מזון ללא גלוטן יוכר כתרופה?

דיון רב משתתפים התקיים אתמול (ג') בוועדת הכלכלה של הכנסת בסוגיית המחירים הגבוהים של המוצרים ללא גלוטן לחולי צליאק. הדיון התקיים לבקשת חברות הכנסת נורית קורן (הליכוד), ואורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) ולבקשת ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), בעקבות פניות של אזרחים רבים שהתלוננו על מחירי המוצרים.

לדברי ח"כ קורן, יש להוזיל את המוצרים באמצעות העלאת ההיצע, הורדת המכסים בכדי לפתוח את השוק ומתן הטבות קודם כל למשפחות קשות יום שיש בהן חולי צליאק. מהנתונים שהוצגו בדיון הסתבר שמשפחה עם חולה צליאק מוציאה כ-3000 ¤ בשנה יותר ממשפחה ממוצעת עבור מוצרי המזון המתאימים. הסיוע היחיד המסתמן כרגע הוא סבסוד לקמח ללא גלוטן של חברת גלעם שזכתה במכרז לכך. לטענת נציגי היצרנים מקור המחירים הגבוהים הוא בעלות הגבוהה של חומרי הגלם ועלויות הייצור הידני המתבקשות. מבחינת נציגי האוצר יש לגלגל את הסבסוד לפתחו של סל הבריאות. נציגי החולים מצדם, דרשו פתרונות.

ראש השירותים לבריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, הציג את המלצות הצוות בראשותו, שלדבריו חלקן בטיפול וחלקן דורשות תוספת תקציב: "ההמלצה למתן סיוע לרכישת מזון ללא גלוטן כרוכה בתוספת תקציב של למעלה מ-90 מיליון שקל שאין לנו כרגע", אמר גרוטו והציג צעדים נוספים: "הגברת תחרות על ידי כניסת יצרנים ויבואנים חדשים, תמיכה ביצרנים מקומיים במייצרים מזון ללא גלוטן. בעתיד צפויות הקלות רגולטוריות ליצרנים מקומיים וסיוע פרטני של משרד הבריאות למפעלים המעוניינים לייצר מזון ללא גלוטן ומתקשים לקבל אישור משרד הבריאות, והקלות רגולטוריות ליבואנים כולל בחינת אפשרות לייבוא מקביל".

בדיון השתתפו גם סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד שאמר: "כבר 14 שנה מדברים וכלום לא קורה. אל תספרו לנו על בעיות תקציב אלא תביאו לנו פתרונות". נציגת עמותת הצליאק, רקפת שפר הוסיפה: "המבצעים ברשתות השיווק זה לא פתרון צריך פתרון מוסדי מוסדר".

סבסוד קמח ללא גלוטן, אך מה על שאר העלויות?

ח"כ מרב בן ארי (כולנו), סיפרה כי היא עצמה חולת צליאק והנושא קרוב ללבה. "יש כמה דברים שיקרו בתקופה הקרובה: דבר ראשון זה הנושא של הסובסידיה. חברת גלעם לקמח ללא גלוטן זכתה במכרז ולדעתי צריך להעביר את הסובסידיה מהקמח ללחם כדי לתת לעוד יצרנים לגשת למכרז. דבר נוסף זה משרד הכלכלה: יש שיתוף פעולה בנושא הגדלת תקציב למפעלים ייחודיים שמתעסקים במוצרים ללא גלוטן", אמרה. עוד לדבריה, "יש דלת פתוחה לחולי הצליאק בכנסת ויש עשייה ועבודה לטובתם, נכון שאין עדיין שורה תחתונה של הישג אבל אנחנו בדרך".

מנהלת איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, גליה שגיא, אמרה כי מבחינת היצרנים החסמים הם חומרי הגלם היקרים, העבודה שהיא עתירת ידיים והיעדר מכונות שמיועדות לעבוד עם קמח ללא גלוטן.

האוצר לא יפנה תקציב. משרד הכלכלה: יבוא מקביל

בסיכומו של הדיון, סוגיית המימון נותרה ללא פתרון קונקרטי לסוגיה: נציג האוצר, אורי גבע, אמר כי "ככל שצליאק היא מחלה יש לטפל בה באמצעות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. יש שיטה ברורה של הכנסת זכאויות וטיפולים לסל הבריאות ועדת הסל שמתכנסת בימים אלה. ככל שוועדת הסל תחליט להכניס סיוע לחולי צליאק זה בסמכותה. צריך לציין שלמהלך כזה יהיו השלכות רוחב תקציביות".

המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, ינון אלרועי, אמר כי ברגע שיש חולה כל משפחתו צורכת את המוצרים, ולכן צריך להסתכל על המצרך ולא על הנצרך: "בכל העולם מחיר המוצרים גבוה יותר ממוצר רגיל וזה יומרני לצפות שהמחירים יהיו דומים. בעניין היבוא באנו בדברים מול המכס וברמה עקרונית יש הבנה לפתוח יבוא בדומה למוצרים לחולי סכרת. באשר ליצרנים מפעל שמייצא לא צריך שום טובות ויכול לקבל תמיכה של עד 20% מענק הון במסגרת השקעותיו הרגילות".

ח"כ דב חנין סיכם: "עבור החולים מזון ללא גלוטן זה הדבר היחיד שקיים לכן צריך להסתכל על זה כמו תרופה. מדובר במציאות בלתי נסבלת במבחן התוצאה מדברים על קבוצה של חולים שמתמודדים עם מציאות קשה ביותר ומחלה שהטיפול בה הוא באמצעות מוצרי מזון שיקרים בכל קנה מידה. הסיבה למצב הזה זו העובדה יוצאת הדופן שמדינת ישראל מושכת את ידה מהטיפול בעניין ומשרד האוצר לא מכניס את היד לכיס. המדינה לא יכולה להמשיך להתעלם מקבוצה של חולים שאין להם ברירה אחרת. נקודת המפתח היא שהטיפול היחיד בחולים הוא מזון ללא גלוטן, לכן זה שווה ערך לתרופה. אני מציע למדינה לא להכריז על המזון כתרופה וללכת לוועדת סל התרופות, בשל ההשלכות, אלא ללכת למהלך מתון יותר של סיוע ישיר לחולי הצליאק, כמו בצרפת או בבריטניה וזה יבטיח שההנחה תשמש לנצרכים. זה פתרון שיעלה כסף, אבל בטח יעלה פחות מהאלטרנטיבות".

בואו לדבר על זה בפורום צליאק וקרוהן.