מחלות כבד: 10 עובדות חשובות

הכבד הינו האיבר הפנימי הגדול ביותר ואחד החיוניים ביותר בגוף. הוא ממוקם בצידה הימני של הבטן העליונה - ושוקל כ-1.5 ק"ג. בציבור הוא מוכר כ"מעבדת הרעלים של הגוף" - אולם לכבד יש עוד הרבה מאד תפקידים, ההכרחיים לשמירה על הבריאות ועל תפקוד תקין.

אמנם מדובר באיבר המסוגל להמשיך לבצע מאות פונקציות, גם כשחלקו אינו מתפקד - אולם חשוב לזכור כי פגיעה בתפקודו עלולה להיות מסכנת חיים, עד כדי צורך בהשתלת כבד.

מחלת כבד יכולה להיגרם מסיבות שונות. השכיחה ביותר היא מחלת הכבד השומני, הנגרמת בגלל אורח חיים שאינו בריא - וכן מחלות ומצבים הקשורים בו, כגון: עודף משקל, שתיית אלכוהול, סוכרת והתסמונת המטבולית. סיבה משמעותית נוספת היא נגיף ההפטיטיס (נגיף דלקת הכבד) מסוג C - על סוגיו וזניו השונים. כמו כן, גורמים שונים עלולים להחמיר מחלות כבד שונות - ולהאיץ הופעת סיבוכים, כמו סרטן הכבד ושחמת הכבד.

באפשרותנו למנוע זאת, בעזרת בדיקות וטיפול תרופתי מתקדם, מציל חיים, שנכנס לסל הבריאות - לפני כשנה. לא מעט גברים ונשים בישראל נמצאים בסיכון למחלת כבד, אך אינם מודעים לכך ואינם ערים לסכנה. בדיקת דם פשוטה עשויה לשנות את התמונה.

ריכזנו עבורכם במאמר זה עשר עובדות חשובות שכדאי לדעת על מחלות כבד - ועל הטיפול בהן.

1. מחלת הכבד השומני, שהינה מחלת הכבד הנפוצה ביותר בעולם המערבי, מופיעה בכ-25% מהאוכלוסייה. 5-10% מהלוקים בה עלולים לפתח מחלת כבד משמעותית - עד כדי שחמת כבד.

2. מחלת כבד נגיפית, הנקראת גם הפטיטיס או דלקת כבד נגיפית, היא אחת המחלות המוכרות פחות לציבור הישראלי. ישנם 5 סוגים של הנגיף. שלושה מתוכם - B, C ו-D גורמים למחלת כבד כרונית, העלולה להתפתח לשחמת הכבד, סרטן הכבד ואי ספיקת כבד, עד כדי צורך בהשתלת כבד. כ-2% מתושבי ישראל הם נשאים של הנגיף מסוג C - אך רובם (כ-75%) אינם מודעים לכך, או לאפשרות כי התפתחות של כבד שומני, עודף משקל או שתיית אלכוהול בכמות משמעותית - עלולות להחמיר את מצבם.

3. בישראל ישנן 3 אוכלוסיות עיקריות, הנמצאות בסיכון גבוה להפטיטיס C: יוצאי ברית המועצות לשעבר, מטופלים שקיבלו דם ומוצריו - לפני שנת 1992 וכן משתמשים בסמים. חיוני ביותר כי מי שנמנים עם אוכלוסיות אלה, ייבדקו בבדיקת דם פשוטה - כך שאם יימצאו נשאים או חולים במחלה, ניתן יהיה למנוע החמרה במצבם.

4. דלקות כבד נגיפית, מסוג B ו-C - גורמות להצטלקות הכבד, הפוגעת בתפקודו. ישנן 4 דרגות הצטלקות (פיברוזיס), המסומנות באות F ובמספר - המסמן את דרגת חומרת ההצטלקות. בישראל, הטיפול התרופתי מיועד לחולים בשלבים המתקדמים - 3F וF4- (שחמת הכבד). בעבר, נאלצנו לבצע ביופסיה של הכבד לקביעת חומרת ההצטלקות, אולם כיום עומדות לרשותנו בדיקת דם ובדיקה דמוית אולטרסאונד - שאינן פולשניות.

5. מחלת כבד נגיפית הינה מחלה "שקטה", שאין לה תסמינים ברוב המקרים. אם לא מתייחסים לגורמי הסיכון ועוברים בדיקות דם, לא ניתן לאבחן את המחלה, לקבוע את סוג וזן הנגיף - ולקבל את הטיפול התרופתי, שכאמור עשוי לשנות את מהלך המחלה - ולהציל חיים.

6. זוהו שבעה זנים (גנוטיפים) שונים של הפטיטיס C. מרבית החולים (כ-70%) לוקים בגנוטיפ 1 - ואולם דווקא גנוטיפ 3 הוא שמטריד אותנו, הרופאים. אמנם רק 20-30% מהחולים לוקים בו, אבל מדובר בזן בעייתי, שמחולל מחלה קשה המתקדמת במהירות, מבחינת השלבים. בקרב החולים בגנוטיפ 3, ישנה שכיחות גבוהה לכבד שומני ולהצטלקות מהירה יחסית, עד כדי אי ספיקת כבד - והתפתחות סרטן הכבד.

7. מספר תרופות, שנכנסו לאחרונה לסל הבריאות - מאפשרות ריפוי מלא של הפטיטיס C ועשויות להציל חיים ולמנוע התקדמות לשחמת הכבד, להופעת סרטן הכבד ואת הצורך בהשתלה. ב-2015 הוכללה בסל התרופות בישראל תשלובת של 3 תרופות; ואילו השנה הורחב סל התרופות בצעד משמעותי, בעיקר לחולי גנוטיפ 3, שעד היום לא היה לנו פתרון הולם עבורם. זוהי מהפכה, שמשמעותה שיעור ריפוי גבוה ביותר (יותר מ-90%), קיצור הטיפול באופן דרמטי - והפיכתו לקל יחסית ובעל תופעות לוואי מועטות.

8. כל אחת מהתרופות פוגעת במנגנון חיוני אחר של הנגיף - ובכך מונעות ממנו להשתכפל ולהדביק תאי כבד אחרים. לכן, הטיפול כולל 2 או 3 תרופות ששילובן מעלה את יעילותו. מדובר בתרופות שהינן פרי מחקר ופיתוח מורכב, של 4 חברות תרופות שונות.

9. בעבר, הטיפול בהפטיטיס C בכלל, ובגנוטיפ 3 בפרט - היה באמצעות זריקות אינטרפרון וטבליות ריבוירין. טיפול זה נמשך כחצי שנה עד שנה - והיה מלווה בתופעות לוואי קשות, שהפחיתו את ההיענות לטיפול בקרב החולים. הטיפול כיום שונה בתכלית: נלקח דרך הפה בטבליות, נמשך בממוצע 12-24 שבועות - ותופעות הלוואי שלו קלות ונסבלות: עייפות וחולשה, כאבי ראש, שלשול ולעתים אנמיה.

10. רופאים מדווחים על היענות גבוהה מאוד מצד המטופלים (כ-98%) ועל מקרים רבים של היעלמות הנגיף עד כדי ריפוי מלא (ב-90%-100% מהמטופלים) וכן שיפור של הצטלקות הכבד, אפילו בקרב חולים בשחמת הכבד (חולים צירוטיים). כך שניתן לצפות שבחלק מהחולים, הטיפול יקטין את הסיכון להתפתחות סרטן הכבד בצורה משמעותית - וישפר את סיכויי ההישרדות, גם במקרים של מחלה מתקדמת. ובמלים אחרות: יחסוך צורך בהשתלת כבד ויציל חיים.

לסיכום: אני קורא לכל מי שנמצא באחת מהאוכלוסיות בסיכון למחלה לגשת להיבדק - ויפה שעה אחת קודם.

פרופ' אלי צוקרמן הוא מנהל היחידה למחלות כבד, מחוז חיפה וגליל מערבי, מרכז רפואי כרמל, שירותי בריאות כללית.