נשים: כאב כרוני באגן התחתון

שיעור הכאבים הכרוניים באגן תחתון אצל נשים הוא גבוה ועומד על 15% 25%. הסבל הוא אמיתי, רציני, מתמשך וללא כתובת. עם זאת, יש פתרון וניתן להשיג שגרת חיים נורמלית, כאבי אגן ממושכים ומה מקורם? מדוע קשה לאתר אותם? ואיך מטפלים בהם?

כאבי אגן כרוניים הם כאבים ממושכים שנמשכים לפחות שישה חודשים. הכאב מופיע בבטן התחתונה מתחת לטבור, או באזור העכוזים ובאזור שבין הנקבים. הכאב הוא כאב מפוזר ולא ממוקד ומלווה אמוציות שליליות, ובהן מתח, דיכאון וחוסר אונים, וזאת כיוון שהכאב עמוק ואזורי ולא מזוהה עם מקור ספציפי. קשה מאוד לאתר את מקור הכאב, כיוון שאלו איברים בהם הכאב לא ממוקד.

מדוע הכאב באזור זה הוא בעייתי לטיפול?

באגן התחתון יש שלוש מערכות: מערכת העיכול, מערכת השתן ומערכת הרבייה. בשלוש המערכות הללו הכאב הוא מפוזר בגוף ואזורי בלבד, 'כאב ללא כתובת'. יחד עם הכאב יש חוסר תפקוד באחת מן המערכות הנ"ל, למשל בזמן קיום יחסי מין או הטלת שתן. הכאב או הסימפטום מכוון למערכת מסוימת וכך הפציינטית מגיעה לרופא. הרופא עורך בדיקות מעמיקות באזור, בהתאם לתלונות הפציינטית, אך הבדיקות יוצאות תקניות, מבחינת הרופא הוא כבר ביצע את שלל הבדיקות המתבקשות והכל תקין, ומבחינת הפציינטית הכאב רק גדל והפך להיות פחות ממוקד ויותר אזורי.

לדוגמא: דלקת בשתן, או דלקת בנרתיק, מטופלת באנטיביוטיקה אך לאחר הטיפול הכאב נותר ואופיו מתפשט מאיבר לאיבר; אחר כך הוא מסתובב בעצבים ומגיע עד חוט השדרה. בכל תחנה בדרך, הכאב הופך יותר ויותר לכללי ולמפוזר. אם בתחילה הכאב הוא סימפטום, כעת הוא כבר המחלה.

איך מתחיל כאב באגן התחתון וכיצד הופך לכרוני?

כאב דיפוזי באגן תחתון, בתחילתו, מקושר לאחת משלוש המערכות (מערכת העיכול, מערכת השתן ומערכת הרבייה ) ומטופל ברפואה מקומית, לפי הצורך. אחרי האירוע הראשון והמטופל, אצל 20% מהנשים הכאב נותר בעינו ואף מתפשט. זאת מכיוון שמנגנון הכאב מתבלבל עקב עומס מידע ולא מצליח לדכא עצמו; הוא ממשיך לקבל אותות כאב, ועד שהמוח לא עוצר את אותות הכאב, הוא מתרחק ממקורו.

אצל אישה שיש לה כאב כרוני מתמשך, המנגנון הטבעי יוצר אצלה כאב שהופך כרוני, כי הגוף לא יודע למתן את הכאב. כאב כרוני כמצב אבציונלי שמצביע על חוסר יכולת של הגוף לעצור את תחושת הכאב. הכאב הוא סובייקטיבי, תחושתי ורגשי, שמגיע אם קורה נזק בגוף או שמתואר במילים של נזק. החרדה והפחד אצל הפציינטית, שנמצאת בסיטואציה זו רק עולים ותוספת של סטרס רק מגבירה את הכאב.

מה הם הגורמים לכאבים באגן תחתון אצל נשים?

1. פתולוגיה של מחלה באיבר, באחת משלוש המערכות שכוללת דלקת, זיהום או גידול. קל לאיתור.

2. המשכיות - הגורם השכיח ביותר, מתאפיין בתלונות מתמשכות לאחר טיפול בדלקת/זיהום/גידול במערכות. הכאב מתנהג כ'דמוי המשכי' של המחלה, אך זה רק דמוי כי למעשה, בפועל מתרחשת תופעה אחרת - אחרי זמן מה, האותות של הדלקת מועברות דרך רשת העצבים והיא ממשיכה לשדר דלקת למערכת, גם כשהיא כבר לא קיימת, למעשה זהו תפקוד לקוי של רשת העצבים.

3. תוצאה של גירוי עצבי, הפעלה מוגזמת של השרירים באותו אזור, אשר משדר גירוי למרכזי המוח המתורגם ככאבים. לשרירי האגן באזורי החיץ יש תפקיד להעניק תמיכה, והם מהווים חלק ממנגנון שליטה ולא רק כסוגרים.

אותם שרירים מקבלים עצבוב/סנכרון אחיד וכך עובדים ביחד עם יתר האיברים במערכת. הגירוי שמופיע מגיע לצומת בחוט השדרה ונפגש עם העצבים ושרירי האגן. הגירוי הגבוה של אחד האיברים מפעיל, בעקבות ההצטלבות בחוט השדרה, את השרירים וגורם להם להיות מתוחים ולגרום לכאב.

אלו נשים נמצאות בקבוצת הסיכון?

נשים בכל גיל נמצאות בסיכון, כולל נשים שנמצאות בחלק השני של היריון או אחרי לידה. למעשה, כל אישה מגיל 20 ועד 70 היא בפוטנציה לחלות במחלה. כ-20% מהנשים הצעירות שיוצאות לטיול בחו"ל לאחר השחרור מהצבא, חוזרות עם מעי רגיש וסובלות מדלקות חוזרות, וזאת אחת התופעות שמעוררת את מחלת הכאב. כמו כן, נשים בסטרס פיזי עם דלקות חוזרות וכן סטרס נפשי גורמים לגירוי במרכזי המוח של הכאב.

גם גברים לא פטורים מכאבים כרוניים באגן התחתון, מעבר לסבל הם מתלוננים על קושי בהטלת שתן, לפעמים עם חיידקים בשתן, או ב-95% בלי חיידקים; ומאובחנים כסובלים מגירוי כרוני של הערמונית. מקור הסבל הוא מגירוי של העצבים באזור הערמונית, ומתח של שרירים וגידים שעוטפים את הערמונית. גם הם יוכלו ליהנות מאותם טיפולים שמוצעים לנשים.

כיצד מתבצע האבחון?

במרבית המקרים, נשים מגיעות אחרי תקופה ארוכה של סבל אל מרכזי כאב רב תחומיים. האבחון נעשה על דרך השלילה של מחלות ספציפיות בשלוש המערכות. אחרי כן, נעשה אבחון כאב ובו משחזרים את הכאב, בעזרת בדיקה ידנית במקומות ספציפיים, ובנוסף משתמשים במגוון שיטות וטכניקות איתור, כולל MRI, עד לביצוע בדיקת שיחזור הכאב המובילה לאבחון.

מה הם שלבי הטיפול?

1. לטפל במקור הכאב שמוצאים, למשל אם יש דלקת בשתן לטפל באנטיביוטיקה וכו'.

2. לטפל בשרירים המכווצים הכואבים שמשחזרים את הכאב, בעקבות הקשר העצבי, וזאת ע"י פיזיותרפיה עם טכניקות מיוחדות לשחרור הלחץ והמתח ברקמות החיבור. כמו כן, גם ע"י דיקור מערבי בו מחדירים מחט למרכז הנקודה המכווצת בשריר הכואב עם או ללא חומר לכאבים.

3. לטפל במערכת העצבית שמעבירה את הכאב. להרים את סף התחושה במערכת העצבית.

4. לטפל תרופתית בכאב- בעזרת תרופות שיודעות להפחית את אותות המצוקה למוח. תרופות ששייכות לקבוצה האנטי דיכאונית. אלה תרופות פסיכיאטריות במינון נמוך מאוד, כך שאין להן השפעה פסיכיאטרית.

5. לטפל בסטרס שהוא תוצאה או גורם סיכון של אותו מצב. ניתן ע"י תרופות מרגיעות ו/או נגד דיכאון, או בעזרת טיפול נפשי עמוק, תרפיה, שינוי התנהגותי, שיחות או היפנוזה.

6. לטפל בעזרת דיקור סיני ועם טכניקות הרפיה משולבות.

לסיכומו של עניין...

חשוב לציין כי רופאים רבים, לאחר שלילת בעיה ספציפית במערכת וקבלת בדיקות מגוונות תקינות, נוטים לחשוב כי הפציינטית 'מגזימה' או דרמתית, אך לא כך הדבר. גם אם לא מוצאים דבר, חשוב לא להתייאש ולדעת שיש תקווה ושאפשר להפסיק את הכאב.

מדובר בבעיה עם פתרון, וככל שהאבחון קרוב יותר לאירוע הראשון המכונן, תוצאות הטיפול טובות יותר. ניתן לסייע בעזרת מגוון טיפולים לכאב הנוירולוגי הזה, ולהעניק למטופלות שגרת חיים נורמלית, ללא סבל, כי כיום יש כתובת לטיפול בבעיה.

ד"ר מרק באר-גבל הוא מומחה לגסטרואנטרולוגיה; מנהל שרות נוירוגסטרואנטרולוגי ורצפת האגן במרכז רפואי שיבא תל השומר ומנהל קליניקה פרטית בקריית אונו

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors