COPD: טיפולים חדשים

מחלת ריאות חסימתית כרונית היא מחלה בה דרכי האוויר, בצינורות המובילים את האוויר לתוך הריאות והחוצה, נחסמים באופן חלקי - ולכן קשה לאוויר לעבור בהם. כך, בהדרגתיות, נגרמת חסימה בלתי הפיכה של דרכי הנשימה, הגורמת קשיי נשימה קשים. איך מתמודדים עם המחלה? איך ניתן לשפר את איכות חיי החולה? על אלה, ועוד - במאמר זה.

מי נמצא בסיכון לחלות במחלה?

10% - 20% מהמעשנים חולים ב-copd וזאת בשל שאיפת חומרים מגרים או כימיקלים לריאות, אוכלוסייה אשר חיה בתוך זיהום אוויר, או שואפת אבק במשך תקופה, נמצאת אף היא בסכנה לחלות במחלה.

מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?

זהו ביטוי קליני למספר מחלות - בעיקר מחלות האמפיזמה (נפחת) וברונכיט כרונית. האמפיזמה מאופיינת, בעיקר, בהרס הדפנות בין שקי האוויר ובאיבוד האלסטיות הטבעית של הריאה. ברונכיט כרונית מתבטאת, בעיקר, בעיבוי דפנות דרכי הנשימה ובהיווצרות מוגברת של כיח. פעמים רבות שתי המחלות האלה מופיעות יחד. הביטוי הקליני שלהן דומה מאוד. לכן, חולים אשר סובלים מהתסמינים הללו מאובחנים כסובלים מ-COPD.

מהם גורמי המחלה?

בראש גורמי המחלה ניצב העישון. מקרים אחרים נגרמים מעבודה בסביבת כימיקלים ונשימת אדים במשך שנים רבות, עבודה באזור מאובק במשך שנים רבות, חשיפה כבדה לזיהום אוויר, חשיפה לעישון פסיבי וגם תורשה.

כיצד מאבחנים את המחלה?

COPD מאובחן באמצעות סקירת ההיסטוריה הרפואית ובאמצעות בדיקה גופנית ומבחני נשימה. במבחני הנשימה, נעזר הרופא בבדיקת תפקודי נשימה, הקרויה ספירומטריה, כדי לאשר אבחנה של COPD. מדובר בבדיקה פשוטה, אשר איננה כרוכה בכאב, המשמשת להערכת טיב התפקוד של הריאות. הנבדק נושף בחוזקה לתוך צינור גדול, אשר מחובר למכונה הקרויה ספירומטר. בזמן הנשיפה, הספירומטר מודד את כמות האוויר שהייתה בריאות, ובאיזו מהירות יכול הנבדק לנשוף את האוויר לאחר שאיפה עמוקה. ספירומטריה היא הבדיקה הרגישה והנפוצה ביותר להערכת תפקודי הריאות.

הרופאים עשויים להמליץ על בדיקות נוספות, כדי לשלול סיבות אחרות לסימנים ולתסמינים.

הבדיקות הנוספות שנערכות:

ספירומטריה לאחר מתן מרחיבי סימפונות.
מבחנים אחרים להערכת תפקוד הריאות.
צילום חזה.
בדיקת גזים עורקיים.

כיצד מטפלים בחולה ה-COPD?

לרוב, הטיפול כולל הפסקת עישון, טיפול בתרופות ושיקום הריאות. מטרת הטיפול היא להקל על התסמינים, להפוך את הנשימה לקלה יותר ולאפשר פעילות גופנית. כאמור, השלב הראשון בטיפול ב-COPD הוא הפסקת עישון. הפסקת עישון מפחיתה את הסיכון להתפתחות המחלה ומאיטה את התקדמות המחלה. בשלב השני, ניתן טיפול תרופתי ל-COPD, בעיקר באמצעות תרופות אשר מרחיבות את הסימפונות ובאמצעות סטרואידים הנלקחים בשאיפה. ישנם משאפים אשר מכילים שילוב של סטרואידים ושל מרחיבי סימפונות, טווח שהשפעתו ממושכת וסטרואיד כמו הסרטיד וסימביקורט.

מתי מתבצע תהליך של שיקום הריאות?

שיקום ריאות מושג באמצעות תכנית משולבת אשר כוללת פעילות גופנית, הכשרת החולים לטפל במחלתם וייעוץ אשר עשוי לסייע לחולים להישאר פעילים יותר ולבצע פעילויות יומיומיות. תכנית לשיקום הריאות נקבעת על-פי הצרכים של החולה, בהתאם לדעת הרופא המטפל - ולדעת המטופל. לאחרונה נכנס שיקום הריאות לסל הבריאות. בנוסף לכך, חולים ב-COPD סובלים מרמות נמוכות של חמצן בדם. הרופא המטפל עשוי להמליץ להם על טיפול בחמצן כל הזמן או בחלק מהזמן, כדי להפחית את קוצר הנשימה.

מתי מחליטים לבצע ניתוח?

לחלק מהחולים הסובלים מ-COPD חמור, בעיקר אלה אשר לוקים באמפיזמה, יש מקום להמליץ על ניתוח להקטנת הריאה. הניתוח מתאים בדרך כלל לחולים שהתגלו אצלם:
תסמינים קשים.
היעדר שיפור לאחר טיפול בתרופות.
קושי רב בנשימה במשך רוב הזמן.

האם קיימות שיטות טיפול חדישות בתחום?

שיעורי ההצלחה הנמוכים יחסית ואחוז הסיבוכים הגבוה, בטיפול הניתוחי המסורתי של הקטנת ריאה, הביאו בשנים האחרונות להתפתחות שיטות זעיר-פולשנית ברונכוסקופיות אשר מיועדות להשיג את אותה תוצאה פיזיולוגית, במחיר נמוך בהרבה מבחינת סיבוכים טיפוליים - ומבחינת אחוזי התמותה. היות וניתן לבצע את רוב הטיפולים הברונכוסקופיים תחת אלחוש קל באמצעות ברונכוסקופ גמיש, שהוא סיב אופטי עדין, עם מצלמה בקצהו, אשר מוחדר לדרכי האוויר. האופציה הזו טובה במיוחד לחולי נפחת ריאות קשים, אשר עבורם הרדמה כללית ופתיחת בית חזה כרוכה בסיכון גבוה במיוחד.

השיטות הזעיר פולשניות הקיימות להקטנת ריאה הן:

1. הקטנת ריאה באמצעות דבק ביולוגי. החדרת דבק ביולוגי אשר נועד לגרום לתגובה דלקתית מבוקרת ובאמצעות כך להקטנת נפח הריאה הסובלת מנפחת.

2. הקטנת ריאה באמצעות שסתומים חד כיוונים תוך סימפוניים. החדרה של 3-4 שסתומים חד כיווניים שנועדה לגרום לחסימה של מעבר האוויר לאונת הריאה הנפחתית ובאמצעות כך הקטנת נפח הריאה.

3. הקטנת ריאה באמצעות החדרת קפיציםAirway implants - coils : החדרה של 8-10 קפיצי מתכת לאונת הריאה החולה אשר גורמת למתיחה פנימה של הריאה והקטנת נפחה.

מתי מבצעים השתלת ריאות?

במקרים נדירים, אף לא אחד מהטיפולים שהוזכרו לעיל יהיו יעילים - ולפיכך עשוי הרופא המטפל לשקול הפניה לצורך השתלת ריאה. חשוב לדעת: אף שזהו ניתוח גדול ומורכב, אצל רוב החולים יש שיפור ניכר בתסמינים של המחלה ורובם אף יכולים לחזור לפעילות יומיומית תקינה.

ד"ר אורן פרוכטר הוא סגן מנהל המערך למחלות ריאה, מנהל השירות לברונכוסקופיה ורפואת ריאות פולשנית, מרכז רפואי רבין-בילינסון.

בואו לדבר על זה בפורום COPD - חסמת הריאה.


סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.