אלרגיה לקונדומים? יש דבר כזה!

המילה "אלרגיה" באה לתאר תגובה של מערכת החיסון לחומרים שונים, ועלולה למעשה לערב כל מערכת בגוף האדם ולגרום בכך לתסמינים שונים למשל תפרחת, נזלת, גרד ואודם בעיניים, התעטשויות, קשיי נשימה, שיעול, הקאה ועוד. בחלק מהמקרים, התגובה האלרגית היא מידית, כלומר תוך דקות מהחשיפה לחומר; אך בחלק מהמקרים התגובה עשויה להיות מאוחרת (שעות-ימים-שבועות) ולהתפתח גם כנגד חומרים שנמצאים אצלנו בשימוש יומיומי וממושך - אפילו גם לאחר 20 שנות שימוש באותו החומר. זה המקרה כאשר מדברים על תגובה עורית בשם דלקת עור שממגע (Allergic contact dermatitis).

מהם התסמינים להתפתחות אלרגיה?

ברוב המקרים המטופל יתלונן על גרד קל ואדמומיות, שיימשכו כל עוד יש מגע עם החומר גורם האלרגיה ("אלרגן"). במידה והמגע עם האלרגן הופסק יחול שיפור הדרגתי במצב העור, ולכן בהרבה מקרים לוקח זמן מה עד שהמטופל מתחיל לחשוד ופונה להערכה של רופא לגבי התפרחת. נהוג לחשוב כי האקזמה תופיע רק באזור בו היה מגע עם העור של האלרגן אך לא רק!! מערכת החיסון "יודעת" לחולל תגובה עורית גם באזורים מרוחקים יותר מאזור המגע! ודבר זה מקשה עוד יותר על האבחון.

במקרים קשים יותר עלולה להתפתח תפרחת אקזמטית מגרדת או מעקצצת, שמלווה לעיתים גם בפוסטולות בעור (נגעים קטנים מורמים שבתוכם נוזל צלול) שלעיתים מתפוצצות ומשאירות אחריהן סדקים כואבים בעור. תפרחת אקזמטית עלולה להיות במקרים קשים מפשוטת, ועלולה גם להסתבך עם זיהום עורי כתוצאה מהגרד הרב והחיידקים המרובים שנמצאים על גבי העור ומתחת לציפורניים של המגרד.

מהם החומרים שגורמים במיוחד לאלרגיה?

קיימת קשת רחבה של חומרים שיכולים לגרום לדלקת עור שממגע. דוגמא לחומר שכיח חזה היא ניקל, אליו מתפתחת רגישות עורית בכ-שליש מהאוכלוסייה!. אלרגיה כזו תתבטא בגרד ו/או פריחה, שתופיע תוך שעות-ימים בכל פעם שעונדים תכשיטי מתכת שמכילים ניקל (גם תכשיטי זהב בריכוז מתחת ל-24 קרט מכילים ניקל) כולל עגילים צמידים שעוני יד. במקרים קשים של רגישות לניקל יכולה להופיע תגובה גם להחזקה של סכו"ם (שמכיל ניקל) או אף לאכילת מזונות שמכילים ניקל!

אלרגיה נפוצה נוספת היא אלרגיה לחומרים קוסמטיים: לק ושפתון (גם הם מכילים פעמים רבות ניקל וחומרים נוספים שעלולים לגרום לרגישות), דאודורנט (לרוב מכיל אלומיניום שגורם באופן תדיר לרגישות עורית), צבעי שיער (מכילים פיגמנט צבע שהוא ה-PPD -פניל דיאמין) , צפורניים מלאכותיות (שמכילות לרוב חומרים מקבוצת האקריליים), מסנני קרינה ולטקס (אותו חומר שממנו עשויים בלונים, כפפות חד פעמיות וקונדומים).

חוסר תשומת הלב מאפיינת, במיוחד, רגישות לחומרים שאינם בשימוש תדיר דווקא כגון לטקס, בעיקר קונדומים, שהחשיפה אליהם אינה יומיומית; וקשה "לנחש" כי הם הגורם לתגובה האלרגית בכל פעם.

מהו המנגנון של התפתחות דלקת עור שממגע לאחר שימוש ממושך?

בבסיס התגובה האלרגית לחומרים השונים נמצאים תאים לימפוציטים מסוג T, שהם חלק ממערכת החיסון התאית שלנו. עם החשיפה החוזרת של החולה לחומר גורם התגובה באמצעות מגע חוזר עם החומר, הלימפוציטים הללו "לומדים" להגיב לחומר הזר ומשמשים כמעין "תאי זיכרון" כלומר בכל חשיפה הם ילמדו להגיב טוב ומהר יותר לחומר גורם התגובה האלרגית.

מסיבה זו, נגני צ'לו וכינור, למשל, האוחזים בקשת שנים רבות, מפתחים "פתאום" אקזמה באצבעות שמחזיקות את הקשת, בגלל אלרגיה לחומר עמו מצפים את העץ של הקשת או לשערות הסוס, שמהן בונים את הקשת. דוגמאות נוספות הן אנשים שעוסקים בחידוש רהיטים, ציירים שמשתמשים בצבעים אקריליים, צבעי שמן, חומרי קיבוע שונים ועוד.

איך מאבחנים?

במקרה בו יש תפרחת כרונית, חשוב לפנות לרופא בקיא בתחום. האבחנה מתבצעת על סמך הסיפור של המטופל (האנמנזה) - כמה זמן הוא סובל מהתפרחת? מיקום התפרחת? מומלץ מאד שהחולה יביא עמו צילומים מתקופות בהן הייתה התפרצות/החמרה של התפרחת על מנת לשקף לרופא את המצב בעת התלקחות (הרבה פעמים עד שהחולה מגיע התפרחת כבר בהפוגה ולכן קשה לרופא להתרשם, הצילומים מאד עוזרים בסיטואציות כאלה).

האבחנה המבדלת של דלקת עורית שממגע היא רחבה ולעיתים קל לבלבל את התפרחת האקזמטית עם מחלות עוריות שונות כמו זיהום עורי, אסטמה של העור (Atopic Dermatitis) ועוד. ולכן ברוב המקרים תתבצע בדיקה ייעודית, בשם "תבחיני מטלית" או "תבחיני מדבקה" (Patch Tests) במהלכה מדביקים על גב המטופל מדבקות עם "בארות" קטנות המכילות חומרים שונים אליהם בודקים את הרגישות (למשל- מתכות כגון ניקל וקובלט, חומרים קוסמטיים שונים, חומרי בישום, חומרים משמרים , סבונים ועוד) קיימים גם תבחיני מדבקה ייעודיות בתחומים שונים כגון :תבחיני מטלית לחומרים דנטליים (המשמשים בסתימות או במהלך יישור שיניים ועוד ועלולים לגרום לדלקת עורית שממגע שבדרך כלל תתבטא בחלל הפה אך לא רק) , חומרים אקריליים (בשימוש נרחב בקוסמטיקה לדוגמא ציפורניים מלאכותיות , בשימוש גם באומנות ועוד). ניתן למעשה להדביק כמעט כל חומר חשוד על הגב במסגרת תבחיני המטלית לצורך אבחון דלקת עורית שממגע. כעבור 48 שעות מההדבקה, מגיע המטופל להסרת המדבקות ולבחינה של התגובה העורית; ברוב המקרים מבצעים בדיקה נוספת של תבחיני המטלית 24 שעות לאחר הסרת המדבקות.

איך מטפלים?

לאחר האבחון הדבר החשוב ביותר הוא טיפול מניעתי - להימנע מכל מגע עם החומר האלרגני. למשל, אנשים שפיתחו אלרגיה לניקל יכולים להיעזר בחומר נוזלי מיוחד שגורם לריאקציית צבע בעת במגע עם ניקל-ניתן לטפטף את החומר על מוצרים שונים וכך לדעת האם אותו מוצר מכיל ניקל, או שהם יכולים להשתמש בו. למשל לפני קניית תכשיט מסוים כדאי תמיד לבדוק האם הוא מכיל ניקל לפני רכישתו (גם תכשיטי זהב מכילים ניק כאשר מדובר בפחות מ-24 קראט)
במצב חריף של אקזמה יש לטפל בהקדם - התפרחת עלולה להיות קשה מאד ובחלק קטן מהמקרים גם מחייבת אשפוז לצורך טיפול מתאים (הן תרופתי והן חבישות עור). האפשרויות לטיפול תרופתי הן סטרואידים מקומיים ובמקרים הקשים יותר גם סטרואידים סיסטמיים (דרך טבליות או במתן תוך ורידי במקרי קיצון). להקלה על הגרד ניתן לטול גם אנטיהיסטמינים כגון אריוס או טלספט ובמקרים קשים יותר גם אנטיהסטמינים סדטיביים (שגורמים לישנוניות) כדי להקל על הסבל של המטופל.

מתי צריך להגיע לבדיקה?

בכל מקרה שבו מדובר בתופעות כמו פריחה מגרדת, מראה מקולף של העור, סדקים בעור, פוסטולות קטנות, שמפרישות החוצה חומר וכיבים במצב קשה. מדובר בתופעות שמופיעות באופן כרוני במשך למעלה משבועיים-שלושה, או חוזרות על עצמן.

במיוחד, חשוב לשים לב להופעת הסימפטומים האלה, לאחר שימוש לא רציף (כגון: קונדומים) ולהגיע להיבדק. במקרים של פריחה לא רציפה, שבאה והולכת, חשוב מאוד לצלם את הפריחה ולהראות את הצילום לרופא. פעמים רבות, עד שמגיע התור, הפריחה חולפת - והמראה שלה יכול לסייע לרופא לאבחן את הבעיה.

האם ניתן למנוע אלרגיה?

לא ניתן למנוע לחלוטין התפתחות של אלרגיה, אבל ניתן להפחית את הסיכון להתפתחותה, על ידי הפחתת שימוש בחומרים "מועדים לפורענות" ושימוש תדיר יותר בחומרים אורגאניים, למשל ענידת תכשיטים שלא מכילים ניקל או שימשו בצבע שיער אורגאני שלא מכיל אמוניה.

חשוב להדגיש, כי אנשים שנוטים לשטוף את הידיים שלהם באופן תכוף, הרבה פעמים טועים לחשוב שהסבון הוא האחראי להופעת האלרגיה. למעשה, הרגלי הניקיון הם האחראיים לכך. העור איננו "בנוי" לשטיפות אובססיביות של כפות הידיים או מקלחות חוזרות. שטיפה אובססיבית מייבשת את העור וחומר ניקוי שבא במגע תכוף עם עור יבש וסדוק - יגרום לתגובה איריטנטית ולא בהכרח אלרגיה. לכן חשוב לפנות למומחה לצורך אבחון נכון והתאמת הטיפול הנכון.

ד"ר רמית מעוז סגל היא רופאה בכירה, ביחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בתל השומר; חברת האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום אורטיקריה.