אלרגיה באביב: יש פתרון

בימים אלה, כאשר עונת האביב בפתח, רבים מאיתנו סובלים מתופעות אלרגניות שונות. מי הם בדרך כלל אותם אנשים אלרגיים? מדובר על אנשים הרגישים לפריחות העונתיות של עצים, עלים ועשבי בר אשר פורחים בעונה זו. במילים אחרות: אותם אנשים שמסתובבים עם חבילות בלתי נגמרות של טישיו - ומתעטשים ללא הפסקה.

בארץ אין מודעות נכונה ורחבה כלפי מחלת האלרגיה, אך "נזלת אלרגית" אינה מחלה שיש להקל בה ראש. היא מפריעה לתפקוד, לשינה, מהווה מטרד קשה ופוגעת באיכות החיים. תופעות האלרגיה מקשות על התפקוד החברתי - בפרט אצל אנשים שעובדים עם קהל. לכן המחלות האלרגיות הן מחלות משמעותיות, הגורמות לנזק כלכלי משמעותי בעולם, עקב הפסד ימי עבודה רבים בעקבותיהן.

אחת הבעיות של מחלה זו, היא המודעות הנמוכה של הסובלים ממנה לאפשרויות הטיפול. אנשים אלרגיים סוחבים את המצב הקשה שלהם, במשך שנים רבות - ולרוב לא מטופלים בצורה יסודית ועקבית. כשאני שואל אותם, מדוע? הם עונים: "רופא המשפחה אמר שזה לא רציני, ושאין הרבה מה לעשות". לעתים אפילו לא טרחו לפנות לרופא בעניין. אבל תופעת האלרגיה היא בהחלט תופעה בת טיפול - ויש לתת עליה את הדעת.

 "נזלת אלרגית" אינה מחלה שיש להקל בה ראש. צילום: שאטרסטוק

מה גורם לאלרגיה בעונת הפריחה?

אנשים אלרגיים הם אלה שסובלים בעיקר מ"קדחת השחת", אנשים הרגישים לפריחות, בעיקר של עצים מסוימים ושל דשאים ועשבי בר. רגישויות נפוצות הן, למשל, רגישות לפריחת עצי הברוש (שבחודש אפריל היא בעיצומה). לקראת סוף אפריל, מצטרפים לחגיגה גם עשרות אלפי עצי הזית שנמצאים בישראל, אשר פורחים במשך תקופה ארוכה יחסית, עד תחילת יולי.

מהם תסמיני האלרגיה הנפוצים?

"קדחת השחת" היא, למעשה, הנזלת העונתית, המגיעה לצד דלקת עיניים, דמעת, והתעטשויות. חלק מהאנשים האלרגיים סובלים גם מאסתמה עונתית סביב אותן תופעות.

מתי מתחילה עונת האלרגיה?

בארץ ישנן שתי עונות פריחה עיקריות: באביב ובסתיו. אך תופעה אקלימית מעניינת החלה לשנות את התמונה הברורה הזאת לאורך השנים, בעקבות התחממותו של כדור הארץ. מכיוון שישראל אף היא מושפעת מההתחממות הגלובלית, למעשה, כבר כמעט שאין בה חורף. מכאן, שבהדרגה, האביב הולך ומקדים. באופן מסורתי, עונת האלרגיה מתחילה עם בוא האביב: בסוף מרץ - תחילת אפריל, אך כיום האביב מקדים ומופיע כבר בסוף פברואר, ואיתו גם האלרגיה.

התחממות האקלים משנה את תבנית הפריחה של הצמחים, וגורמת לכך שישנם יותר גלי פריחה לאורך השנה, מאשר במשך שתי העונות המסורתיות. לפני שנים, היינו חוזים בתופעה קבועה: מרפאות האלרגיה היו מתרוקנות בקיץ ובחורף. אך היום מי שאלרגי לפריחה, עלול לסבול ממנה לאורך כל השנה, כי תמיד משהו פורח מסביב. אותה אלרגיה אכן מתגברת בעונות האביב והסתיו.

תופעות האלרגיה מקשות לעיתים אפילו על התפקוד החברתי. צילום: שאטרסטוק

כיצד מטפלים באלרגיה?

הטיפולים לאלרגיה מתחלקים לשני סוגים עיקריים.

1. טיפול תרופתי - היות ואנשים יודעים מתי מתחילה העונה הרגישה, ניתן להקדים תרופה למכה ולהתחיל בטיפול תרופתי מונע לפני תחילת העונה. עצי הפאקן, למשל, נמצאים בפריחה אינטנסיבית בחודש אפריל. לכן, אנשים שגרים בסביבתם, יכולים להתחיל את הטיפול כבר בשבוע הראשון של מרץ. ניתן גם להתגונן במידת מה על ידי סגירת הבית והפעלת מזגנים שמסננים את האוויר, וכך מקטינים את כמות האבקנים הגורמים לפריחה.

2. אימונותרפיה חיסונית - שיטת טיפול נוספת, מאוד יעילה, היא "אימונותרפיה חיסונית". מהי שיטה זו? בעזרתה מנסים להטות את המערכת החיסונית של החולה מהתגובה האלרגית - החריגה והלא תקינה - בחזרה לתגובה נורמלית, שבה המערכת החיסונית כמעט ולא מגיבה לצמחים הגורמים לאלרגיה. בשיטה זו, לוקחים תמצית של אותו אלרגן, דהיינו, של אותה הפריחה שמעוררת את תסמיני האלרגיה, ומתחילים להזריק אותה למטופל, בתחילה בריכוז מאוד נמוך, ובהמשך במינון גבוה יותר בהדרגה, עד שמתחילים לקבל תגובות מקומיות במקום ההזרקה. לפי עוצמת התגובה, ניתן לכייל את המינון של הטיפול, עד שמגיעים למינון המתאים לאותו מטופל ספציפי.

הטיפול הזה מתרחש בטווח זמן של שלוש עד חמש שנים, שבהן מקבלים זריקה אחת בחודש. בשנים האחרונות, פיתחו חלופה נוחה יותר לטיפול זה, של תמיסות החומר, שמטפטפים באופן עצמאי מתחת ללשון. אך היעילות של טיפול זה פחותה, וכן המחיר של המוצר גבוה יותר, שכן הכמות של החומר הנדרש גדולה יותר מאשר הזריקות.

בדרך כלל הטיפול התרופתי, יחד עם השיטה החיסונית, נותנים תוצאות טובות מאוד: האלרגיה לא נעלמת לחלוטין, אך עוצמת התסמינים שלה יורדת במידה כזאת שהיא כבר לא מהווה מטרד. הטיפול משפר במידה ניכרת את איכות החיים של המטופלים.

מה יקרה אם לא נטפל באלרגיה?

מי שסובל מנזלת אלרגית שאיננה מטופלת כיאות - במיוחד בגיל צעיר - עלול לפתח בהמשך גם אסתמה אלרגית. ולכן מאוד חשוב לא לזלזל בקיומה של אותה הנזלת, אלא לטפל בה. יש לבצע בירור אלרגי, לאתר את האלרגנים, לקבל טיפול תרופתי והדרכה, ובמידת האפשר, להיכנס לתוכנית של חיסונים.

פרופ' זאב הנדזל הוא מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ולרפואת ילדים.