חסימת מעיים: חשוב לשחרר בהקדם

חסימה של המעיים עלולה להתרחש הן במעי הדק והן במעי הגס - והיא מתבטאת בכך שהמזון במערכת העיכול "נלכד" ואינו יכול לעבור הלאה, להמשך העיכול, עד להוצאתו מהגוף כפסולת צואה.

במערכת העיכול המורכבת, רוב המזון מתפרק ונספג במעי הדק. מה שנותר במצב נוזלי עובר אל המעי הגס - שם ייספגו בעיקר נוזלים ומינרלים; הפסולת תעבור אל החלחולת (הרקטום) - ותופרש ממנו כצואה, דרך פי הטבעת.

חסימת מעיים יכולה להיות חלקית או מלאה, כתוצאה מסיבות רבות. בין הסיבות האפשריות, לחסימת מעיים: גידול; הידבקויות ובקע (הרניה). במצב של חסימה במעי הדק, מצטברים מזון ונוזלים. במצב של חסימה במעי הגס, מצטברת צואה - שאיננה יכולה לצאת מן הגוף. בשל החסימה במעיים, נוצר לחץ על דפנות המעי - וכתוצאה מכך, חלה הפרעה באספקת הדם אל דופן המעי. במצב זה, קיים סיכון להתפתחות נמק בדופן המעי והיווצרות נקב בדפנות המעי (פרפורציה), שיוביל לדליפת צואה אל חלל הבטן. מצב זה מוביל לזיהום חמור ונחשב למצב מסכן חיים.

מהן הסכנות הכרוכות במצב של חסימת מעיים?

בתהליך של חסימת מעיים, מתפתחת הפרעה באספקת הדם אל דופן המעי - וכתוצאה מכך יש סכנת נמק למקטע מעי. בשילוב עם הלחץ המופעל על דפנות המעי, עלול להיווצר נקב בדופן המעי (פרפורציה) ודליפה של צואה אל חלל הבטן. כתוצאה מכך, יתפתח זיהום קשה אשר עלול לסכן את חיי החולה.

מהן הסיבות השכיחות לחסימה של המעי הדק?

גידול בדופן המעי הדק (שפיר או ממאיר) - החוסם את מעבר המזון.

הידבקויות בין לולאות המעי, על רקע ניתוחי בטן קודמים.

בקע (הרניה) בדופן הבטן - עם סיבוך של "כליאת" לולאת מעי בבקע.

מהן הסיבות לחסימת המעי הגס?

גידול בדפנות המעי הגס, החוסם את חלל המעי - ולא מאפשר מעבר של צואה לחלחולת (רקטום) והפרשתה דרך פי הטבעת.

תהליך דלקתי בדפנות המעי הגס, הגורם להיצרות של חלל המעי. התהליך הדלקתי יכול להיות חדש או חריף. כמו כן, התהליך הדלקתי יכול להיות תוצאה סופית של אירועי דלקת חוזרים בעבר, אשר הובילו להצטלקות דופן המעי וכתוצאה מכך להיצרות. קיימים מצבי דלקת שונים במעי הגס, כגון דלקת סעיפית של המעי הגס (Diverticulitis) או דלקות אוטואימוניות, כגון מחלת קרוהן (Crohn's Disease) או קוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis).

תסביב של המעי הגס - מצב בו לולאה של המעי הגס מסתובבת סביב צירה וגורמת לחסימה.

עצירות קשה וכרונית, הגורמת במשך הזמן ליצירת אבני צואה בתוך המעי הגס - ואבנים אלה, הן שגורמות לחסימת מעבר הצואה.

שיתוק פעילות המעי הגס - הצואה במעי הגס מתקדמת ונדחפת החוצה, על ידי שרירי המעי, בתנועה גלית (הנקראת פריסטלטיקה). שיתוק של פעילות שרירי המעי ימנע התקדמות הצואה אל עבר החלחולת (רקטום) - ויגרום לחסימה של המעי הגס.

מהם התסמינים של חסימת מעיים?

כאבי בטן מפושטים המופיעים כמו צירים.

חסימה של מעבר גזים ו/או יציאות.

בטן תפוחה.

בחילה או הקאות.

חוסר תאבון - חולה עם חסימת מעיים לא יוכל לשתות או לאכול; ועלול להתייבש, בגלל איבוד נוזלים.

על סמך התסמינים הללו, מבוצעות בדיקות דימות הכוללות צילום רנטגן לבטן ו-CT בטן, על מנת לקבוע האם מדובר בחסימת מעיים, לברר מהי סיבת החסימה ומיקומה; וכמו כן, לקבוע את סוג הטיפול - שמרני או ניתוחי.

מהו הטיפול השמרני בחסימת מעיים?

במרבית המקרים, כאשר ישנה חסימה במעי דק, הטיפול הראשוני איננו ניתוחי, אלא טיפול לניקוז הפרשות שהצטברו בשל החסימה. הטיפול מבוצע באמצעות החדרת צינורית ארוכה (זונדה) לקיבה דרך האף.

הניקוז מקטין את הלחץ באזור החסימה, משפר את אספקת הדם למעי - ומאפשר לשרירי המעי לקדם את תוכן המעי, דרך אזור החסימה - ובכך להביא לשחרור החסימה. במהלך הטיפול, יהיה המטופל במצב של צום, למשך מספר ימים ויקבל נוזלים באמצעות עירוי לווריד. בכ-80% מהמקרים, טיפול זה יוביל לשחרור החסימה במעי, ללא צורך בהליך ניתוחי.

גם בחסימה של המעי הגס, הטיפול יכול להיות שמרני או ניתוחי, בהתאם לסיבה שהובילה לחסימה: טיפול אנטיביוטי עשוי להוביל לנסיגת הדלקת בדופן המעי ולפתיחת החסימה.
במצב של תסביב במעי הגס, ניקוז תוכן המעי הגס באמצעות פעולה כמו קולונוסקופיה או החדרת צינורית ניקוז דרך פי הטבעת - יכול לשחרר את החסימה.

אצל אנשים הסובלים מעצירות כרונית, חוקן דרך פי הטבעת, כולל פינוי ידני של אבני צואה מהחלחולת, עשוי לשחרר חסימה שנוצרה על ידי אבני צואה.

מתי יש צורך בביצוע ניתוח לשחרור חסימה של מעי?

בכל שלב של הטיפול השמרני, כאשר עולה החשד להפרעה באספקת הדם למעי - וכתוצאה מכך סכנה להתפתחות נמק בדופן המעי, יש לנתח את המטופל. בנוסף, כאשר הטיפול השמרני מתארך ללא הצלחה, יתעורר הצורך בניתוח.

בכל מצב של בקע כלוא, קיימת אינדיקציה לניתוח מיידי, ללא צורך בטיפול שמרני מקדים.

אדם שהגיע מלכתחילה במצב מתקדם, בו אירע נקב בדופן המעי ודליפה של צואה אל חלל הבטן - ינותח בדחיפות. במקרה של נמק והיווצרות נקב בדופן המעי - יכלול הניתוח כריתה של מקטע המעי, הכולל את אזור הנמק והנקב וחיבור של קצוות המעי שנותרו.

במצב של נמק במעי הגס, הניתוח יכלול (נוסף על כריתת המקטע הנמקי) - גם יצירת פיום בדופן הבטן: פתח זמני לניקוז הצואה מהמעיים (סטומה). בניתוח זה, מובא קצה המעי הגס דרך פתח בדופן הבטן אל עור הבטן. סביב פתח המעי מותקן התקן מיוחד, המתחבר אל שקית המוצמדת אל דופן הבטן, אליה יתנקזו הפרשות הצואה מהגוף.

ברוב המקרים, סטומה הינה פתרון זמני לכשלושה חודשים. לאחר פרק זמן זה, החולה ינותח שנית, כדי לבצע השקת מעי: ניתוח במסגרתו מחברים את שני קצוות המעי שנותרו לאחר הכריתה, על מנת לאפשר פעילות מעיים תקינה. פתח הפיום בדופן הבטן נסגר באופן ראשוני (באמצעות תפרים) או משני (נשאר פתוח באופן חלקי ונסגר מעצמו). זאת, כתלות בגישת המנתח.

במקרה של הידבקויות, ללא עדות לנמק של המעי - יתבצע ניתוח להפרדת ההידבקויות, על מנת לשחרר את החסימה.

ניתוח לטיפול בחסימת מעיים יכול להתבצע בשיטה לפרוסקופית או באמצעות פתיחת בטן. זאת, כתלות בגורמים שונים, כגון: מידת התפיחות של הבטן, מספר הניתוחים הקודמים שהחולה עבר ומיומנות המנתח.

מה כוללת ההחלמה מהניתוח?

לאחר הטיפול - באמצעות ניקוז או באמצעות ניתוח - יהיה החולה בצום ויקבל נוזלים דרך הווריד.

כעבור 3-5 ימים - יתחיל החולה לשתות ובהדרגה גם לאכול. זאת, בתנאי שיש סימנים לפעילות מעיים, כגון: העברת גזים דרך פי הטבעת או יציאה. המטופל יודרך על ידי דיאטנית ויקבל תפריט מיוחד.

מהו הסיכוי להישנות חסימה במעי?

סיכויי ההישנות של חסימת מעי דק, על רקע הידבקויות בבטן לאחר אירוע ראשון, מתקרבים לכ-30%. אירועי כליאה בשל בקע מפשעתי מתרחשים לעיתים רחוקות.

לסיכום: חסימת מעיים יכולה להתרחש במעי הדק או במעי הגס. ברוב המקרים, ניתן לשחרר את החסימה באמצעות ניקוז הפסולת שהצטברה במעי. עם זאת, במצבים בהם החסימה נגרמה בשל גידול או שגרמה לנמק ו/או לחור בדופן המעי ולדליפת צואה אל חלל הבטן - נדרש ניתוח חירום. הניתוח כולל כריתה של חלק מהמעי, הכולל את הגידול או את החלק הנמק. ובסיומו - חיבור של שני קצות המעי (השקת מעי), על מנת לאפשר פעילות מעיים תקינה. במקרים בהם לא ניתן לחבר את קצות המעי, לאחר כריתת המעי - תותקן סטומה, לניקוז הפרשת הצואה מן הגוף.

ד"ר גיל אוחנה הוא מומחה בכירורגיה כללית, מחלות של הכבד, דרכי מרה ולבלב; מנהל המערך הכירורגי במרכז הרפואי "ברזילי" באשקלון.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.