טיפולים חדשים למחלות מעי דלקתיות

מחלות המעי הדלקתיות, מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, הן שתי מחלות דלקתיות כרוניות של מערכת העיכול, המזוהות עם אורח החיים המערבי. שכיחותן בעולם, כמו גם בישראל, נמצאת במגמת עליה. מחלות אלה יכולות להופיע בכל גיל, אך פוגעות בעיקר בצעירים בעשור השני והשלישי לחייהם.

מהי מחלת קוליטיס כיבית?

קוליטיס כיבית היא מחלה המערבת אך ורק את המעי הגס ואת רירית המעי הגס (הדופן הפנימי שמצפה את חלל המעי). הדלקת מתחילה מפי הטבעת ומתפשטת פנימה לאורך המעי הגס. הקטע המודלק יכול להיות קצר מאוד, כמה סנטימטרים בלבד, או ארוך ומערב קטעים ארוכים יותר של המעי הגס ולעיתים אף את כולו.

מהי מחלת קרוהן?

קרוהן היא מחלה אשר יכולה לפגוע בכל חלק של מערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת. האזור השכיח ביותר, שבו פוגעת המחלה, הינו האיזור של המעי הדק הסופי, שבו המעי הדק והמעי הגס מתחברים זה לזה. אבל תיתכן, כאמור, דלקת בכל חלק שהוא של מערכת העיכול ואף מצב שבו יש קטעים בריאים וקטעים מודלקים לסירוגין. הדלקת מערבת את כל עובי הדופן של המעי ועלולה לעיתים לפרוץ מעבר למעי, לחלל הבטן או לאיברים סמוכים.

מה גורם למחלות האלה, קרוהן וקוליטיס?

הגורם לשתי המחלות הינו שיבוש התגובה של מערכת החיסון לחיידקים; כתוצאה מכך, מערכת החיסון תוקפת את המעי וגורמת לדלקת מעיים. הדלקת גורמת להרס של רקמת המעי והיווצרות כיבים, פיסטולות והיצרויות. מחלות אלה מתבטאות בכאבי בטן, שלשולים מרובים, שלשול דמי; וכן תופעות מחוץ למעי, כמו כאבי פרקים, חום וירידה במשקל. מהלך המחלה מתאפיין בתקופות של פעילות, המתחלפות בתקופות של הפוגה.

מהי שכיחות הקרוהן והקוליטיס בישראל?

בישראל חיים כיום כ-37,000 חולי קרוהן וקוליטיס, אשר איכות חייהם נפגעת, לא פעם באופן משמעותי, בשל תסמיני המחלה. למרות שכיום אין ריפוי מלא ממחלות אלו, ישנה חשיבות גדולה במיוחד לטיפול התרופתי, המסייע למנוע חזרה של התקפים; ובכך, עוזר להביא הפוגה ושיפור משמעותי באיכות החיים של החולים.

מהם הטיפולים הקיימים לקרוהן וקוליטיס?

הטיפול במחלות מעי דלקתיות התפתח רבות בשנים האחרונות, עם הגעת התרופות הביולוגיות. תרופות אלה הן נוגדנים, המכוונים לחלבונים גורמי דלקת, הקרויים ציטוקינים. ועל כן, פעילותן מדויקת יותר, תופעות הלוואי פחותות והיעילות יותר גדולה.

קבוצת תרופות אחת הינה הנוגדנים לחלבון TNF. חלבון זה tumor necrosis factor (בעברית: גורם תמותה של גידולים) הינו חלבון חשוב, בהתפתחות התהליך הדלקתי. הנוגדנים נקשרים לחלבון וכך מונעים את פעולתו והתהליך הדלקתי נעצר. תרופות אלה יעילות מאוד, בהשריית הפוגה במחלה, כמו גם במניעה של התלקחות חוזרת. אבל כמו בכל תרופה, ייתכנו תופעות לוואי, כתוצאה מן השימוש בה.

מהן תופעות הלוואי שיש לקחת בחשבון?

תופעת הלוואי השכיחה ביותר: התפתחות של זיהום, שכן התרופות מחלישות את המערכת החיסונית. תופעות לוואי אפשריות נוספות: הופעה של תגובה אלרגית, התפתחות של פסוריאזיס (מחלת עור המתבטאת בפריחה קשקשית) ובמקרים נדירים, התפתחות של לימפומה. תרופות מסוג זה ניתנות בעירוי או בזריקה תת עורית ויעילותן בחולי קרוהן וקוליטיס נעה בין 40%-60%, במחקרים השונים.

קבוצת תרופות נוספת הינה הנוגדנים כנגד רכיב האינטגרין. פעילות כנגד רכיב זה מונעת מעבר של תאי דם לבנים (לויקוציטים) מזרם הדם לתוך רקמת המעי, ובכך מונעת היווצרות של דלקת במעי.

זהו מנגנון פעולה שונה, מן המנגנון של תרופות נוגדות TNF והוא מאפשר לנו לרסן את התהליך הדלקתי באופן ממוקד יותר, תוך הימנעות מהחלשת המערכת החיסונית כולה. ומעצם כך, הפחתת הסיכון לזיהומים: יתרון המסייע לחולים לשפר את איכות חייהם, במקביל לטיפול בתסמיני המחלה.

מכיוון שהתרופה עשויה מחלבון, היא ניתנת בעירוי תוך ורידי, כאשר המנות הראשונות ניתנות בצפיפות גדולה יותר; ולאחר מכן, המנות הבאות ניתנות אחת ל-8 שבועות.

מהם הפיתוחים החדשניים בתחום הטיפול בקרוהן וקוליטיס?

בתחום הקרוהן והקוליטיס, מתקיימים מחקרים רבים, כדי לנסות למצוא תרופות חדשות, שיעזרו לחולים להתמודד עם המחלה. חשוב לזכור כי לצד הפיתוחים הרפואיים החדשניים, עדיין חלק מן החולים לא מגיבים לטיפול, חלקם מגיבים רק תגובה חלקית. ויש גם כאלה עליהם התרופה מפסיקה להשפיע, כעבור תקופה מסוימת של טיפול.
המחקר הרפואי פונה לכיוונים שונים וממשיך לבחון שני מישורים מרכזיים, לתקיפת המחלות: האחד - תרופות המונעות נדידה של תאי דלקת מזרם הדם לתוך רקמת המעי, השני - תרופות המעכבות את גורמי הדלקת (ציטוקינים), שהתאים הללו מפרישים.
כלומר: מצד אחד, טיפול שימנע מהתאים הדלקתיים לעבור לרקמת המעי ולפגוע בה; ומצד שני, טיפול שיתקוף את המחלה, בשלב מוקדם יותר, ויעכב את הפרשת החומר הדלקתי מהתאים הללו לזרם הדם.

בנוסף, בדומה לטיפולים במחלות כרוניות אחרות, גם כאן נבדקים חומרים טבעיים, ממקור צמחי, להערכת יעילותם במניעת דלקת. למעשה, יתכן כי בעתיד, הפתרון יהיה בשילוב מספר תרופות הפועלות במנגנונים שונים.

ד"ר תמנע נפתלי היא מנהלת היחידה למחלות מעי דלקתיות, מכון גסטרואנטרולוגי, מרכז רפואי מאיר.