עמידות חיידקים: אתגר הטיפול

בעולם המערבי, זה מכבר, יישרו קו עם ההתנהלות הזהירה בעת טיפול באנטיביוטיקה, והגיע הזמן שהמהפכה הנחוצה תיושם גם בישראל. אנטיביוטיקה נחשבת כתרופה יעילה מאוד, אך שימוש מופרז, בלתי נחוץ ובלתי מפוקח, הופך אותה למסוכנת. כאשר משתמשים באנטיביוטיקה ללא הגבלה ובלי הזהירות הנחוצה, חיידקים עמידים מתפשטים בקרב האוכלוסייה ומסכנים את בריאותנו.

חיידקים עמידים, הקיימים בעיקר בבתי חולים, מתפשטים ומגיעים גם לקהילה: חולים המשוחררים לביתם, כשהם נשאים של חיידק עמיד, קרובי משפחה המבקרים מאושפזים ונחשפים לחיידק, מעבירים אותו לאנשים בחוץ, איתם הם באים במגע וכמובן שגם הצוות הרפואי "מסייע" לחיידקים העמידים להתפשט. תופעה זו נחשבת לתופעה מסוכנת שיש לפעול לעצירתה ולבלימת מגמת ההתפשטות שלה.

מהם חיידקים עמידים?

חיידקים עמידים הם חיידקים שעברו שינוי, שהפך אותם לעמידים בפני אנטיביוטיקה. עד לא מזמן, מרבית החיידקים חוסלו בקלות בזכות הטיפול האנטיביוטי. אבל כיום, חלק מהחיידקים אינם מושפעים כלל וכלל מתרופות האנטיביוטיקה השגרתיות בהן אנו משתמשים, ולכן נחוצה אנטיביוטיקה חזקה יותר, בכדי למגר אותם. כל זאת, בשל תהליך שעוברים החיידקים, ששיפר את עמידותם בפני הטיפול.

לחיידקים יש מנגנון הישרדות המאפשר להם לפתח מוטציות, בעקבותיו הם הופכים לעמידים בפני אנטיביוטיקה. חיידקים עמידים עלולים להיות מסוכנים מכיוון שלא תמיד קיים טיפול אנטיביוטי יעיל כנגדם. כך במיוחד, אם מדובר במטופל מאוכלוסייה בסיכון (תינוקות, קשישים, או אנשים עם מערכת חיסון חלשה וחולים להם מחלות רקע שונות).

מהי המשמעות של הידבקות בחיידק עמיד לאנטיביוטיקה?

לרוב, במקרים של זיהום בחיידק עמיד, אין כבר בנמצא תכשירים אנטיביוטיים אותם ניתן לתת דרך הפה. על כן יש לטפל באנטיביוטיקה רחבת טווח, שלרוב ניתנת ישירות לווריד, ולא באופן פומי. לטיפול זה יש, במרבית המקרים, יותר תופעות לוואי, בהשוואה לטיפול אנטיביוטי "שגרתי". בדרך כלל הטיפול עוזר - והחולה יוצא מכלל סכנה, אבל לעתים, ישנם גם חיידקים עמידים אלימים; והדבר בעייתי במיוחד באוכלוסיות החולים שמתקשות להתמודד עם זיהום. עבור אלה, המגמה המדאיגה שממדיה תופחים בהתמדה - מסוכנת אף יותר.

למה זה קורה? מדוע היקף התופעה גדל בהתמדה?

בדרך כלל זה קורה בגלל שימוש מוגזם באנטיביוטיקה. אנשים אינם מבינים את הסיכון בנטילת אנטיביוטיקה באופן תכוף, שלא לצורך וללא הצדקה. הם מתייחסים אליה כאל תרופת קסם, שראויה לפתור כל בעיה. אנשים רבים שומרים מאגרי אנטיביוטיקה בבית לשעת צרה, ומשתמשים בה ללא בקרה רפואית. ישנם גם רופאים הממהרים לרשום אנטיביוטיקה ללא בירור מקדים מספק - לעתים עקב לחץ מצד המטופלים שדורשים את הטיפול המוכר, שבעיניהם נחשב יעיל.

בכל פעם שהחיידקים נחשפים לאנטיביוטיקה, הם מקבלים "שיעור" ומידע שמסייע להם - להתחזק ולאנטיביוטיקה - להיחלש. במקרים בהם ניתן להחלים ללא שימוש באנטיביוטיקה, או שידוע שאנטיביוטיקה לא תעזור, למשל כאשר מדובר בזיהום ויראלי כמו צינון, עדיף להימנע מנטילתה.
איננו רוצים להגיע למצב בו לא יהיו לנו כלים לטפל בחיידקים עמידים לכל התכשירים המוכרים לנו.

בכל מדינות המערב, לאחר שהבינו את הסכנות הנובעות משימוש מוגזם באנטיביוטיקה, הן הציבור והן הרופאים המטפלים, מיישמים התנהלות זהירה עם התרופה. המטרה היא לצמצם באופן ניכר את היקף השימוש באנטיביוטיקה ולהקטין את החשיפה של כל אחד מאתנו לתרופה זו. בישראל הציבור טרם הפנים את המסר החשוב הזה ועדיין הרופאים חשופים ללחצים לרישום אנטיביוטי עודף.

גם כאן, בדיוק כמו במדינות העולם המערבי, יש לתת אנטיביוטיקה רק במקרים בהם הטיפול האנטיביוטי מחויב המציאות, והוא האמצעי היחיד שעשוי לסייע. מקרים אלו כוללים חולים במצב קשה, או במחלות בהם אנו יודעים כי הטיפול האנטיביוטי אכן מקצר את משך המחלה ומשפר את מצב החולים. לעומת זאת, במצבים בהם ידוע כי הטיפול האנטיביוטי מיותר, חבל לבזבז את התכשירים החשובים הללו.
במקביל, נעשים מאמצים בשרותי הרפואה - הן בבתי החולים והן במרפאות הקהילה - לפעול למיגור התופעה.

כיצד פועלים בבתי החולים ובמרפאות הקהילה, למיגור החיידקים העמידים?

אנשי הצוות הרפואי נוהגים במשנה זהירות ומקפידים לשמור על היגיינה ולחטא עצמם אחרי כל מגע עם כל חולה. כמו כן, ישנו מערך של בידוד החולים הנשאים של חיידקים עמידים. בידוד כזה מסייע להקטנת ההעברה הצולבת של חיידקים עמידים מחולה לחולה. במקביל, גם הציבור צריך ליישר קו עם לא מעט דרישות.

מה נדרש מהציבור כדי לסייע במאבק בתופעה?

למבקרים בבתי החולים, מומלץ לשטוף ולחטא ידיים אחרי ביקור במרפאה או בבית חולים. כמו כן, מומלץ לציבור להימנע מהגעה מיותרת לבתי חולים, ותמיד להעדיף טיפול בקהילה. המלצה נוספת היא להימנע מטיפול אנטיביוטי, כאשר זה לא נחוץ. והמלצה אחרונה אך חשובה ביותר: להתחסן! חיסונים מסייעים למניעת תחלואה ואז אין צורך בקבלת תרופה. חיסונים מונעים אשפוזים בשל סיבוכים שנובעים מהמחלות עבורם מתחסנים, וכך הסיכוי להידבק בחיידק עמיד יורד באופן משמעותי.

מה צופן העתיד? האם אי אפשר לפתח אנטיביוטיקה חכמה יותר למיגור החיידקים העמידים?

המירוץ בין החיידקים העמידים למפתחי התרופות האנטיביוטיות כבר הוכרע. החיידקים ניצחו בגדול והם מתקדמים מהר יותר. למדע יש יכולת לפתח תרופות אנטיביוטיות יעילות יותר, אולם הדבר כרוך בעלויות גבוהות מאוד.

כיום, חברות התרופות מתלהבות פחות מבעבר מהשקעה כה גדולה בפיתוח תרופות חדשות אלו שכן, הן פועלות בשוק כלכלי, ופיתוח תרופות מונע ממניעים כלכליים. למרבה הצער, כיום אין תמריצים כלכליים לפיתוח תרופות אנטיביוטיות, ולכן פיתוחן מצומצם. הגחלת של המחקר והפיתוח בתחום זה נשמרת הודות לתקצוב ממשלתי ומאמצים בינלאומיים, אך לא די בכך והמאמץ מוטל על כולנו. מעבר לכך אנו מבינים היום כי עדיף למנוע זיהום מאשר לטפל בו, ולכן מאמצים רבים מושקעים כעת בפיתוח חיסונים נוספים ובפיתוחן של טכניקות נוספות למניעת תחלואה זיהומית.

ד"ר יסמין מאור היא מנהלת היחידה לטיפול ומניעת מחלות זיהומיות בבית החולים וולפסון.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות זיהומיות.