צהבת: עוצרים פצצת זמן נגיפית
יש צורך בתוכנית לאומית לאיתור החולים בהפטיטיס C, שרובם לא מודעים למחלתם. שרת הבריאות: המחלה אינה גזירת גורל, השנה נתחיל בתוכנית למיגור המחלה
יום המודעות הבינלאומי לצהבת: החולים דלקת כבד נגיפית מסוג C (הפטיטיס C) לא מודעים למחלתם, כך עולה מנתוני עמותת חץ, ארגון ישראלי לבריאות הכבד, המוצגים היום (ג') בכנסת לרגל יום המודעות הבינלאומי. בנוסף מהווה המחלה אתגר כלכלי ונטל על מערכת הבריאות, בשל הגידול החד הצפוי בעלויות הטיפול הנלוות לסיבוכי המחלה.
עד היום, מי שגילה כי הוא חולה במחלה עשה זאת באופן אקראי, וזאת למרות שמדובר במחלה המחייבת טיפול ושינוי באורח החיים והעלולה להתקדם לנזק משמעותי לכבד. משרד הבריאות הכיר בחשיבות הצורך בהסדרת האבחון המוקדם של החולים ואף הקים צוותי עבודה מיוחדים, הפועלים למען גיבוש תכנית לאומית לסקירה של קבוצות באוכלוסייה בסיכון להידבק במחלה. יחד עם זאת, יש צורך בהקצאת משאבים ייעודיים, שיאפשרו יישום בפועל של התכנית למיגור המחלה. כמו כן נתונים עולמיים מצביעים על כך, שהעלות למערכת הבריאות בגין טיפולים בסיבוכי זיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C צפויה לעלות באופן משמעותי עד 2024 וזאת למרות ירידה במספר החולים.
פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי שיבא ונשיאת עמותת חץ: "הנתונים בהחלט מדאיגים: כ 2% מכלל האוכלוסייה בישראל (כ-100 אלף איש) נושאים את נגיף ההפטיטיס C, ו-75% מתוכם אינם מאובחנים. 30% מכלל הנשאים עלולים לפתח בעתיד שחמת הכבד (החלפת רקמת כבד בריאה בצלקת שאיננה מתפקדת), חלקם יתקדמו לכשל בתפקוד הכבד ואף סרטן כבד ראשוני, או יזדקקו להשתלת כבד ויהפכו על כן, ללא טיפול, לנטל כלכלי כבד על מערכת הבריאות בישראל. כיום, עם כניסתם של טיפולים חדשניים ופורצי דרך, ניתן להגיע לריפוי מוחלט מהמחלה אצל מרבית החולים, כך שמדובר במחלה הניתנת למיגור".
הסכנה הגדולה הטמונה בהידבקות בנגיף היא היעדר התסמינים הנלווים להידבקות ולתחלואה (ניתן להידבק בנגיף ולחלות במחלה ללא תסמינים במשך כ 20-30 שנה), עובדה המקשה על גילויה המוקדם. רוב החולים בישראל אינם מודעים לכך שבגופם נמצאת "פצצה מתקתקת". המחלה יכולה להימצא בגוף שנים רבות, מבלי שהיא "מודיעה" על נוכחותה.
קבוצות הסיכון בקרב האוכלוסייה אצלם נמצאת שכיחות גבוהה יותר של הנגיף הם: כל מי שקיבל עירוי דם נגוע לפני 1992 (כשהתחילו לבדוק כל מנת דם לנוכחות הנגיף), יוצאי ברה"מ לשעבר, והמכורים לסמים המשתמשים בסם בהזרקה ישירה לווריד. חשוב מאוד כי החולים במחלה יאובחנו, כדי שיוכלו למנוע הדבקות נוספות, לאמץ אורח חיים בריא (כמו הימנעות משתיית אלכוהול שיכול לגרום להחמרתה) וכדי שיוכלו לקבל את הטיפול האנטי נגיפי.
למרות תפוצת המחלה בישראל, אבחון המחלה נעשה לרוב באופן אקראי או ביוזמת המטופל. מדובר בבדיקת דם פשוטה, הנמצאת בסל הבריאות, אך אינה מוצעת באופן קבוע לאנשים אשר נמצאים בקבוצות הסיכון ומגיעים לרופא המשפחה.
שרת הבריאות יעל גרמן, התייחסה לנתונים ואמרה כי "דלקת כבד נגיפית היא לא גזירת גורל ובשנים האחרונות באמצעות טכנולוגיות חדשות היא ניתנת למיגור. אנו במשרד הבריאות מגבשים תוכנית לאומית לאיתור וטיפול בנשאים של נגיף הפטיטיס C. הירתמות הגורמים השונים, ביניהם: קופות החולים, אנשי המקצוע ונציגי החולים, יסייעו בגיבוש מהיר ומוצלח של תוכנית זו כבר במהלך השנה הקרובה".
גם בכנסת נרתמת לאבחון המוקדם של המחלה, ובמהלך יום המודעות יתקיים במשכן יום אבחון מיוחד, במסגרתו יוכלו חברי הכנסת לבדוק הימצאות הנגיף באמצעות בדיקת רוק פשוטה. בתוך כך נערכים היום דיונים בנושא בכנסת - בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ייערך דיון בגיבוש התוכנית הלאומית לאיתור ומיגור המחלה. מכיוון שאחוז ניכר מהחולים במחלה הינם יוצאי ברה"מ לשעבר ורובם אינם מודעים למחלתם, התקיים בוועדת העלייה והקליטה, בראשות חבר הכנסת יואל רוזבוזוב, דיון בנושא, שבו עלה הצורך לגבש וליישם בהקדם תכנית לאומית לטיפול בנגיף, ובפרט לפעול להעלאת המודעות למחלה בקרב יוצאי מדינות חבר העמים, באמצעות קמפיין הסברתי נרחב והנחיות לקופות החולים והרופאים לפעול לאיתור חולים ולהציע בדיקות דם יזומות לזיהוי המחלה.
"בשנים האחרונות, חלה התקדמות משמעותית באופן הטיפול במחלה. הטיפולים האנטי נגיפיים החדשים הקיימים כיום, וטיפולים נוספים, הצפויים להיות זמינים בשנים הקרובות, פועלים ישירות כנגד הנגיף ופוגעים במעגל החיים שלו. טיפולים פורצי דרך אלו, יכולים, ברוב המקרים, להביא לריפוי מלא של המחלה ולהביא למיגור המחלה ומכאן, החשיבות הרבה של אבחון המחלה בשלב מוקדם ככל שניתן והנגשת הטיפול. מדובר באירוע הנחשב להיסטורי בתולדות הרפואה בעולם, שבו נגיף שהוכר רק לפני 27 שנים, עומד היום בפני הכחדתו", מוסיפה פרופ' בן-ארי.
פרופ' רפעת ספדי, ראש החברה הישראלית לחקר הכבד: מדובר במחלה קלה מאוד לאבחון, היום היא אף קלה לטיפול, אך עדיין נותרנו עם מספר אתגרים להתמודדות. האתגר העיקרי שבהם הוא אבחון נשאי המחלה שלא יודעים על קיום מחלתם.
מהי צהבת?
הפטיטיס או "צהבת" בלשון העממית, פירושה דלקת של הכבד. דלקת כבד נגיפית מסוג C (הפטיטיס C) מועברת בדרך כלל במגע של דם עם דם נגוע בנגיף (הנגיף מחולל המחלה). בישראל חיים כ- 100,000 נשאי נגיף ההפטיטיס C, שהם כ 2% מהאוכלוסייה. רובם (כ-80% מהם) אינם מודעים כלל למחלתם, כיוון שאינם חשים תסמינים כלשהם. נגיף הפטיטיס C גורם לדלקת כרונית בכבד שעלולה לפגוע בתפקוד הכבד ולהוביל לשחמת. הפטיטיס C הוא הגורם העיקרי לסרטן כבד ולצורך בהשתלת כבד. מדובר על בעיה בריאותית ציבורית עולמית המשפיעה על מיליונים מדי שנה. לפי הערכה, ישנם כ-180 מיליון אנשים בעולם הסובלים מהמחלה ובכל שנה נדבקים ממנה כ-4 מיליון בני אדם. מחקרים עדכניים על חולי הפטיטיס C מראים עליה בתחלואה, שיעורי אשפוז גבוהים יותר, ושיעורי תמותה גבוהים פי שלושה מאלו של האוכלוסייה הכללית.
קיימות מספר אוכלוסיות עיקריות הנמצאות בסיכון להידבק במחלה:
1. מי שקיבל עירוי דם נגוע לפני 1992 (כשהתחילו לבדוק כל מנת דם לקיומו של הנגיף)
2. עולים ממדינות חבר העמים לשעבר
3. המזריקים סמים, אפילו באופן חד פעמי
קבוצות סיכון נוספות
1. חולי כליות המטופלים בדיאליזה, נשאי/חולי איידס
2. המבצעים קעקועי פירסינג באמצעות מחטים ומכשור לא סטרילי
3. עובדי מערכת הבריאות שנדקרו ונחשפו לדם נגוע בנגיף
4. מי שנולד לאם חולה במחלה
בואו לדבר על זה בפורום מחלות זיהומיות.