מעי רגיש: חידושים באבחון ובטיפול

תסמונת מעי רגיש (רגיז) - (IRRITABLE BOWEL SYNDROME IBS) - היא מצב רפואי הפוגע ב-10%-20% מכלל האוכלוסייה, בדרגות חומרה שונות. תסמונת מעי רגיש אמנם איננה גורמת לנזק בריאותי ואין לה כל השלכה על המצב הרפואי של המטופל, אך היא גורמת לפגיעה ניכרת באיכות החיים.

כ-10% מהמטופלים עם תסמונת מעי רגיש מגיעים לפגיעה קשה מאוד באיכות החיים ואף פגיעה ביכולת התפקודית שלהם - בעבודה ובחיי המשפחה. הם צרכנים פעילים מאוד של שירותים רפואיים ופרה-רפואיים. הם נוטים לבקר לעתים אצל הרופאים, לעבור בדיקות רפואיות - ולפעמים אף לעבור ניתוחים מיותרים.

מהם התסמינים של התסמונת?

התסמינים של התסמונת רב-גוניים ויכולים לבוא בשילובים שונים של התלונות הבאות:

כאב בטן או אי-נוחות בטנית, נפיחות, ריבוי גזים, אי-סדירות ביציאות - לכיוון של שלשולים או עצירות (או לסירוגין). במקרים רבים, כאב בטן או אי-נוחות בטנית מוקלים ע''י היציאה. לעתים מצבי לחץ מחמירים את התלונות.

איך נעשית האבחנה של תסמונת מעי רגיש?

האבחנה נעשית בד''כ ע''י רופא משפחה או רופא גסטרואנטרולוג, כאשר קיימות תלונות מתאימות במערכת העיכול, במשך לפחות 3 חודשים. האבחנה נעשית על סמך קריטריונים קליניים אשר נקראים ROME III CRITERIA, בהיעדר של מחלה אורגנית כלשהי, שיכולה להסביר את התלונות.

שלילת מחלות אחרות מאוד חשובה, כי תסמינים כגון שלשולים, עצירות, כאבי בטן, נפיחות הבטן וכו' - יכולים להוות סימפטומים של מחלות רבות ומגוונות במערכת העיכול ומחוץ לה.

לכן, טרם האבחנה, המטופל בד''כ עובר תשאול רפואי מקיף, בדיקה גופנית, בדיקות דם נרחבות, US בטן, לפעמים גם גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה. במקרים מסוימים הוא נדרש לעבור בדיקות נוספות, בהתאם להחלטת הרופא.

מהן הסיבות לתסמונת מעי רגיש?

בעבר סברו כי מדובר במנגנון אחד או שניים הגורמים לתסמונת זו. עם הזמן, מתברר שקיים מגוון של מנגנונים - והם:

1. חוסר איזון במיקרוביוטה (חיידקי מערכת העיכול).
2. הפרעה בתנועתיות של מערכת העיכול.
3. הפרעה בוויסות הורמונלי /נוירולוגי של מערכת העיכול.
4. מרכיבים פסיכולוגיים.
5. סף נמוך לכאב שמופיע בעת מתיחה של דפנות מערכת העיכול.

ככל הנראה, מדובר בשילוב של כל הגורמים יחד. בחלק מהמטופלים, למנגנונים מסוימים יש משקל כבד יותר ולאחרים - פחות. כעת ברור לנו לגמרי כי לא כל המטופלים עם תסמונת מעי רגיש הם "אותו הדבר", אלא קיימות תת-קבוצות גם מבחינת התלונות (מרכיב עיקרי - כאב/ נפיחות/ שלשולים/ עצירות) וגם מבחינת המנגנונים.

מה גורם להופעה של תסמונת מעי רגיש?

יש מטופלים שנולדים עם התסמונת. כבר בילדותם, ההורים שלהם שמים לב לתלונות מרובות במערכת העיכול. לדוגמה: הם סובלים מכאבי בטן בהיותם תינוקות, הרבה מעבר לפרק הזמן שהתינוקות האחרים סובלים. דוגמה אחרת: בעת המבחנים, או מצבי לחץ אחרים, הם עלולים לרוץ לשירותים לשלשל לעתים קרובות.

עם זאת, חלק מהמטופלים אינם מרגישים שום תלונה עד להתפרצות התסמונת, בגיל כלשהו. התסמונת יכולה להתפרץ בכל גיל. בחלק לא מבוטל מהמקרים, התסמונת מופיעה בעקבות זיהום של מערכת העיכול בווירוס או חיידק (גסטרואנטריטיס) או בעקבות אירוע טראומטי משמעותי או בעקבות נטילה ממושכת של אנטיביוטיקה. כל האירועים האלה עלולים לשמש כטריגרים להופעת התסמונת. במקרים אחרים, אין שום טריגר ברור.

האם התסמונת היא מצב כרוני?

לרוב - כן. אחרי הופעתה, לרוב, התסמונת מלווה את המטופלים לאורך שנים רבות (לפעמים אפילו כל החיים), אך לפעמים היא חולפת לאחר מספר שנים. המאפיין הבולט מאוד של התסמונת הוא מהלך בצורת "גל" (אחרי כל גל של החמרה, בא גל של הטבה; ואחרי גל של הטבה, בא גל של החמרה). לכל מטופל אורך הגל שונה: לפעמים מספר שבועות ולפעמים מספר חודשים.

האם יש מצבים רפואיים המחמירים את התלונות אודות התסמונת?

אכן כן. כל מטופל עם אבחנה חדשה של התסמונת צריך להיבדק למצבים נלווים העלולים להחמיר את התלונות של התסמונת. מדובר בעיקר ב-6 מצבים רפואיים:

1. אי-סבילות ללקטוז (פחמימה של החלב).
2. אי-סבילות לפרוקטוז (סוכר פירות).
3. אי-סבילות לממתיקים מלאכותיים.
4. אלרגיה לגלוטן (מחלת צליאק).
5. צמיחת יתר של החיידקים במעי הדק.
6. תזונה לא מאוזנת.

חשוב לציין כי בניגוד לדעות הקדומות, קנדידה לרוב לא "משחקת תפקיד" בהחמרה של התסמונת.

הימצאות של אחד (או יותר) מהמצבים הנ''ל והטיפול המתאים בו (בהם) עשוי להקל משמעותית על התסמינים, עד כדי 30%-50% מעוצמת התלונות. במצבים מסוימים, כל התלונות ב-100% יכולות להיעלם. והמשמעות היא כי למעשה לאותו מטופל כלל לא הייתה תסמונת מעי רגיש, אלא אחת מ-6 הבעיות הנ''ל. עם זאת, חשוב לציין כי מרבית המטופלים עם תסמונת מעי רגיש מדגימים שיפור רק עד 30% בתלונותיהם, ברגע שמטפלים במצבים הנלווים הנ''ל.

מהם הטיפולים בתסמונת המעי הרגיש?

חשוב לזכור כי לרוב מדובר במצב רפואי כרוני - ולכן גם הטיפול בו דומה לטיפול במחלות כרוניות. הטיפולים עוזרים כאשר נוטלים אותם. אם מפסיקים את הטיפולים, התלונות חוזרות. בדומה ליתר לחץ דם, סוכרת ושאר המחלות הכרוניות - הטיפולים מאזנים, אך לא מרפאים.

הטיפולים מתחלקים ל-4 קבוצות:

1. טיפולים תזונתיים.
2. טיפוליים תרופתיים.
3. טיפולים ברפואה משלימה.
4. טיפולים פסיכולוגיים, התנהגותיים והיפנוזה.

השילוב של 4 סוגי הטיפולים הוא היעיל ביותר.

מהו הטיפול התזונתי לתסמונת המעי הרגיש?

לתזונה יש תפקיד חשוב מאוד. תזונה מאוזנת והרגלי תזונה טובים הם הצעד הראשון בטיפול בתסמונת.

קיימות מספר שיטות לטיפול תזונתי בתסמונת המעי הרגיש. השיטה המקובלת ביותר כיום בעולם - והשיטה המוכחת ביותר מבחינה מחקרית - היא דיאטת FODMAP, אשר פותחה ע''י ד"ר סו שפרד מאוסטרליה בשנת 1999 - ומאז הפכה להיות פופולרית ברחבי העולם.

הרעיון העומד מאחורי הדיאטה: הימנעות מאכילה של מזונות העתירים בפחמימות קצרות שרשרת - מסוג FRUCTANS , FRUCTOSE GALACTAN, LACTOSE, POLYOLS.

כאשר פחמימות קצרות אינן נספגות במעי הדק, הן ממשיכות למעי הגס - העשיר בחיידקים המשמשים להם "מאכל".

במהלך זה, משתחררים גזים בכמות גדולה וחומציות הצואה עולה. בנוסף, הפחמימות הקצרות אשר לא נספגו במעי הדק "מושכים" מים (אפקט אוסמוטי). כתוצאה מכך, המטופל סובל מכאבי בטן, נפיחות, גזים ושלשולים.

חשוב לציין כי דיאטת FODMAP האוסטרלית המקורית עברה שינויים מסוימים בשנים האחרונות - והתאמה לתפריטים של ארצות שונות. הדבר איננו מפתיע, כי בכל מדינה יש הרגלי תזונה שונים. לדוגמה: בחלק מהמדינות, מכינים לרוב חציל מבושל; ובמדינות אחרות, חציל מטוגן. בחלק מהמדינות, רגילים לאכול סלט כרוב בכמות קטנה, במנה הסטנדרטית; ובחלק מהמדינות - מנה גדולה. לכן, חשוב להתאים את FODMAP לתפריט הישראלי, השונה מאוד מהתפריט האוסטרלי.

מהם הטיפולים התרופתיים לתסמונת מעי רגיש?

התרופות מתחלקות לתרופות "קו ראשון" ותרופות "קו שני" ו"קו שלישי".

בתחילת הדרך, מרבית המטופלים מקבלים תרופות אשר מקטינות התכווצויות מעיים, ו/או משפרות את ספיגת המזון בעזרת אנזימי עיכול ו/או פרוביוטיקה (חיידקים טובים). בנוסף, המטופלים המשלשלים מקבלים תרופות להקטנה של שלשולים; והמטופלים הסובלים מעצירות מקבלים מרכבי צואה או משלשלים שונים. מרבית התרופות האלה מאוד בטוחות, כמעט ללא תופעות לוואי. ניתן להשתמש בהן באופן קבוע או לפי הצורך.

מי שאיננו מצליח להסתדר עם תרופות קו ראשון עובר לתרופות אנטי-כולינרגיות (אשר משפיעות על עצבוב של מערכת העיכול) או לתרופות נוגדות דכאון. הסיבה לשימוש בנוגדי דכאון במטופלים עם תסמונת מעי רגיש (גם כאשר אין דכאון): להשפיע על מערכת העצבוב של מערכת העיכול.

מתברר כי מספיק לתת מינון נמוך של תרופה נוגדת דכאון למטופל עם תסמונת מעי רגיש, על מנת להביא אותו לשיפור ניכר בתלונותיו במערכת העיכול.

מהם הטיפולים שהרפואה המשלימה יכולה להציע לתסמונת מעי רגיש?

לרפואה המשלימה יש תרומה משמעותית לטיפול בתסמונת. הטיפולים המובילים בתחום זה הם רפלקסולוגיה ודיקור סיני. לפעמים גם טיפול בצמחי מרפא מצליח, אך חשוב לבחור מומחה טוב, על מנת למנוע החמרה במצב המטופל.

מה לגבי טיפולים פסיכולוגיים, התנהגותיים והיפנוזה?

טיפולים אלה הם טיפולים נלווים ולא עיקריים, אך חשובים. ידוע כי מצבי מתח מחמירים את התלונות. לכן התמודדות נכונה עם מצבי מתח מסייעת מאוד. קיים גם קשר הפוך: התסמינים מכניסים מטופלים רבים לחרדה ואפילו לדיכאון תגובתי.

לדוגמה: אדם שממלא תפקיד מאוד אחראי בעבודה, תפקיד אשר מחייב אותו לתפקד ברמה גבוהה כל הזמן, ייכנס לחרדה בכל פעם שהוא חש בהחמרת כאבי בטן. אדם שעובד כנהג אוטובוס יילחץ משלשולים ועוד. לכן, לטיפולים אלה יש תפקיד חשוב גם בהקטנת השפעת המתח על התסמונת - וגם בהקטנת ההשפעה של התסמונת על התפקוד ומצב הרוח של המטופל. חשוב להעביר את השליטה לאדם עצמו, במקום שהתסמונת תשלוט בו. גם להיפנוזה שנעשית ע''י מטפל מוסמך יש הצלחות בתחום.

ד"ר אוה ניב היא מומחית לרפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיה, המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום מעי רגיז - ייעוץ תזונתי
פורום מעי רגיש