ההיסטוריה של מדידת הסוכר

חולי הסוכרת יודעים כי חלק קריטי בניהול המחלה ובשמירה על רמות סוכר מאוזנות בדם הוא ניטור הסוכר. כיום, בעזרת הפיתוחים הטכנולוגיים המאפיינים את רוח התקופה, ישנם מדי סוכר שונים המשמשים למדידת רמות הסוכר בדם: חלקם מדגימים נתונים נוספים מעבר לרמות הסוכר בדם הנבדק, כמו למשל רמות הקטונים בדם; או שמסייעים בספירת הפחמימות. חלקם האחר והנפוץ, פועל באמצעות סטיקים לדגימת דם החולה, וקיימים אף מדי סוכר הפועלים באמצעות טכנולוגיית פלאש המייתרת לחלוטין את הצורך בדקירת האצבע.

כיצד התבצע לפני כמה מאות שנים המעקב אחר הסוכרת?

עדויות למחלת הסוכרת קיימות כבר מהמאה ה-16 לפני הספירה. שלא במפתיע, בעדויות שנמצאו על פפירוס במצרים, מדובר בעיקר על הצגה של סוכרת בלתי מאוזנת או בלתי מטופלת, בתיאורים של תופעות כמו השתנת יתר או של שתיית יתר, המאפיינות את המחלה.
למרות ה"וותק" של המחלה, באותם הימים לא הייתה דרך לניטור רמות הסוכר. מדידת הסוכר החלה רק בשנת 1800. חישבו,אפוא, על זמני העבר בהם לחולי הסוכרת לא הייתה דרך למדוד את רמות הסוכר בדמם. מסתבר שכבר אז החלו בפיתוח הטיפול התרופתי למחלה.

כיצד התפתחה מדידת רמות הסוכר במהלך השנים?

בשנת 1800, מדענים פיתחו את הבדיקות הכימיות הראשונות לאיתור עדות על הימצאות סוכר בשתן ומדידת רמתו. בהמשך, יותר מ-100 שנים לאחר מכן, ב-1911, פותחה שיטה חדשה למדידת הסוכר, גם היא דרך השתן - באמצעות תמיסה שנקראת "Benedicts Solution": כמה טיפות של התמיסה, שצבעה כחול עמוק, הורתחו במים וקוררו, ועל פי הצבע של הנוזל ראו אם יש סוכר בשתן או לא (אם התמיסה נשארה שקופה או כחלחלה - המשמעות הייתה כי אין סוכר).

ב-1925 הגיעו הבדיקות הביתיות הראשונות למדידת רמת הסוכר בשתן: שמונה טיפות של שתן מעורבבות במבחנה עם כמות מסוימת של תמיסת בנדיקט, שסופקה על ידי הרופא המטפל. המבחנה הוכנסה למים רותחים למשך חמש דקות וצבע הנוזל שהתקבל העיד על רמות סוכר בשתן החולה: צבע ירקרק העיד על רמת סוכר נמוכה; צבע צהוב העיד על רמת סוכר בינונית; ואילו צבע אדום או כתום העידו על רמת סוכר גבוהה. רק לקראת שנות ה-40 המאוחרות, הגיעה הבדיקה שאפשרה ניטור מיידי באמצעות שיטה של "טבול וקרא תוצאה".

מתי נכנסו לתמונה ה"סטריפים" למדידת סוכר?

באמצע שנות ה-60 נכנס לשימוש הסטריפ הראשון לבדיקת רמות הסוכר באמצעות טיפת דם. טיפה של דם הונחה על הסטריפ למשך דקה אחת ואז נשטפה. השוואת הצבע שעל הסטריפ לטבלה שכללה מערך צבעים, סיפקה אינדיקציה על רמות הסוכר בדם, ויש לציין שהיא לא הייתה מדויקת דיה. בשנות ה-70 כבר פותח מד הגלוקוז, לשימוש רפואי בלבד, כך שעלותו הייתה יקרה.

כיצד התפתחו מדי הסוכר שאנו מכירים כיום?

כבר בשנות ה-80 פותחו מדי סוכר שאפשרו בדיקות פשוטות ומדויקות יותר, אך קפיצת הדרך האמתית התרחשה בשנות ה-90, כשנכנסו לתמונה פיתוחים טכנולוגיים חדשניים ומתקדמים הרבה יותר :

בתחילת שנות ה-2000 יצא מד הסוכר "פריסטייל", שאפשר בדיקה באמצעות טיפת הדם הקטנה ביותר - 0.3 מיקרוליטר בלבד. זהו מד הסוכר הראשון שפעל בשיטה הקולומטרית: כלומר כל חלקיקי הגלוקוז מגיבים ועל כן נדרשה כמות זעירה בלבד של דם. כמו כן, הייתה אפשרות לבצע את הדקירה באזורי גוף שונים.

כיצד ניתן לבצע בדיקת סוכר ללא דקירה?

המכשירים המשיכו להשתכלל ולהציג אפשרויות רבות יותר. כך למשל, נית לציין את האינסולקס שבאמצעות ספירת פחמימות ייעץ כמה אינסולין כדאי להזריק; האופטיום ניאו, שבודק גם הימצאות קטונים בדם באמצעות מקלון ייעודי; וגולת הכותרת: הפריסטייל ליברה, המערכת המאפשרת מדידת סוכר באמצעות טכנולוגיית פלאש, שמשמעותה סריקה בלבד של סנסור הנמצא על גב הזרוע, ללא כל צורך בדקירה או בכיול.

בנוסף להצגת רמת הסוכר העדכנית, בניטור ניתן לראות גם חץ מגמה המזהה צפי לירידה או לעלייה של רמות הסוכר ומידע על רמות הסוכר ב-8 השעות החולפות. כמו כן, המערכת אוגרת נתונים, במשך שבועות רבים.

לאור כל זאת, ניתן לראות עד כמה טכנולוגיית ניטור הסוכר השתנתה והתפתחה לאורך ההיסטוריה. ניטור הסוכר מאפשר לחולים שליטה טובה יותר על רמות הסוכר בדמם, וגמישות בניהול הטיפול במחלתם - אין ספק כי כיום קל יותר לעקוב ולשמור על איזון הסוכרת.

שחר כהן הוא סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת "גפן מדיקל".

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת.