צליאק: סיכון גבוה לשברים

לחולים עם מחלת צליאק שכיחות גבוהה כמעט כפליים של שברי עצמות, כך עולה מתוצאות סקירה חדשה, שפורסמה לאחרונה בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism.

במסגרת הסקירה נבחנו נתונים מ-16 מחקרים שערכו השוואה בין אחוז שברי העצמות בחולים עם מחלת צליאק לבין משתתפים בריאים.

במחקרים שבחנו את הנתונים בנקודת זמן יחידה, בחולים עם מחלת צליאק תועדה שכיחות גבוהה כפליים של שברי עצמות בעבר. במחקרים שעקבו אחר המשתתפים לאורך זמן, באלו עם אבחון של מחלת צליאק תועדה עלייה של 30% בסיכון לשברי עצמות ועלייה של 69% בסיכון לשברי ירך, בהשוואה לאלו ללא מחלת צליאק.

מאחר שמחלת הצליאק משפיעה על ספיגת חומרי תזונה במעי הדק, היא עלולה להוביל להפרעה בספיגה של ויטמין D וסידן, או לדלקת כרונית במערכת העיכול, העלולים לפגוע בבניית עצם. הסברים אפשריים נוספים לקשר בין שברי עצמות ובין מחלת צליאק כוללים שינויים הורמונליים או דיאטה דלת גלוטן, שלעתים קרובות דלה במינראלים.

לאור הממצאים, החוקרים ממליצים להשלים בדיקות סקירה של כל חולה עם אבחון חדש של מחלת צליאק וכן בדיקת צפיפות עצמות שגרתית. עם זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא במטרה לקבוע אם הסיכון דומה עם מחלת צליאק לא מאובחנת.

בואו לדבר על זה בפורום צליאק וקרוהן.