מחלות כבד? חשוב לפנות למומחה

הכבד הוא האיבר המטבולי הגדול ביותר בגוף - ואחראי על מגוון תפקודים, בהם משק הסוכר והשומנים בגוף, יצור חלבונים שונים כולל אלו של מערכת הקרישה, מטבוליזם של תרופות ורעלים, ניקוי רעלנים ועוד.

פגיעה בכבד עלולה להוביל לגרימת דלקת כרונית ו/או להצטלקותו ברמות שונות, לעיתים עד כדי דרגת שחמת המובילה לירידה בתפקוד הכבד. לאבחון מוקדם של מחלת כבד ולטיפול נכון בה, יש חשיבות גדולה - מכיוון שלעיתים יש טיפול שיכול למנוע המשך התדרדרות המחלה ואף להציל חיים!

מהם הגורמים למחלות הכבד השונות?

מחלות כבד מוגדרות כמחלות שתוקפות את הכבד - וישנם גורמים פוטנציאלים רבים, העלולים לגרום לכך.

וירוסים שונים - כגון הפטיטיס B והפטיטיס C.

מחלות מטבוליות - כגון כבד שומני (אחת ממחלות הכבד הנפוצות ביותר בעולם המערבי, שכיחה בעיקר אצל בעלי עודף משקל, סוכרתיים ואנשים שאינם מבצעים פעילות גופנית).

מחלות אוטואימוניות - בהן הגוף תוקף את עצמו ואת הכבד. שכיח יותר בקרב נשים.

גידולי כבד ראשוניים - בדרך כלל, מופיעים אצל חולים עם מחלת כבד כרונית.

מחלות גנטיות - כגון מחלת וילסון (אגירה של נחושת בכבד), העלולה לגרום נזק כרוני בכבד ובמוח (לכן, יש קשר לתסמונות נוירולוגיות). מקורה של מחלה זו הוא פגם באחד מהחלבונים, האמור לשנע את הנחושת מתאי הכבד.

מי נמצא בקבוצות סיכון למחלות כבד?

אנשים שקיבלו עירויי דם לפני 1990 (השנה שבה התגלה הפטיטיס C; שנה אשר ממנה ואילך, החלו לבדוק את מנות הדם); מזריקי סמים, שמשתמשים במחטים בלתי סטריליות; אנשים שמקיימים יחסי מין בלתי מוגנים, עם ריבוי פרטנרים; אנשים בעלי סיפור משפחתי של מחלות כבד, או שיש לבני משפחתם וירוס התוקף את הכבד; אנשים שהגיעו ממדינות בהן נפוץ הפטיטיס C (בעיקר מדינות חבר העמים), אנשים בעלי עודף משקל וסינדרום מטבולי (השמנה, הפרעה בשומני הדם, יתר לחד, סוכרת) ועוד.

מהם הסימפטומים למחלת כבד?

הביטוי הנפוץ ביותר למחלת כבד הוא הפרעה באנזימי כבד, המתגלה בבדיקת דם שגרתית - ויכולה לבטא פתולוגיה בכבד, ממגוון סיבות. הפרעה זו יכולה להיות א-תסמינית לחלוטין. כאשר ישנה פגיעה בתפקודי הכבד, עלולים להופיע ביטויים קליניים שונים: הופעת צהבת, הפרעות במשק הסוכר, הצטברות רעלנים הגורמת לירידה בתפקוד המנטלי והנוירולוגי, הצטברות של נוזלים בבטן והופעה של כלי דם פתולוגיים (דליות).

האם ניתן להיות רגועים, במקרה של היעדר סימפטומים?

לא בהכרח! היעדר סימפטומים איננו שולל מחלה. לרוע המזל, ישנם מצבים שבהם המחלה שקטה, משך שנים רבות - ובאה לידי ביטוי רק בשלב מתקדם, לעיתים רק כאשר כבר יש שחמת (הצטלקות קשה של הכבד). במקרים כאלה, מחלת הכבד מתבטאת לעתים בצורה דרמטית, אפילו כאירוע מסכן חיים, כגון דימום חריף מדליות, הופעת נוזל בבטן (נוזל העלול להיות מזוהם), או ירידה במצב ההכרה, ירידה משנית להצטברות רעלנים (אנצפלופתיה).

כיצד ניתן לבצע אבחון מוקדם למחלות כבד?

על מנת לזהות מחלת כבד מוקדם ככל האפשר, מומלץ לשים לב לסימפטומים שונים, כגון עייפות (סימפטום שכיח במחלות כבד), חולשה, הופעה של צהבת וכו'. יש לעבור בדיקות ביקורת שגרתיות, אצל רופא המשפחה. לעיתים ניתן לזהות את הבעיה בבדיקות דם פשוטות יחסית, כמו למשל נוגדנים חיוביים המעידים על נוכחות וירוס התוקף את הכבד.

כאשר ישנם רמזים שונים ובבדיקות הדם מתגלה הפרעה באנזימי כבד, יש לבצע בדיקות נוספות, כמו בדיקות הדמיה של הבטן והכבד (אולטרסאונד ו-CT), בדיקות דם לזיהוי נגיפים ועוד.

מתי כדאי לפנות לרופא מומחה?

כאשר מתגלה בעיה בכבד, יש חשיבות רבה בפניה למומחה כבד. רופאי משפחה יכולים לבצע בירורים בסיסיים רבים, אולם לעיתים רבות יש צורך בהערכה ובמעקב של רופא בעל מומחיות וניסיון במחלות כבד.

כך, למשל, כאשר ברור בסיסי איננו מעלה סיבה ברורה להפרעה באנזימי הכבד יש לעיתים צורך בבדיקות מעמיקות יותר, ולעיתים אף בבדיקות חודרניות כגון ביופסיה של הכבד; כמו-כן, מחלות כבד שונות דורשות ידע וניסיון טיפולי, כגון הטיפול החדש בהפטיטיס C, שהטיפול בה אינו טריוויאלי ודורש ניסיון וידע של מחקרים ומאמרים.

מהן דרכי הטיפול במחלות הכבד השונות?

הפטיטיס C - טיפול באמצעות תרופות חדשות, המביאות להכחדה של הנגיף, ביותר מ-95% מהמקרים. יש להתאים פרוטוקול טיפולי ספציפי בהתאם לנתוני המטופל והנגיף עי מומחה. זמן הטיפול תלוי בגורמים שונים הקשורים למצב הכבד ולסוג הנגיף, אולם ברוב החולים הוא אורך כ-12 שבועות; גם לאחר הכחדת הנגיף יש צורך במעקב. מעקב זה נע בין שנתיים לבין מעקב ארוך שנים (למעשה, למשך כל חיי המטופל), בתלות במצב הכבד טרם הטיפול.

הפטיטיס B - התרופות הקיימות אינן מכחידות את הווירוס, אלא מדכאות את שכפולו; ולכן, נדרשת החלטה האם לטפל באמצעותן ומתי. לרוב, ניתן הטיפול כאשר יש הפרעה משמעותית באנזימי הכבד וכמות וירוס גבוהה בדם.

מחלת כבד אוטואימונית - טיפול באמצעות תרופות מדכאות חיסון, תוך ניטור מתאים והתאמת המינון למצב תפקודי הכבד. הטיפול ארוך טווח - ונמשך לעיתים כל החיים.

כבד שומני - הימנעות משתיית אלכוהול, התאמת דיאטה ופעילות גופנית מתאימה, תוך ניטור ראוי, אחר מצב הכבד; כמו-כן יש צורך בניטור של תחלואות אחרות המתלוות לכבד השומני, כגון סוכרת, יתר לחד ומחלות לב וכלי-דם.

מחלות גנטיות במחלת וילסון- טיפול באמצעות תרופות מיוחדות, הלוכדות את הנחושת - ומוציאות אותה מהדם.

גידולי כבד ראשוניים - מופיעים בדרך כלל אצל אנשים עם מחלת כבד כרונית. לכן, ישנה חשיבות רבה למעקב סדיר, אחר אנשים המוגדרים בסיכון גבוה לצלקת מתקדמת/ שחמת הכבד.
הטיפול בגידול ראשוני בכבד נע בין כריתה מקומית, טיפול של אבלציה (צריבה) מקומית - ועד השתלת כבד, בהתאם לגודל הגידול, מספר הנגעים, מצב הכבד ויתר השיקולים הרפואיים.

גידולי כבד שאינם ממאירים - למשל: ציסטות בכבד, או המנגיומות (גידולים של כלי דם). גידולים אלה דורשים מעקב ולעיתים אף הוצאה, באמצעות ניתוח.

ד"ר אמיר שלומאי הוא מומחה לרפואה פנימית ולמחלות כבד, מנהל מחלקה פנימית ד' בבית החולים בילינסון, מחלקה מקצועית לטיפול במחלות כבד.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות כבד - אבחון וטיפול.