מעי רגיז: אבחון בבדיקת דם
אבחון התסמונת מורכב ונעשה בעיקר על ידי שלילת מחלות אחרות. לפי מחקר חדש, ייתכן שבדיקת רמת נוגדנים נגד רעלן מסוים במערכת העיכול תוכל לסייע
בדיקת דם לנוגדנים נגד חלבון מסוים במערכת העיכול, עשויה לסייע באבחון מצבים הקשורים בתסמונת המעי הרגיז, כך דיווחו חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם קולאג' הגסטרואנטרולוגיה האמריקאי ACG. אם יאושרו ממצאים אלו במחקרים נוספים, אזי מדובר בבדיקת הדם האבחנתית הראשונה לתסמונת המעי הרגיז.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אבחון תסמונת המעי הרגיז נעשה באמצעות שלילת מחלות אחרות, עם קריטריונים קליניים מוגבלים. ישנן עדויות לפיהן מקרים רבים מופיעים לאחר אירוע של גסטרואנטריטיס חד. ממחקרים בבני אדם ובבעלי חיים עלה כי גסטרואנטריטיס חד עלול להוביל לגדילת-יתר של חיידקים במערכת העיכול. רעלן בשם Cytolethal Distending Toxin B, המיוצר על ידי חיידקים הגורמים לגסטרואנטריטיס משחק תפקיד חשוב בתהליך זה.
החוקרים קבעו כי נוגדנים המכוונים כנגד Cytolethal Distending Toxin B מגיבים לחלבון בשם Vinculin, שהוא חלבון נדידת והידבקות תאים, המצוי בעיקר בתאי עצב ואפיתל המצפים את מערכת העיכול.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע אם נוגדנים כנגד חלבון עשויים לשמש כסמן לתסמונת המעי הרגיז. מדגם המחקר כלל 165 חולים שאובחנו כסובלים מתסמונת המעי הרגיז, 30 חולים עם מחלת מעי דלקתית ו-26 משתתפים בריאים.
כאשר נערכו בדיקות דם למטופלים, הצפיפות האופטית של נוגדנים נגד החלבון Vinculin הייתה גבוהה יותר משמעותית בחולים עם תסמונת המעי הרגיז, בהשוואה לאלו עם מחלת מעי דלקתית או לנבדקים בריאים. בחולים עם תסמונת המעי הרגיז, רמות נוגדנים נגד Vinculin היו גבוהות יותר באלו עם היסטוריה של גסטרואנטריטיס חד, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה זו.
החוקרים טענו כי מהנתונים ניתן להסיק כי ניתן לאבחן כמעט בוודאות תסמונת מעי רגיז באמצעות בדיקה זו. כעת הם עובדים על מחקר נוסף במטרה לקבוע אם ניתן לנבא גדילת יתר של חיידקים בחולים עם תסמונת המעי הרגיז, וכך לזהות את החולים הצפויים להגיב היטב לטיפול אנטיביוטי.
בואו לדבר על זה בפורום מעי רגיש.