סרטן המעי הגס: אבחון וטיפול
מהם תסמיני סרטן המעי הגס? מי נמצא בקבוצת סיכון - והאם עודף משקל משפיע על קיומה של המחלה? והבשורות הטובות: גילוי מוקדם בעזרת קולונוסקופיה עשוי להציל חיים
סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בקרב האוכלוסייה הישראלית - וקיומו באוכלוסייה רק הולך וגובר. מדי שנה מאובחנים במחלה זו אלפי אנשים, רובם מעל גיל שישים.
מהם הגורמים לסרטן המעי הגס?
לא תמיד ניתן לאתר את קיומו של גורם מסוים שהוביל למחלה, אבל מחקרים מצביעים על כך שעודף משקל, עישון, אכילה מרובה של אוכל מעובד ושל בשר בפרט, וכן גנטיקה והיסטוריה של מחלות מעיים - כל אלה יחד מגבירים את הסיכוי לחלות בסרטן הזה.
כיום עולם הרפואה מצא קשר, על פני מחקרים רבים, בין תזונה עשירה בשומן ובחלבונים מן החי ותזונה דלה בסיבים - לבין הגדלת הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. לצד התזונה ואורחות החיים הכוללים עישון, שתיית אלכוהול ומשקל עודף, גם לגנטיקה, כמו תמיד, יש צד בעניין.
מה מומלץ לאנשים שקרובי משפחה שלהם לקו בסרטן המעי הגס?
מי שאחד או יותר מבני משפחתו הקרובה חלו בסרטן המעי הגס (הורים, אחים) - נמצא בקבוצת סיכון לחלות במחלה. לאנשים אלה מומלץ לבצע את בדיקת הקולונוסקופיה עוד לפני גיל 40. יחד עם זאת, חשוב לציין שרק 5% מכלל חולי סרטן המעי הגס קשורים למחלה זו בעקבות קשר גנטי לגן פגום.
סרטן המעי הגס יכול להיווצר גם בעקבות מחלות רקע כרוניות אחרות, כגון מחלות מעיים כדוגמת קרוהן וקוליטיס, דלקות חוזרות במעי הגס (אולקוס) ועוד.
מהם תסמיני המחלה שצריך לשים אליהם לב?
תסמיני סרטן המעי הגס שיש לתת עליהם את הדעת - ולגשת בעקבותיהם באופן מיידי לבדיקה רפואית: דם על פני הצואה או צואה מעורבבת בדם, שינויים בהרגלי היציאות, שהופכים לכרוניים (מעל חודש וחצי), אנמיה, תחושה של אי התרוקנות גם לאחר היציאה, בטן נפוחה, כאבי בטן כרוניים, ירידה בלתי מוסברת במשקל, דימום רקטלי ועוד.
מאיזה גיל כדאי לבצע בדיקת קולונוסקופיה?
באופן עקרוני, יש לגשת לבדיקת קולונוסקופיה מגיל 50 ואילך; לעומת זאת, מי שנמצא בקבוצת סיכון, שמי מבני משפחתו הקרובה חלה במחלה - מומלץ לגשת לבדיקה כבר בסביבות גיל 40, ואפילו קודם.
מי נמצא בקבוצת סיכון לחלות במחלה זו?
בקבוצת סיכון לסרטן המעי הגס מצויים אנשים שחלו בעבר במחלות ממאירות, או במחלות הנחשבות קדם ממאירות - פוליפ שפיר (אדנומה), גידול ממאיר במעי הגס, דלקת כרונית של המעי הגס, או גידול ממאיר של שד, רחם או שחלות. כמו כן, אנשים שלהם תסמונת משפחתית של סרטן או פוליפים מרובים במעי. חשוב לציין כי גיל הבדיקה לאנשים בקבוצה זו נקבע על ידי רופא מומחה למחלות אלה.
כיצד ניתן למנוע את המחלה על ידי אבחון מוקדם?
על ידי בדיקת קולונוסקופיה. קולונוסקופיה (באנגלית: Colonoscopy) הינה בדיקה רפואית ממשפחת הבדיקות האנדוסקופיות, שבה נבדקת מערכת העיכול התחתונה (ובפרט המעי הגס) באמצעות צינור פלסטי גמיש, שבקצהו מצלמת וידאו זעירה, אשר מכיל סיב אופטי לצורך תאורה. בבדיקה זו מוחדר האנדוסקופ דרך פי הטבעת - ומאפשר הסתכלות ישירה אל תוך חלל המעי הגס, עד לחיבורו עם המעי הדק.
בדיקה זו מזהה אם יש גידולים (פוליפים) בתוך חלל המעי הגס, שעלולים להתפתח לגידולים סרטניים קטלניים. בדיקה נוספת שמאתרת את המחלה היא בדיקת דם סמוי בצואה, שמבוצעת בכל מרפאה. בדיקה זו מומלצת לכלל האוכלוסייה מגיל 50, אחת לשנה, עד לגיל 75.
מהי מטרת בדיקת דם סמוי בצואה?
מטרת הבדיקה היא לגלות עקבות של דם בצואה, שאינו נראה לעין. הופעת דם סמוי בצואה יכולה גם לגלות נוכחות של גידול קדם ממאיר (פוליפ - אדנומה) או גידול ממאיר.
מהם סיכויי ההחלמה מסרטן המעי הגס?
סיכויי ההחלמה מסרטן זה נחשבים למעולים - אם מגלים את המחלה בגילוי מוקדם, על ידי קולונוסקופיה שגרתית. כאשר הגידול נכרת בשלביו הראשונים, שיעור הריפוי המלא גבוה מאוד. גם כאשר הגידול מתגלה בשלבים מאוחרים יותר, ניתן בעזרת שילוב של טיפול כירורגי, כימותרפיה או טיפולי הקרנות - להביא לריפוי הסרטן באחוזים גבוהים ולשפר מאוד את איכות החיים של החולה.
מהם הטיפולים המתקדמים היום לטיפול במחלה?
מעבר לכימותרפיה ולטיפולים האמורים, בשנים האחרונות נעשה שימוש בנוגדנים חד-שבטיים מסוגים שונים (Monoclonal antibodies) ; המוכרים שבהם הינם ארביטוקס ואווסטין, שהחדרתם לגוף מצליחה לשלוט לפרק זמן מסוים על סרטן המעי גס, כשהוא במצב מתקדם.
למי מומלץ לעשות בדיקה גנטית עבור סרטן זה? האם הבדיקה באמת יכולה לסייע במניעת המחלה?
על פי מה שידוע כיום, במסגרת המחקר אודות מחלת הסרטן, רוב מקרי סרטן המעי הגס הינם אקראיים; כלומר: המחלה מאובחנת אצל חולה אחד במשפחה, מבלי שיש חולים נוספים במשפחה. כ-5%-10% ממקרי הסרטן מתפתחים על רקע תורשה, המעלה את הסיכון לחלות במחלה.
במשפחות שבהן קיים ריבוי מקרים של סרטן, או במקרים שבהם המחלה התפרצה בגיל צעיר יחסית, יש סיכוי גבוה כי מדובר בסרטן על רקע תורשתי.
ד"ר דין קרן הוא גסטרואנטרולוג בכיר ומומחה התזונה של מלב"י, המרכז לטיפול בהשמנת יתר מקבוצת אסיא מדיקל.