כבד שומני: סיבה טובה לדיאטה

עם התפשטות מגפת ההשמנה בעולם המערבי, נחשפות עוד ועוד השלכות בריאותיות קשות על הסובלים מעודף משקל. מחלת הכבד השומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול היא דוגמה לכך. "בשנים האחרונות זוכה מחלת הכבד השומני להתייחסות מחודשת בעקבות שכיחותה העצומה: 20%-30% מכלל האוכלוסייה", אומר פרופ' רן אורן, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד בבית חולים הדסה. "בשנים האחרונות יש הכרה בכך שכבד שומני, שנחשב שנים רבות למצב שפיר, עלול להתקדם לדלקת ולפיברוזיס (הצטלקות של רקמת הכבד) ואף יכול להפוך לשחמת הכבד, מחלה קשה ביותר, ולעתים לסרטן כבד ולתמותה.

כבד שומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול מתאפיין בהצטברות שומן בתאי הכבד. כאשר שיעור תאי השומן בכבד חורג מהשיעור הנורמלי, שהוא לרוב עד 5%, יוגדר הכבד ככבד שומני", מסביר פרופ' אורן. "זהו תהליך הנובע מכך שכמות השומן הנכנסת לכבד עולה על כמות השומן היוצאת ממנו. סוג השומן העיקרי המצטבר בכבד הוא טריגליצרידים, אך לעתים יש הצטברות של סוגי שומן אחרים, כולל כולסטרול. הגורמים לתהליך זה מגוונים וניתן לחלקם לשתי קבוצות. הראשונה קשורה לאורח חיים ולסגנון, והשנייה קשורה לגורמים סביבתיים כגון שימוש בתרופות, פעולות כירורגיות הקשורות למערכת העיכול, מחלות במערכת העיכול וחשיפה לרעלים סביבתיים. שכיחות המחלה עלתה כתוצאה משינוי באורח החיים האופייני בעולם המערבי, שכרוך בצריכת מזון עתיר שומנים, סוכר וכולסטרול, עודף טריגליצרידים וכולסטרול בדם, סוכרת והשמנה".

הסינדרום המטבולי

בשנים האחרונות נכנס לז'רגון הרפואי ביטוי חדש המכונה "הסינדרום המטבולי", אשר מתאר תהליך המתרחש בגופם של הסובלים מעודף משקל וקשור לסוכרת סוג 2 ולכבד שומני. סינדרום זה, אשר מכונה גם "תסמונת התנגודת לאינסולין", מתאר תחלואות של כבד שומני, עודף משקל וסוכרת המהוות חלק ממכלול מחלות הנקראות יחד בשמות הנ"ל. פרופ' אורן: "תסמונת התנגודת לאינסולין כוללת השמנה, ובעיקר השמנה באזור הבטן, המכונה השמנה אבדומינלית או השמנת תפוח; סוכרת מסוג 2 או נטייה לסוכרת; יתר לחץ דם; ורמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם עם רמות נמוכות של הכולסטרול הטוב (HDL). בגופם של הסובלים מכל אלה מתרחש תהליך בו תאי הגוף אינם מגיבים לכמות הרגילה של האינסולין המופרשת מן הלבלב. תפקידו של האינסולין הוא לפנות את הסוכר לתאים.

התאים זקוקים לסוכר כדי לתפקד. על אף שמופרש אינסולין רב, התאים אינם מקבלים את הסוכר ונוצרת פגיעה רב-מערכתית: התאים שלא מקבלים את הסוכר סובלים, כלי הדם נפגעים מהרמות הגבוהות של הסוכר שנותר בהם ולא מתפנה לתאים, הלבלב עובד שעות נוספות ונשחק ומצטברים גם שומנים בדם. עודפי השומן מן הדם מגיעים לכבד ומצטברים בו וכך נוצר כבד שומני.

גם אצל ילדים

לדברי פרופ' אורן, "אצל בעלי עודף משקל שכיחות המחלה היא 50%-90%, תלוי במידת עודף המשקל. כבד שומני קיים גם באוכלוסיית הילדים והמתבגרים. שיעור ההשמנה (מעל אחוזון 95 של BMI) בילדים שילש את עצמו מאמצע שנות ה-60: ובשנים 2000-1999 הגיע ל-15 אחוזים".

לרוב החולים, מבוגרים וילדים, אין כל תסמין של מחלה, והם אינם מודעים לה. לעתים יש תחושת עייפות מוגברת או אי-נוחות בצד הימני של הבטן. לפיכך, כפי שמתאר פרופ' אורן, מחלת הכבד השומני מתגלה בדרך כלל במקרה, בעקבות בדיקת דם המצביעה על רמות מוגברות של אנזימי כבד או בבדיקה גופנית שמבצע הרופא ומזהה הגדלה של הכבד.

במצב זה הרופא ממליץ לרוב על ביצוע בדיקת אולטרסאונד בטן שתלמד על המחלה בבירור. כדי לדעת אם המחלה התפתחה לשלב של דלקת ו/או הצטלקות של רקמת הכבד, יש לבצע ביופסיית כבד, כאשר לאחרונה פותחו דרכים בלתי חודרניות להערכת מצב הכבד. לדברי פרופ' אורן, מהלך ההתקדמות של מחלת הכבד השומני נבדק במספר מועט של מחקרים, ולכן עדיין אינו ברור דיו. אולם נראה כי חלקם הגדול של החולים, שנמצא אצלם שומן בלבד בביופסיית הכבד, ייהנו ממהלך קל ושפיר יחסית, ואילו אצל אחרים תחול הידרדרות לצלקת, ולעתים עד לשחמת הכבד ואף לאי-ספיקת כבד סופנית. הסיכונים הללו מחייבים טיפול מוקדם ככל הניתן במחלה זו.

עיקר הטיפול מתמקד במניעת גורמי הסיכון למחלה ובטיפול בהם, אומר פרופ' אורן. "על המטופלים לסגל אורח חיים בריא, לרדת למשקל גוף תקין בעזרת תכנית הרזיה המכוונת לירידה מתונה במשקל, לאכול מזון שאיננו עתיר שומנים וסוכרים ולבצע פעילות גופנית מתונה. כל אלה הוכחו כמסייעים להפחתת תנגודת לאינסולין, הפחתת רמות השומנים בדם, איזון סוכרת קיימת או מניעת סוכרת שעדיין לא פרצה. כמו כן מומלץ להמעיט בצריכת אלכוהול מכיוון שכבד שומני רגיש במיוחד לנזקיו.

"הטיפול הזה חשוב ביותר למניעת החמרת מצב הכבד, וכן למניעת סוכרת עתידית ומחלות לב. מי שחושש ממאבק חסר סיכוי במשקל העודף, צריך להבין כי אין צורך באיבוד כל המשקל העודף, אלא ניתן להסתפק בירידה מתונה במשקל.

מחקרים מצאו כי ירידה הדרגתית במשקל, של חצי קילו עד קילו בשבוע, משפרת ואף מנרמלת את רמות אנזימי הכבד בדם, עשויה להקטין את כמות השומן בכבד ואף לשפר את הדלקת והצלקת. בעבר נטו לחשוב כי צלקת אינה מצב הפיך, אך מחקרים חדשים מלמדים כי לעתים היא ניתנת לשיפור באמצעות תזונה נכונה וירידת משקל. כבר בירידת משקל של 10% מן המשקל ההתחלתי ניתן לראות שיפור ואף איזון ברמות אנזימי הכבד בדם וירידה בכמות השומן בכבד. עם זאת, ירידה מהירה מדי במשקל, הנובעת מדיאטות קיצוניות, עשויה דווקא להחמיר את המחלה על-ידי עידוד היווצרות הדלקת והצלקת. השפעה פרדוקסלית זו עשויה להיגרם עקב עלייה בחומצות שומן חופשיות בכבד, שנוצרות מפירוק השומן, ולפיכך הגברת הנזק החמצוני".

ואו לדבר על זה בפורום כבד שומני.