקורם בעישון. בקרב המעשנים מעל 20 שנה חפיסה, או 40 שנה 10 סיגריות ליום, הסיכוי להתפתחות מחלת COPD עולה משמעותית. מתוך חולי COPD, רק כ-15%-20% לא עישנו כלל בעבר.

COPD היא מחלה נדירה.

לא נכון. מחלת ה-COPD הופכת להיות אחת מהשכיחות בעולם, אחרי מחלות זיהומיות. אוכלוסיית העולם מזדקנת, מעשנת, ונחשפת לזיהום אוויר, ואלה הן הסיבות לעלייה בשכיחות המחלה.

מדובר במחלה "קלה" שאינה משפיעה על חיי החולה.

לא נכון. מחלת הCOPD היא בין גורמי התמותה המובילים בעולם. מסקר שנערך בעבר בקרב מדגם ארצי מייצג, עולה כי רק 45% מהמעשנים מכירים את מחלת ה-COPD, בפערים ניכרים אחרי סרטן, מחלות לב, איידס ושבץ מוחי, ורק 9% מהמעשנים יודעים שהמחלה הורגת. לחולים ב-COPD בשלבים המתקדמים יש קושי בביצוע פעולות בסיסיות פשוטות, וישנה הרגשה של חוסר אוויר גם במצב מנוחה.

אבחון המחלה הינו מורכב ומסובך.

לא נכון. היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ומבחני נשימה הם אבני היסוד באבחון מחלת ריאות חסימתית כרונית. מדובר בבדיקות פשוטות יחסית לביצוע. ההיסטוריה הרפואית הנבדקת היא גורם גנטי, בשילוב עישון וחשיפה לזיהום סביבתי. הבדיקה הגופנית כוללת בדיקת נשיפה שמטרתה לזהות חסימה בזרימת האויר הננשף, ומבחני הנשימה כוללים בדיקת נפחי הריאה ועוד. בדיקות נוספות עליהן עשוי להמליץ הרופא כוללות בדיקות דימות (צילום חזה, סיטי חזה), בדיקת גזים בדם העורקי ומבחני מאמץ שונים כמו מבחן 6 דק' הליכה ומבחן מאמץ משולב לב ריאה.

אין טיפול ל-COPD.

לא נכון. הטיפול העיקרי והחשוב ביותר בחולה COPD מעשן הינו הפסקת העישון. יש להסביר לחולה כי אין כל ערך לטיפולים השונים שהוא אמור לקבל אם ימשיך לעשן. יש להשקיע מאמצים במניעת עישון והורדת אחוז המעשנים באוכלוסיה ולחסוך מהחולים את הסבל הכרוך במחלה זו.

בנוסף, הטיפול בחולי COPD משלב מספר טיפולים תרופתיים: תרופות מרחיבות סמפונות (אנטיכולינרגיות, תרופות בטא-אגוניסטיות), שתפקידן להרחיב את דרכי האוויר ולאפשר מעבר קל של אוויר לריאות ומתוכן החוצה, טיפול סטרואידי נוגד דלקת שמטרתו להפחית הדלקת בדרכי הנשימה, תרופות מכייחות שתפקידן לפנות את הליחה המצטברת, אנטיביוטיקה שתעזור לגוף להלחם בזיהומים הנגרמים ע"י חיידקיים, מתן חיסונים כדי למנוע זיהומים בדרכי הנשימה וטיפול בחמצן לחולים שסובלים מירידה בחימצון הדם.

אין חשיבות לעיתוי האבחון.

לא נכון. איבחון מוקדם יציל את חולה ה COPD מהידרדרות למצב קשה יותר, ומהתקפים, הגורמים גם הם להידרדרות בלתי הפיכה במצב החולה. "חולה קל" עלול לא להרגיש בתסמינים (סימפטומים) עד אשר ידרדר מצבו. לכן, אם אתם שייכים לקבוצת הסיכון (מעשנים, מעשנים לשעבר, חשופים לזיהום סביבתי ממושך), אל תחכו לסימפטומים. בקשו הפנייה לרופא ריאות כבר עכשיו!


כיצד תוכלו לזהות תסמינים המעידים על התפתחות מחלת ה-COPD?

קוצר נשימה וירידה ביכולת התפקוד היומיומית.

עודף ליחה עקב הדלקת הכרונית בסמפונות.

שיעול טורדני כתוצאה מניסיון הגוף לפנות עודפי הליחה המצטברת בדרכי הנשימה.

צפצופים וחרחורים בעת הנשימה בגלל היצרות הסמפונות.

נטייה לדלקות חוזרות בדרכי הנשימה עקב הצטברות הליחה המשמשת קרקע פורייה להתפתחות החיידקים.

דיכאון, ירידה בתאבון ודלדול שרירים כביטוי למחלה סיסטמית (רב-מערכתית).

עייפות, אובדן הכושר הגופני עד לנכות נשימתית מלאה.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת לנשום

בואו לדבר על זה בפורום COPD - חסמת הריאה.