בדרך לטיול עוצרים במרפאה

סיימתם את הצבא, מיציתם את העבודה הזמנית, ואתם כבר מתכננים את "הטיול הגדול". בין אם היעד הוא דרום-אמריקה, הודו או דווקא היבשת השחורה, יש כמה דברים שעליכם לדעת מראש כדי להגן על בריאותכם במהלך השהות בחו"ל, ובראשם אילו חיסונים כדאי לכם לקבל לפני הטיול.

לחיסונים תפקיד מרכזי במניעת מחלות זיהומיות שונות. בחיסון מחדירים לגוף חומר המעורר את המערכת החיסונית לייצר נוגדנים, כך שברגע האמת, כשחודר לגוף החיידק או הווירוס מפניו התחסנתם, מערכת החיסון כבר ערוכה לתקוף אותו.

"רוב החיסונים מכילים וירוסים מומתים, חלקי וירוסים או רעלנים של חיידקים", מסבירה ד"ר רונית זיידנשטיין מנהלת רפואית של מרפאות "מור למטייל". "יש מספר קטן של חיסונים שמכילים וירוס חי ומוחלש, ובהם החיסון לקדחת צהובה, החיסונים לאדמת, חזרת וחצבת, וכן החיסון לאבעבועות רוח ולהרפס זוסטר. בחלק מהחיסונים החסינות נחלשת לאחר תקופת מה, ועל כן מחסנים במנות נוספות שנקראות 'חיסוני דחף'. כשנוסעים ליעד מסוים מוסיפים למטופל חיסונים ספציפיים על פי היעד, אופי הנסיעה, עונות השנה והמצב הבריאותי".

כשמתכננים נסיעה קצרה, הכוללת שהייה במלונות בדרגת תיירות טובה, וכן לא מטיילים באזורים כפריים ונידחים, כמובן שהסיכוי לחלות במחלות מקומיות פוחת. עם זאת, תמיד מומלץ להתחסן לפני נסיעה לחו"ל אז איך נדע מפני מה להתחסן וכיצד נכין את עצמנו לטיול מהנה וגם בריא?

החיסונים המומלצים למטיילים בדרום אמריקה:

טיפוס הבטן, צהבת A, שיתוק ילדים (פוליו), צהבת B, טטנוס, דלקת קרום המוח וקדחת צהובה.

חיסון נוסף שניתן לשקול הוא החיסון נגד כלבת.

החיסונים המומלצים למטיילים במזרח:

טיפוס הבטן, צהבת A, שיתוק ילדים (פוליו), צהבת B, טטנוס, דלקת קרום המוח וקדחת המוח היפנית.

חיסון נוסף שניתן לשקול הוא חיסון נגד כלבת.

אילו מחלות מועברות על ידי מזון ומים?

ד"ר זיידנשטיין: "דלקת הכבד מסוג A, טיפוס הבטן, כולרה, ושלשול הנגרם על ידי חיידקים כגון קמפילובקטר, שיגלה או סלמונלה. מטיילים סובלים לרוב גם מ'שלשול המטייל', שזו מחלה שכיחה בשל חשיפת המעי לחיידקים חדשים. במקרה שהמטייל סובל משלשול דמי או מחום גבוה, ללא כל קשר למה הוא חוסן טרום הטיול, יש לפנות לעזרה רפואית".

איך נשמור על עצמנו מפני מחלות בעת הטיול?

"כלל חשוב הוא להקפיד על רחיצת הידיים לאחר שימוש בשירותים ולפני כל מגע עם מזון. כמו כן יש להימנע משתיית מים שאינם מגיעים ממקור בטוח. יש להימנע מצחצוח שיניים ומשתיית משקאות עם קוביות קרח שעשויות ממי ברז. יש להשתמש במים שהגיעו רק מבקבוקים סגורים. במידה שאלה אינם בנמצא, יש להכשיר את המים לשתייה על ידי הרתחתם או על ידי הוספת כדורי יוד או כלור שמטהרים אותם. כדאי גם להימנע מאכילת ירקות חיים ומבשר נא, לדאוג כי המזון יהיה מבושל היטב, ולאכול את האוכל המוכן מיד לאחר בישולו. אין כל בעיה לאכול פירות בעלי קליפה, מהסוג שצומח על העצים. יש להימנע מאכילת ביצים חיות או ממאכלים המכילים ביצים חיות (קרם פטיסייר, לדוגמה) ולנקות היטב את קליפת הביצים לפני בישולן".

אלו מחלות מועברות על ידי עקיצת יתושים, חרקים וקרציות?

"יתושים מסוגים שונים עלולים להעביר מחלות. מפני חלקן יש חיסונים, כגון מחלת הקדחת הצהובה או קדחת המוח היפנית. לאחרות, כגון מלריה, יש טיפול מניעתי, ולעתים יש גם טיפול תרופתי (בליישמניה או מחלת צ'אגס, למשל). לחלק מהמחלות, כגון קדחת הדנגי או קדחת ציקינגוניה, אין חיסון או טיפול תרופתי, ולכן מאוד חשוב להימנע מהן מראש, על ידי דוחי יתושים וחרקים המכילים חומר פעיל שנקרא DEET, בריכוז של בין 25 ל-50 אחוז. כמו כן יש להזליף על הבגדים פירמטרין. למטיילים שמתכננים לעשות טרקים ולישון בחוץ מומלץ להביא עמם כילות ולישון בתוכן, וכן להתלבש בבגדים ארוכים ובנעליים סגורות להגנה מפני עקיצות"

"ישנן מחלות המועברות על ידי בעלי חיים נוספים, כשהמשמעותית והקטלנית ביותר מביניהן היא מחלת הכלבת. לכן יש להימנע ממגע עם בעלי חיים, אפילו אם מדובר בקופיף או בגור כלבים חמוד ביותר".

אילו מחלות מועברות על ידי מגע מיני?

"ככלל יש להיזהר תמיד כאשר נמצאים עם פרטנר מיני חדש ולא מוכר, ולהשתמש בקונדום. מחלות המועברות באמצעות מגע מיני לא מוגן הן עגבת, זיבה, קלמידיה, הרפס, צהבת B ו-C, וכמובן איידס. האחרונות הן מחלות קשות ואף חשוכות מרפא, שמועברות גם על ידי דם ומוצריו. לכן רצוי מאוד להימנע מביצוע פירסינג, קעקועים או דיקור סיני בחו"ל, כיוון שאלה עלולים להיעשות באמצעות מחטים מזוהמות".

איך מתמודדים עם מחלת גבהים?

"ככל שעולים לגובה, ריכוז החמצן באוויר יורד ולכן ריווי החמצן בגוף פוחת אף הוא. לגוף האדם ישנם מנגנוני התאקלמות לגובה, אולם ההסתגלות שלנו אינה מיידית ואורכת מספר ימים. ניתן להשתמש בתרופות המקילות את ההסתגלות וכן בבלוני חמצן, וכן מומלץ להימנע מאלכוהול ומתרופות הרגעה.

"מומלץ להגיע לגבהים באופן הדרגתי כדי לאפשר לגוף להסתגל אליהם - לא לטפס לגובה יותר מכ-500 מטר ביום, וכן בין מדרגת גובה אחת לאחרת יש לישון 24 שעות במקום בעל גובה נמוך יותר מזה שהשגנו. תמיד חשוב להקפיד על שתייה מרובה של נוזלים, ולהימנע ממאמץ יתר בעת השהייה בגובה.

מחלת גבהים מופיעה בדרך כלל בגובה של מעל ל-2,500 מטר ומאופיינת בחוסר תיאבון, בבחילות, בהקאות, בתשישות, בסחרחורת, ובקושי להירדם - בדומה להאנגאובר מאלכוהול. מאפיינים של חוסר יציבות, ערפול ובלבול, יכולים לרמוז על בצקת במוח ואילו קוצר נשימה וכיחלון יכולים לרמז על בצקת ריאות. שני המצבים הם מצבים מסכני חיים, ולכן חובה לרדת מיד מהגובה ולקבל טיפול רפואי, ואם אי אפשר לרדת במהירות, יש להזעיק חילוץ".

בואו לדבר על זה בפורום רפואת מטיילים.