הולטר לחץ דם: תמונת מצב מקיפה

יתר לחץ דם נחשב לגורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם - והדרך הטובה ביותר לאיתור הפרעות בלחץ הדם היא על ידי ניטור רציף של לחץ הדם, המבוצע באמצעות מכשיר הולטר.

מה עשוי להשפיע על רמת לחץ הדם, באופן יומיומי?

לחץ הדם הסיסטולי עולה עם הגיל, כתוצאה מטרשת העורקים - התקשות העורקים והיצרותם; רצוי לציין כי לחץ הדם מושפע גם משינויים במזג האוויר - בקור יש נטייה לעלייה בלחץ הדם כתוצאה מהיצרות עורקים פונקציונלית של כלי הדם ובחום כלי הדם מתרחבים ועשויה להיות ירידה בלחץ הדם. גרף מס' 1 ממחיש את ההבדלים במדידת לחץ הדם בין יממה קיצית לבין יממה חורפית אצל הנבדק.

לחץ הדם מושפע גם מפעילויות יומיומיות ושגרתיות וכמובן מהמקצוע בו אתם עוסקים. מקצועות הנחשבים למשפיעים על לחץ הדם כרוכים בחסר של שעות שינה; במאמץ מחשבתי רב; במתח רב ובאופן כללי במחויבות רבה, לדוגמא:

אנשים העובדים במשמרות, סובלים ממחסור קבוע בשעות שינה, אשר גורם לעלייה בלחץ הדם היות שהגוף איננו נח (גרף מס' 2). יתרה מכך, על מנת להספיק בשעות הבוקר לבצע מטלות הקשורות בחיי היומיום, הם אינם משלימים שעות שינה בבוקר מיד בתום המשמרת.

שוטרים וסוהרים

אנשי צבא

נהגי אוטובוס

עבודה הכרוכה בישיבה מול המחשב ובריכוז מקסימלי

נוסף על כל אלה, קיימים גורמים אשר מעלים את לחץ הדם לזמן מוגדר, במהלך שעות היום. כך, לדוגמא: כאשר אנחנו מדברים, מתרגזים, מתרגשים, נוהגים, או בכל פעולה בה אנו מתאמצים למקד את יכולת החשיבה והריכוז. ניתן להמחיש זאת באמצעות תרגיל פשוט של קימוץ אגרוף הוכח כי המאמץ לקמוץ אגרוף מעלה את לחץ הדם. דוגמא נוספת היא, מתמטיקאי המתבקש לבצע תרגילי לוח הכפל, בקצב מהיר מאד, נמצא כי למרות שאלה תרגילים פשוטים בעבורו, המאמץ להתרכז ולהיות במיטבו, גורם לעלייה בלחץ הדם. מנגד: בדרך כלל, רמת לחץ הדם יורדת בזמן מנוחה; פעילות מרגיעה או במהלך שינה.

מכל האמור לעיל, ניתן לראות כי אצל כולנו לחץ הדם איננו קבוע במהלך שעות היממה - וכי הוא עולה ויורד, לסירוגין. הבעיה מתעוררת כאשר השינויים בלחץ הדם חדים מאד; וכמובן, כאשר לחץ הדם גבוה.

מתי מומלץ שלא להסתפק בבדיקת לחץ דם ביתית - אלא לבצע בדיקת הולטר לחץ דם?

לאנשים הסובלים מלחץ דם גבוה או מחוסר איזון בלחץ הדם - מדידת לחץ דם, באמצעות מכשיר ביתי, מספקת נתונים בזמן מוגדר, אולם לא מספקת אינדיקציה לדפוס השינויים בלחץ הדם, במשך היממה כולה. על כן, כאשר מטופל סובל מיתר לחץ דם או כאשר יש הבדלים גדולים בין המדידות השונות בבית או אצל רופא המשפחה, מומלץ לבצע בדיקת הולטר לחץ דם.

מהי בדיקת הולטר לחץ דם וכיצד היא מבוצעת?

בדיקת הולטר לחץ דם מבצעת ניטור רציף של לחץ הדם - וחיונית עבור מי שסובל מלחץ דם גבוה, במיוחד כאשר ישנן קפיצות חדות בין המדידות בבית או במרפאה. על מנת לקבל הערכה מקיפה, בדיקת ההולטר מבוצעת למשך 24 שעות. מכשיר ההולטר כולל מוניטור, שגודלו בסדר גודל של מכשיר מדידה ביתי קטן, המחובר בחגורה אל המותניים - ושרוול למדידת לחץ דם, המחובר אל הזרוע.

טכנאי/ת רפואי/ת מחבר אל הנבדק/ת את מכשיר ההולטר - והמכשיר מכוון מראש, לביצוע מדידות, כך שהבדיקה תספק תמונה רחבה ככל שניתן. רצוי לכוון את המכשיר למדידה - בכל רבע שעה, בשעות היום; ובמהלך הלילה - מדי חצי שעה, על מנת להפחית עד כמה שניתן הפרעה לשינה, הנגרמת כתוצאה מהלחץ המופעל על הזרוע בזמן המדידה. חשוב לציין כי הפרעה בשינה עלולה להשפיע על רמת לחץ הדם, לדוגמא אדם ששנתו איננה רציפה בשל מתח רב; חלום רע; קימה חוזרת ונשנית לשירותים, האופיינית לגברים הסובלים מבלוטת ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת.

האם יש צורך בהכנות לבדיקה?

אין צורך בהכנות לקראת בדיקת הולטר לחץ דם - אולם מומלץ להתקלח לפני הבדיקה, כדי להימנע מהצורך להסיר את מכשיר ההולטר לצורך מקלחת, במהלך 24 השעות בהן מבוצע ניטור לחץ הדם. חשוב לדעת כי הסרת מכשיר ההולטר וחיבורו באופן עצמאי על ידי הנבדק, עלולה להיעשות באופן בלתי תקין - ולפגוע ביעילות הבדיקה.

מה ניתן לגלות באמצעות הולטר לחץ דם?

הבדיקה מספקת תמונה של ערכי לחץ הדם, במהלך הפעילות השגרתית של הנבדק ובמהלך השינה - ונותנת אינדיקציה האם סובל הנבדק מיתר לחץ דם ו/או מקפיצות חדות בלחץ הדם.

מהם ערכי לחץ דם הנחשבים תקינים?

ערכי לחץ הדם המקובלים כתקינים הם: 120 מ"מ לחץ דם סיסטולי (מבטא את הלחץ המופעל על כלי הדם, בעת התכווצות שריר הלב, המזרים דם לגוף); ו-80 מ"מ לחץ דם דיאסטולי (המבטא את הלחץ המופעל על כלי הדם כאשר שריר הלב רפוי).

ככל שאנו מתבגרים, עולה הסיכון לעליית לחץ הדם הסיסטולי (העליון) - כתוצאה מטרשת העורקים, המהווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה ולתמותה. לחץ הדם הדיאסטולי יכול לעלות כתוצאה מדום נשימה וממחלות כליה קשות. לעיתים, כאשר ישנה עלייה ניכרת של לחץ הדם הסיסטולי, יש גם עלייה של לחץ הדם הדיאסטולי.

מהי משמעות תוצאות בדיקת הולטר לחץ דם?

לאחר שהנבדק מחזיר את מכשיר ההולטר, מבוצע ניתוח של הנתונים על ידי הרופא המטפל - אשר ישאל את המטופל על סדר יומו ועל השינה במהלך היממה בה נבדק, על מנת לתת הסבר, במקרה של לחץ דם גבוה בשעות מסוימות, או לעליות וירידות חדות מדי.

על מנת להמחיש כיצד מפרשים את תוצאות בדיקת ההולטר, אציין שתי דוגמאות:

מהסתכלות בתוצאות המדידה של מטופלת הסובלת מלחץ דם גבוה (גרף מס' 3), ניתן לראות כי בשעות הצהריים חלה ירידה בלחץ הדם ובמהלך הערב היו שתי קפיצות חדות מאוד בלחץ הדם. כאשר נשאלה המטופלת האם היה אירוע חריג בשעות הערב, היא השיבה כי ניהלה שתי שיחות סוערות, האחת עם כלתה והשנייה עם חמותה ושתיהן גרמו לה להתרגש מאוד. כאמור, דיבור ורוגז גורמים לעלייה בלחץ הדם. הירידה בלחץ הדם בצהריים מיוחסת לשנת צהריים.

במקרה אחר, נעשה ניטור לחץ דם באמצעות הולטר למטופל, שופט במקצועו. הבדיקה (גרף מספר 4) הראתה עלייה חדה בלחץ הדם, בפרק הזמן בו היה בעבודה - והיא מוסברת כעלייה, כתוצאה מהריכוז והמאמץ המחשבתי שהושקע בעבודה באותן השעות וכן מהמתח הכרוך בעבודה. כאמור, ריכוז מקסימלי ומאמץ אינטלקטואלי עלולים לגרום לעלייה בלחץ הדם.

במקרה אחר, נעשה ניטור לחץ דם באמצעות הולטר למטופל, שופט במקצועו. הבדיקה (גרף מספר 4) הראתה עלייה חדה בלחץ הדם, בפרק הזמן בו היה בעבודה - והיא מוסברת כעלייה, כתוצאה מהריכוז והמאמץ המחשבתי שהושקע בעבודה באותן השעות וכן מהמתח הכרוך בעבודה. כאמור, ריכוז מקסימלי ומאמץ אינטלקטואלי עלולים לגרום לעלייה בלחץ הדם.

מדוע חיוני לוודא כי רמת לחץ הדם יורדת במהלך הלילה?

בדיקת ההולטר חיונית מאד לגלות את תבנית לחץ הדם גם במהלך השינה - מאחר שאם לחץ הדם איננו יורד במהלך שעות הלילה כמצופה, הגוף איננו נח - וזהו מצב שאיננו בריא.
אם נראה בתוצאות הבדיקה שלחץ הדם לא ירד בשעות הלילה, יש צורך לאתר את הסיבות לכך. הסיבות יכולות להיות מגוונות: לחץ דם גבוה במהלך הלילה יכול להוות אינדיקציה גם ללחץ דם משני, כתוצאה מבעיה בבלוטת האדרנל, היצרות של עורק הכליה; דום נשימה בשינה ולעיתים גם אצל סוכרתיים. על מנת שלא לשלוח את המטופל לבדיקות מיותרות, כאשר נראה שלחץ הדם בשעות הלילה לא ירד, הוא יישאל מה קרה במהלך הלילה והאם היה גורם כלשהו שמנע ממנו לישון, כגון מתח או קימה חוזרת ונשנית לשירותים.

יצוין כי עם ההתעוררות, בשעות הבוקר המוקדמות, חלה עלייה ניכרת בלחץ הדם, לכן חולים עם יתר לחץ דם חייבים להתחשב בכך בנטילת התרופות, כל אחד על פי הנחיית הרופא המטפל.

כיצד מסייעות תוצאות הבדיקה להתאמת הטיפול התרופתי?

תוצאות המדידה הרציפה של לחץ הדם מסייעות לנו לדעת האם המטופל זקוק לטיפול תרופתי ליתר לחץ דם והאם נדרש שינוי בטיפול קיים. יש הבדל בין לחץ דם גבוה בשעות היום לבין לחץ דם גבוה בשעות הלילה - וניתן להתאים את הטיפול התרופתי לכל אינדיקציה.

יצוין, כי ישנן תרופות המקטינות את תפוקת הלב ומורידות את לחץ הדם העליון (הסיסטולי) ויש תרופות המרחיבות כלי דם היקפיים (פריפריים) והן מתאימות יותר להורדת לחץ הדם התחתון (הדיאסטולי).

אם בעקבות תוצאות המדידה הרציפה עולה חשד ללחץ דם משני, המטופל ישלח לבדיקות נוספות - על מנת לאתרן.

לסיכום: מכשיר הולטר לחץ דם מספק מידע רב לגבי תבנית לחץ הדם; ונותן אינדיקציה - האם הטיפול התרופתי הניתן אמנם יעיל. מכיוון שיתר לחץ דם נחשב לאחד מגורמי הסיכון המשמעותיים למחלות לב, איזון לחץ הדם חיוני - למניעת תחלואה ותמותה. בנוסף להתאמת הטיפול התרופתי, תוצאות בדיקת הולטר לחץ דם מספקות אינדיקציה לבעיות רפואיות אחרות - ובהתאם לכך, ניתן להפנות את המטופל לבדיקות המשך.

פרופ' תלמה רוזנטל היא מומחית ברפואה פנימית ויתר לחץ דם; עוסקת בחקר לחץ דם ובטיפול בחולים עם לחץ דם גבוה.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.