אנדוסקופיה של מערכת העיכול

בדיקה אנדוסקופית היא שיטת בדיקה רפואית, המאפשרת גילוי ואבחון של מחלות באברי גוף פנימיים - ולעתים אף לקיחת ביופסיה וביצוע טיפולים פנימיים מסוגים שונים, ללא ניתוח.

האנדוסקופ הוא מכשיר צינורי, שבקצהו סיבים אופטיים ומצלמה, המוחדר דרך פתחי גוף טבעיים שונים (כגון: הפה או פי הטבעת).

המצלמה שבקצה האנדוסקופ מעבירה תמונות באיכות גבוהה למסך - לצורך אבחון הבעיות הפנימיות; וכאמור, לעתים גם לצורך ביצוע הליכים טיפוליים שונים.

מהן בדיקות אנדוסקופיות של מערכת העיכול?

בדיקות אנדוסקופיות של מערכת העיכול נעשות על ידי החדרת המצלמה למערכת העיכול, דרך הפה או דרך פי הטבעת. הבדיקות מאפשרות אבחון וטיפול במצבים שונים כגון, פוליפים, דלקות שונות, כיבים (אולקוסים), גידולים, דימומים ואבנים בדרכי המרה.

הבדיקות האנדוסקופיות הנעשות דרך הפה מאפשרות בדיקה של הוושט, הקיבה, התריסריון הלבלב ודרכי המרה. הבדיקה המרכזית הנעשית דרך הפה היא גסטרוסקופיה.

בדיקה נוספת הנעשית דרך הפה EUS - אולטראסאונד של מערכת דרכי המרה והלבלב מאפשר אבחנה של אבנים בדרכי המרה, גידולים בלבלב ונטילת ביופסיה מגידולים שונים. בדיקה נוספת הינה ERCP, אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב - המאפשרת טיפול, תוך כדי הבדיקה; בדיקה זו נעשית במקרים בהם יש חסימות בדרכי המרה, בשל אבנים או גידולים. במהלך הטיפול, האבנים מרוסקות או מוצאות החוצה, או שמוכנסים פנימה סטנטים, המרחיבים את ההיצרות בדרכי המרה ומקלים על הזרימה.

הבדיקה האנדוסקופית הנעשית דרך פי הטבעת קרויה קולונוסקופיה. היא מאפשרת בדיקה ואבחון של דלקות, ממאירויות ופוליפים במעי הגס ובמעי הדק. כאשר מתגלים פוליפים, ניתן גם לבצע טיפול והסרה שלהם, באמצעות האנדוסקופ. לעיתים רחוקות יש התווייה לב לבצע סיגמואידוסקופיה (קולונוסקופיה קצרה)

מהם הגורמים והסימפטומים, שיובילו להחלטה על ביצוע בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול?

הסימפטומים שיובילו את הרופא המטפל להחליט על בדיקה אנדוסקופית דרך הפה כוללים צרבות מתמשכות, קשיים בבליעה, הקאות, כאבים בבטן העליונה וירידה מתמשכת במשקל.

סימפטומים שיצביעו על הצורך לעריכת בדיקה אנדוסקופית דרך פי הטבעת כוללים כאבי בטן בלתי מוסברים, דימומים בפי הטבעת, שלשולים, שינויים חדשים בהרגלי היציאה; ואנשים שבמשפחתם יש היסטוריה של סרטן במעי הגס. כמו כן, לבדיקת הקולונוסקופיה יש חשיבות עליונה במניעה של סרטן המעי הגס ומומלץ לכל אדם מעל גיל 50 לבצע לפחות בדיקת קולונסקופיה אחת בחייו גם כאשר אין כל תלונות שלמ מערכת העיכול.

ההחלטה על סוג הבדיקה תלויה בתלונות הקונקרטיות של החולה; ובתוצאות בדיקות הדם, ההדמיה והבדיקה הקלינית. יחד עם זאת, קולונוסקופיה מומלצת לכל מי שעבר את גיל 50, כבדיקה שגרתית - אמצעי לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. למעשה, הוכח כי לאחר גיל 50 בדיקת קולונוסקופיה שגרתית מצילה חיים.

כיצד מתבצעת הבדיקה האנדוסקופית של מערכת העיכול?

הבדיקה נעשית בטשטוש: לא מדובר בהרדמה מלאה (על כל הסיכונים הכרוכים בה), אלא בטשטוש של המטופל, הגורם לו לישון במהלך הבדיקה - ולא להרגיש דבר לאחר הבדיקה. ניתן לחזור לפעילות מלאה תוך מספר שעות (נוכח השפעת חומרי הטשטוש - ולא בשל הבדיקה עצמה).

מהן מחלות דלקתיות של המעי?

מדובר במחלות כרוניות (כדוגמת: קרוהן, קוליטיס), התוקפות בעיקר אנשים צעירים - למרות שהן יכולות להופיע גם בגילאים מתקדמים יותר. מספר גורמים לוקחים חלק חשוב בהתפתחות המחלה. זוהיא מחלה אוטואימונית (שבה הגוף תוקף את עצמו) עם מנגנון גנטי . תהליכים בסביבה החיצונית משפיעים על התפתחות המחלה (כגון תזונה ותנאי הגיינה) וכן יש חשיבות רבה למיקרוביום החי במעי המטופל.

הסימפטומים של דלקות במעי כוללים תלונות על שלשולים, כאבי בטן, דימומים מפי הטבעת וירידה במשקל.

כיצד מאבחנים מחלות דלקתיות במעי?

לאחר בדיקה קלינית וגילוי ממצאים בבדיקות הדם או בהדמיה, מבוצעת קולונוסקופיה - לצורך לקיחת ביופסיה מהמעי הגס והמעי הדק הסופי. הביופסיה מאפשרת לאבחן באופן ודאי האם יש דלקת ומהו סוג הדלקת.

כיצד מטפלים בדלקות של המעי?

לאחר שהדלקת מאובחנת, מתחילים בטיפול תרופתי שמרני - שהוא טיפול תרופתי המשלב בין מספר סוגים של תרופות, בהתאם למצב הדלקת ומצב המטופל. השילוב כולל תרופות נוגדות דלקת במעי, באופן מקומי; תרופות המדכאות את מערכת החיסון (ובעקבות כך "משביתות" את המתקפה על המעי), וכן טיפולים ביולוגים המכוונים נגד חומרים המופרשים בגוף באופן טבעי בזמן דלקת.

סיכוי ההצלחה של הטיפול התרופתי הראשוני: 80% במקרים קלים; 50%-60% במקרים קשים.

במקרה שהטיפול התרופתי אינו משפיע, עוברים לטיפול ביולוגי - שגם מדכא את התגובה החיסונית בגוף; זהו טיפול שאחוזי ההצלחה שלו גבוהים אף הם.

רק במקרים נדירים, כאשר המחלה מאובחנת בשלב מתקדם וקשה, או כאשר הטיפולים השמרניים (התרופתי והביולוגי) אינם עוזרים - יש צורך בניתוח כריתה של המעי הגס או חלק מהמעי הדק, לשם סילוק האזור הדלקתי מהגוף.

מהן ההכנות שיש לעשות לפני הבדיקה האנדוסקופית במערכת העיכול?

בבדיקות דרך הפה (כגון גסטרוסקופיה), יש לצום כ-6 שעות ממזון ושעתיים משתיה לפני הבדיקה. קולונוסקופיה דורשת מעט יותר הכנה וניקוי של המעי, כולל דיאטה דלת סיבים ולקיחת חומרים משלשלים, בין יום ליומיים לפני הבדיקה. המשלשלים מנקים את המעי - ומאפשרים ראות ברורה ומלאה, בעת הבדיקה.

האם ישנם סיכונים בבדיקות אנדוסקופיות של מערכת העיכול?

גסטרוסקופיה היא בדיקה בטוחה ביותר; הסיבוכים בה נדירים - ואינם ניתנים למדידה אפילו בעשיריות האחוז. גם כאשר קורה סיבוך כלשהו (כגון: דימום או יצירת חור במעי) - הוא ניתן לטיפול בזמן הבדיקה עצמה.

גם בקולונוסקופיה, הסיבוכים נדירים ביותר - ורק 1 ל-1,500 מקרים, ייתכנו דימום או ניקוב של דופן המעי (גם הם ניתנים לטיפול, על פי רוב, תוך כדי הבדיקה).

לסיכום: בדיקות אנדוסקופיות של מערכת העיכול הן בדיקות חשובות ביותר, לצורך גילוי מצבים פתולוגיים של מערכת העיכול ושמירה על בריאות המטופל. אלה בדיקות שהסיכון בהן מזערי - והן אינן כרוכות בכאב. הבדיקות בהן מדובר: גסטרוסקופיה - דרך הפה (בדיקת ושט, קיבה, תריסריון), קולונוסקופיה - דרך פי הטבעת (בדיקת הרקטום והמעי הגס); ובדיקת ERCP - אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב.

ד"ר פביאנה בנימינוב היא מומחית לגסטרואנטרולוגיה.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.