גיל הזהב - מעבר לדיור מוגן

הבסיס לקיומו של דיור מוגן הוא האמונה שכל אדם שואב את כוחו מתחושת שליטתו בחייו ומעצמאותו התפקודית, החברתית והכלכלית. גידול אוכלוסיית הקשישים בעשורים האחרונים הביא עמו גם גידול עצום בהיצע בשירותים המוסדיים והקהילתיים לזקנים בישראל. בין השירותים המוסדיים בתי אבות, מחלקות גריאטריות שיקומיות, מחלקות סיעודיות מורכבות ותת-אקוטיות, כמו גם מחלקות סיעודיות ומחלקות לתשושי נפש בבתי חולים סיעודיים. כל השירותים הללו נועדו לתמוך באוכלוסייה הזקוקה לעזרה בביצוע תפקודי היום-יום. רבים ממקבלי השירות במסגרות אלה סובלים מירידה משמעותית בכישורים קוגניטיביים וסובלים ממחלות כרוניות שפוגעות ביכולת התפקוד העצמאי.

בין השירותים הקהילתיים ניתן למצוא דיורים מוגנים, מועדונים חברתיים, מרכזי יום, שכונות תומכות ומטפלי בית במסגרת חוק הסיעוד. במסגרת השירותים הקהילתיים בתי הדיור המוגן הם מוצר חדשני ומתפתח. הדיור המוגן הראשון הוקם בבת ים בשנת 1982והציע כמה מאות של יחידות דיור. מאז גדל מספר יחידות הדיור במאות רבות של אחוזים, וזאת כמובן כתוצאה מגידול מתמיד בביקוש למסגרת חיים קהילתית זו, שמשלבת יתרונות והזדמנויות לחיים איכותיים ומשמעותיים לגמלאים.

על פי נתוני השנתון הסטטיסטי של משאב, מאגר המידע לתכנון בתחום הזקנה מיסודם של אשל ומכון ברוקדייל-מאיירס-ג'וינט, היו בישראל בשנת 2003 יותר מ-10,800- יחידות דיור מוגן איכותי ב 70-פרויקטים. כיום מגיע מספר יחידות הדיור המוגן ליותר מ12,000-. מסקר שערכו לאחרונה חוקרי מכון ברוקדייל, עולה שבשנת 2010 יגיע מספר יחידות הדיור המוגן ל-13,683. גידול זה מתבסס על צפי גידול אחוז הגמלאים בישראל ל 12%-בשנת 2020.

כדי לענות על שאלה זו יש לחזור שנים לאחור, לתקופה שבה זקנה הייתה מילת גנאי ולסטיגמה השלילית שדבקה בשירותים סביבה. שלא במפתיע, וכתוצאה מעלייה בתוחלת החיים הדרמטית בישראל בעשורים האחרונים (תוחלת החיים לגברים בישראל היא מהגבוהות בעולם), הואצה התפתחות השירותים ונפתחו מסגרות לימוד אוניברסיטאיות להכשרת עובדים בתחום הזקנה. גם העידוד הממשלתי, שהחל עם הקמת האגודה לפיתוח שירותים ונמשך בחקיקת חוק הסיעוד, תרם לגידול חסר התקדים של השירותים לזקן בישראל.

תפיסת השירותים לגיל הזהב בישראל היא אימוץ דגם השירותים שהוקמו בתחום זה בארה"ב והותאמו לתרבות הישראלית. מרכזי יום, קהילות תומכות, מועדוני ברידג', חדרי כושר, בתי אבות וכמובן דיורים מוגנים - הם מוצרים אמריקאים ביסודם שקנו להם אחיזה בישראל. בית דיור מוגן מופעל במגוון סגנונות, מבתים פזורים במרחב כפרי ובאווירה של קרבה לטבע ועד בנייני מגורים עירוניים רבי קומות שגינות סביב להם, שבתוכם כל השירותים תחת קורת גג אחת.

גמלאים ששוקלים לעבור לדיור מוגן מוטרדים בעיקר מסוגיות הנוגעות לשמירה על המשכיות, שימור איכות חייהם ועצמאותם והפגת תחושת הבדידות. גמלאים אינם מצפים ל"משפחה חדשה" או לסיוע בהתמודדות עם קשיי הזקנה, אלא לדיור איכותי שמעניק שירות טוב, רמת חיים גבוהה, סביבה בטוחה, יכולת שמירה על אורח חיים עצמאי ואפשרות לחיי חברה עשירים.

אם בעבר היה מקובל לדבוק בהמשך המגורים בבית, אלא אם כן אסון נחת עליך, הרי שכיום רבים מגמלאי מעמד הביניים בוחרים בדיור המוגן. ביתו של הגמלאי, שהיה מתאים בשנים שבהן היו לצידו משפחה וילדים, הופך לעיתים קרובות לסביבה שמחלישה את עצמאותו ואת שליטתו בחייו. הילדים גדלו ופרחו מן הקן, עול הפרנסה כבר אינו מעיק, והגמלאים מרגישים צורך למצוא עניין מחודש בחיים.

לבתי הדיור המוגן נכנסים כיום בגיל צעיר יותר. סמלים שבעבר היו נחלת צעירים, כמו מחשב, חדר כושר, פאב, הם כיום חלק משגרת החיים בבית הדיור המוגן, והמגוון הולך וגדל: רפואה משלימה וקונבנציונלית, מסעדה, מינימרקט, חדר כביסה, שמירה היקפית על המתחם בכל שעות היממה, שירותי בנק, ספריה, חוגים ועוד.

המגמה שמתפתחת בשנים האחרונות היא כפרי גמלאים, שכונות וקהילות פעילות, תפיסה שגם היא יובאה מארה"ב, שם קהילות כאלה מוקמות בפריפריה וחיים בהן גמלאים מגיל צעיר יחסית.

יש כמה בדיקות שרצוי לבצע לפני שבוחרים בית דיור מוגן:

הגדרת ציפיות - "מציירים" תמונה של הבית שבו רוצים לחיות: כפרי או עירוני, דירת גן או דירת סטודיו, דגש על פעילות חברתית מוצעת או על פעילות המכוונת לתחומי עניין אומנותיים, לימודיים, עמלניים וכדומה.

סקר שוק - קיים היום היצע גדול של בתים שבהם מגוון דירות ומגוון מסלולי כניסה. כדאי לבחון את המיקום המועדף ולבקר בכל בית דיור מוגן באזור המבוקש.

ותק בענף וחוסן פיננסי - רשתות דיור מוגן בעלות ותק וניסיון הן גם בעלות יכולות כלכליות ואיתנות פיננסית, שיעניקו את איכות החיים שהובטחה למשך כל חיי הגמלאי ובמצבי תפקוד משתנים.

מסלול כניסה כספי - על מנת שהמסלול יתאים לצרכיכם, עליכם לדרוש, ולרוב גם תקבלו, חלופה מימונית. קראו את האותיות הקטנות בחוזה, שאלו שאלות לגבי שיטת חילוט הכסף, אופן ההצמדה, השירותים הכלולים בסל הבסיסי ומגוון השירותים שמציע הבית לבחירה בסל המשלים.

שירותי רפואה ורצף טיפולי - דרשו מראש מידע מדויק בכל הקשור למערך הטיפולי שהבית מבטיח במצבי תפקוד משתנים. בדקו האם קיימת מרפאה שמאוישת 24 שעות ביממה על ידי אחיות מוסמכות, האם יש בבית רופאי משפחה ורופאים מקצועיים וייעוץ דיאטני. שאלו עד לאיזה שלב יכול הגמלאי להישאר בדירת המגורים, האם קיים דיור תומך לתשושים, סיעודיים ולתשושי נפש.

איכות כוח האדם - המעבר לדיור מוגן הוא בחירה של סביבת חיים חדשה. האווירה והשירות שיינתנו הם תוצאה של איכות הצוות המועסק במקום. מקצוענות העובדים, תגמולם וזכויותיהם ישפיעו באופן ישיר על איכות השירות.

ועד דיירים - ברוב הבתים פועל ועד דיירים, שהוא גוף נבחר שמייצג את הדיירים ומפעיל ועדות שפועלות לרווחת הדיירים. ועדי דיירים נמצאים בקשר שוטף עם הנהלת הבית והעובדים. לצד ועד הדיירים פועלות ועדות משנה לנושאי תרבות, בריאות, קליטה ואיכות חיים, שגם בהן חברים דיירי הבית.

שותפים להחלטה - התייעצות עם בני המשפחה וקרובי משפחה בהתלבטות ובבדיקת אלטרנטיבות תסייע מאוד בקבלת החלטה נכונה.

מסלול דמי כניסה - על פי מסלול זה דייר משלם תעריף שמשתנה לפי גודל הדירה, קומת המגורים ועוד. מתוך סכום זה יחולט אחוז מסוים בכל חודש כפי שהוסכם מראש. לאחר התקופה שעליה הוסכם, יסתיים החילוט והדייר יוסיף לחיות בדירה עד 120.

מסלול פיקדון - במסלול זה מפקיד הדייר בדרך כלל סכום כסף כפול מדמי הכניסה, והחילוט הוא נמוך יחסית לזה של מסלול דמי הכניסה ומסתיים לאחר 10 עד 12שנים. היורשים מקבלים את מרבית סכום הפיקדון בתום תקופת המגורים. יש לבדוק ולשערך את הסכומים, תוך הערכה של גיל הגמלאי ותוחלת החיים הצפויה.

אחזקה חודשית - בשני המסלולים הקודמים הדייר משלם אחזקה חודשית שוטפת. ישנם בתים שגובים רק מחיר אחזקה חודשי ללא פיקדון, אך הסכום גבוה יותר והוא מוצמד בדרך כלל למדד המחירים לצרכן.

ערבויות - בדקו איזה סוג ערבויות מציע בעל הבית ואילו ביטחונות הוא מבקש לצורך ההבטחת תשלומי הדייר.

סל שירותים בסיסי - כולל את השירותים הכלולים במחיר האחזקה החודשית, למשל, מים, תחזוקת הדירה, גינון, שמירה, תרבות, ארנונה. השוו בין סלי השירותים הבסיסים של הבתים השונים.

סל שירותים משלים - כולל את השירותים שהבית מציע בתשלום נוסף, כמו נופשים בארץ ובחו"ל, יציאות לתיאטרון, שירות חדרים ועוד.

מרכיבים נוספים לבדיקה - קרבת הבית לתחבורה ציבורית ולמרכזי פעילות, תרבות וקניות; איכות גימור הבית ובעיקר הדירה; שכנים, שביעות רצון הדיירים שגרים בבית; טיב המזון במסעדת הבית ורמת המלצרות; האם הבית מאפשר לנו תקופת ניסיון, אינו קונס אם מחליטים לעזוב ומחזיר את כספנו צמוד לערכו בעת התשלום; האם הוא דיור מוגן עם תו תקן.

לפרטים נוספים - היכנסו לאינדקס דיור מוגן ובתי אבות באתר בגילנו.

בואו לדבר על זה בפורום גריאטריה.