ישראל: מעצמה של מחלת קרוהן

(1)
לדרג

בשנים האחרונות, נראה כי מחלת קרוהן הפכה למגיפה של ממש בישראל וגיל המאובחנים הולך ויורד. מה גורם לקרוהן? איך ניתן להשיג איכות חיים והפוגה ממושכת?

מאת: ד"ר אריאלה שטרית

בשנים האחרונות, ישראל מבססת את מעמדה, לצד מדינות סקנדינביה וקנדה, כאחת המדינות המובילות בעולם - בשכיחות מחלות מעי דלקתיות. מחלת קרוהן הפכה למגיפה של ממש, עם מספר מאובחנים חדשים בכל יום. בעשור האחרון, ניכרת מגמת ירידה בגיל החולים: בני נוער מגילאי 10 ועלייה בתחלואה בתינוקות ובפעוטות עד גיל שנתיים. בשנה האחרונה, אבחנו תינוק בן חצי שנה, אם כי מדובר במקרה נדיר יותר. תחלואה בגיל מוקדם מהווה מדד מנבא למחלה בעלת אופי קשה ומורכב יותר. שכיחות מחלות מעי דלקתיות בישראל הינה בשיעור 0.4%-0.5% באוכלוסייה; ההערכה כיום היא שבארץ ישנם כ-40,000 מטופלים.

כאבי בטן - תסמין לקרוהן. צילום: שאטרסטוק
כאבי בטן - תסמין לקרוהן. צילום: שאטרסטוק

האם מחלת קרוהן תוקפת במיוחד אוכלוסיות ספציפיות?

קרוהן תוארה לראשונה בקרב יהודים אשכנזים. שכיחותה גבוהה בארצות מערביות מפותחות, על פני מתפתחות, בצפון אירופה (במדינות סקנדינביה), יותר מאשר בדרום. שכיחותה גבוהה בתוך משפחות (במשפחה שבה אחד מבני המשפחה חולה קרוהן - הסיכון לחולה נוסף הוא 30%). בישראל, ההשפעות הסביבתיות תרמו להופעתה גם בקרב אוכלוסיות נוספות: מטופלים ממוצא מזרחי, בקרב רוסים ואתיופים (מאז עלייתם ארצה) וכן באוכלוסייה הערבית.

מה גורם להתפרצות מחלות המעי הדלקתיות?

הסיבות להופעת מחלות המעי הדלקתיות מגוונות ואינן מובנות לאשורן. המחשבה היא כי מדובר בנטיה גנטית, יחד עם חשיפה לגורמים סביבתיים שונים. כיום, סבורים כי יש שינוי בסביבה המיקרוביאלית (חיידקית) במערכת העיכול, בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות, תוך הפרת האיזון בין החיידקים ה"טובים" וה"רעים". כתוצאה מכך, חדירות המעי עולה ומערכת העיכול הופכת לחשופה יותר ולמוגנת פחות, מפני כל חומרי המזון והפסולת שעוברים דרכה - ומגיבה בדלקת כרונית קשה לטיפול. הגורמים המשוערים לשינוי במיקרוביום רבים - ובהם: מוצא, גנטיקה, מצב סוציו אקונומי בינוני גבוה, לצד גורמים סביבתיים (בעיקר: מזון מתועש, זיהום אוויר, שימוש באנטיביוטיקה ועוד).

קרוהן פורצת לרוב על רקע של מצבי דחק וסטרס, תקופות בחינות, גיוס לצבא, הריונות ועוד. לאחר התפרצות המחלה, לחץ גורם להתקפים חוזרים.

אבחון מחלת קרוהן. צילום: שאטרסטוק
אבחון מחלת קרוהן. צילום: שאטרסטוק

מהם התסמינים של מחלות המעי הדלקתיות?

התסמינים הראשונים האופייניים למחלת קרוהן הם יציאות תכופות, כאבי בטן, ירידה במשקל, דימומים בצואה, פגיעה בצמיחה ועיכוב בהתבגרות המינית. בהמשך, ייתכנו גם חסרים תזונתיים (משום שעיקר הספיגה של ויטמינים ומינרלים חיוניים נעשית במעי הדק), בעיקר חסר בויטמין 12B, אנמיה של חסר ברזל; וכתוצאה מכך גם חולשה ופגיעה משמעותית בתפקוד ובאיכות החיים.

האבחון נעשה בהסתמך על תסמינים, היסטוריה משפחתית, בדיקות דם לאבחון גורמי דלקת ובדיקות הדמייה (קולונוסקופיה, קפסולת הדמייה וגסטרוסקופיה). לפעמים המחלה מתעתעת והאבחנה מאתגרת - והעדות היחידה למחלה תיראה רק בקפסולת הדמייה, שתעיד על מחלה משמעותית במעי הדק בלבד.

קרוהן מופיעה לרוב בצעירים, בעשור השני עד הרביעי לחייהם - שחיים שלמים לפניהם; ולכן התערבות רפואית יעילה ובטוחה חשובה במיוחד. למחלה אופי התקפי-הפוגתי (relapse-remission). המטרה היא לשלוט בדלקת (כאשר הדלקת פעילה ולא מטופלת, היא עלולה להוות לאורך זמן "קרקע" להתפתחות גידולים סרטניים במערכת העיכול, בעיקר כאשר הדלקת היא במעי הגס). השליטה בדלקת מושגת באמצעות טיפולים שיביאו להפוגה עמוקה: קלינית, ביוכימית ואנדוסקופית - כך שרירית מערכת העיכול תיראה תקינה ככל האפשר - ולשמור על הפוגה.

טיפולים במחלת קרוהן. צילום: שאטרסטוק
טיפולים במחלת קרוהן. צילום: שאטרסטוק

מהם הטיפולים המקובלים כיום?

הטיפולים המקובלים כיום למחלת קרוהן הם נוגדי דלקת - סטרואידים ותרופות אנטי דלקתיות נוספות, אותן מקובל לתת כקווי טיפול ראשונים. התרופות הביולוגיות יצרו מהפכה, בשל השפעתן על המולקולות הפעילות בתהליך הדלקתי - ויעילותן בהשריית הפוגה ושימור ההפוגה בדלקת.

עם זאת, לצערנו, עדיין כ-20%-40% מהמטופלים אינם מגיבים לטיפולים הביולוגיים הקיימים; ואחוז ניכר מהמטופלים גם מאבד תגובה עם הזמן - ומפסיק להגיב לטיפולים, גם לאחר העלאת מינונים, או שאינו מסוגל לסבול את תופעות הלוואי של הטיפולים.

האם מחלת קרוהן כרוכה בסיבוכים?

מחלת הקרוהן , בעיקר כאשר איננה מטופלת ומאוזנת, עלולה להיות כרוכה בסיבוכים שונים, כגון: היצרויות של המעי, הידבקויות ופיסטולות המחייבות תכופות התערבות כירורגית. כריתה כירורגית של חלקים מהמעי נפוצה בחולי קרוהן, עם התקדמות המחלה. במספר גדול של מחקרי מעקב ארוכי טווח, נמצא שהסיכון לניתוח בטן משמעותי - ועומד על 38.2%, 47.6% , 58.3% ו-60.5% (חמש שנים, עשר שנים , 20 שנים ו-30 שנים אחרי האבחון - בהתאמה).

יחד עם זאת חשוב לציין שמחלות מעי דלקתיות ניתנות לניהול באמצעות טיפול תרופתי, אורח חיים ותזונה נכונים וליווי רפואי צמוד.

ד"ר אריאלה שטרית היא מנהלת היחידה למחלות מעי דלקתיות בהריון, המערך הגסטרו-כירורגי, בית החולים שערי צדק, ירושלים.

בואו לדבר על זה בפורום קרוהן וקוליטיס.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום