אלצהיימר: הקשר שבין דיכאון ודמנציה
הן בדמנציה והן בדיכאון נראות פגיעות דומות במוחו של האדם והולכה עצבית משובשת. לכן, הופעת דיכאון בגיל מבוגר עלולה להיות גורם סיכון לאלצהיימר
שיטיון (דמנציה) ודיכאון הן הפרעות נפוצות בגיל מבוגר. שיטיון היא מחלה ניוונית הפוגעת במוח ובתהליכי חשיבה. הסיבות העיקרית לשיטיון הן מחלת אלצהיימר וגם שינויים הקשורים לפגיעה בפעילות תקינה של כלי דם בשל מחלה.
לדיכאון השפעה שלילית על איכות החיים, הכוללת ירידה ביכולת לחוש הנאה, הפרעות שינה ותיאבון, תחושות אשמה, חרדה וירידה בחשק המיני. בנוסף, גם הפרעות חשיבה, כגון חוסר ריכוז, פגיעה בזיכרון וקצב עיבוד מידע איטי נמצאו קשורות לדיכאון. בגילאים מבוגרים ישנו קשר מורכב בין מחלת אלצהיימר ודיכאון. מחד, ידוע שכאשר אדם חש ירידה בתפקודי החשיבה וביעילותם עקב מחלת אלצהיימר, הוא עשוי להגיב על כך בתחושות חרדה ודיכאון. מאידך, דיכאון לכשעצמו עשוי להתפתח גם ללא מחלה. לדוגמה, עקב מידע רפואי הנמסר לחולה בדבר קיומה של מחלה חשוכת מרפא שבה הוא לוקה. גם במקרים שבהם לא היו תלונות או תחושות מוקדמות עלולות להתפתח תגובות דיכאוניות. 
בשנים האחרונות התבררה העובדה שמצבי דיכאון מתמשכים בגיל מבוגר קשורים לסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר. יתר על כן, בבדיקות הדמיה של המוח נראה דמיון רב בפגיעות תאי עצב ובהיפוקמפוס (אזור מוחי הקשור בתפקוד הזיכרון) בשתי המחלות.
על מנת להסביר כיצד דיכאון והסיבוכים הנוצרים בעקבותיו קשורים לסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר, נסקור כמה מהמאפיינים המשותפים למחלות אלו.
הדמיון בשינויים שבין המאפיינים דיכאון ודמנציה קשור בשיבוש התפקוד של שליחים כימיים במוח. אלו מכונים "נוירוטרנסמיטורים" וקשורים לתקשורת תקינה בין תאי עצב. במוח בריא ניורוטרנסמיטורים מופרשים מקצוות העצבים ונקשרים ומשפיעים על תאי עצב הסמוכים אליהם. בהקשר של דיכאון ודמנציה נחקרה בהרחבה מערכת ניורוטרנסמיטורים של חומר כימי הקרוי סרוטונין. מערכת זאת משתתפת בתפקוד הזיכרון ובוויסות ושמירה על מצב רוח תקין. במחקרים שנערכו על מבוגרים דיכאוניים התגלו במוחותיהם רמות סרוטונין נמוכות. באופן דומה, שינויים הקשורים בשיבוש תפקוד תקין של סרוטונין נמצאו גם במחלת אלצהיימר. עקב כך נגרמת פגיעה בזיכרון ובמצב הרוח בשתי המחלות.
ניורוטרנסמיטור נוסף שבהקשרו התגלתה פגיעה משותפת בדיכאון ובמחלת אלצהיימר קשור לתפקודי למידה וקרוי נוראדרנלין. במחקרים נמצא שהאזור במוח הקשור בייצור של נוראדרנלין נפגע באופן דומה בשתי המחלות. כך נגרמת ירידה ברמות תקינות של נוראדרנלין במוח ונפגעות יכולות הלמידה.
בנוסף, דיכאון הוא גם מצב נפשי המעורר אצל האדם תחושות עקה ולחץ מתמשכות. זאת בשל התגברות מחשבות פסימיות, חוסר ההבנה של החברה למחלה שאינה כוללת סימנים גופנים וגם בשל הפגיעה ביכולת לתפקד באופן תקין במסגרת הבית והעבודה בהשוואה לעבר. אצל חולי אלצהיימר תחושת הדיכאון קשורה גם לפגיעה האינטלקטואלית שאליה הם מודעים בשלבי המחלה המוקדמים. תחושת העקה המתמשכת גורמת להפרשת יתר של הורמון הקרוי קורטיזול לזרם הדם. באופן תקין הורמון זה מגביר את יכולת הגוף לעמוד במאמצים ובמצבי לחץ, אולם במצבים של דיכאון מתמשך הפרשתו אינה מווסתת והיא פוגעת במוח, בעיקר בהיפוקמפוס, אך גם ביכולת התחדשות של תאי עצב. לכן, מקובלת כיום ההנחה שמצבי העקה בשתי המחלות קשורים לנזקים מוחיים וגם להפרעות זיכרון.
לדיכאון ודמנציה מספר גורמים משותפים הקשורים בשיבוש רמות תקינות של ניורוטרנסמיטורים, אי סדירות בהפרשה של הורמון הקורטיזול ודמיון באזורים מוחיים הנפגעים בשתי המחלות. נראה שבדומה למחלת אלצהיימר, גם דיכאון הוא מחלה כללית הפוגעת בכל המוח. לכן הופעת דיכאון בגיל מבוגר עשויה להוות גורם סיכון למחלת אלצהיימר באמצעות פגיעה ושיבוש מערכות הזהות בשתי המחלות והנחלשות בלאו-הכי בזקנה, אך גם עם תחילתו של מצב דמנטי. בנוסף, ניתן לשער שהסיבה להבדלים בין אישיים בחומרת התסמינים הנראים בשתי המחלות קשורה להבדלים בעמידותו של המוח כנגד ההשפעות המזיקות שתוארו ואשר בסוף, בהיעדר טיפול, יפגעו בתפקודו.
ד"ר אילן הלפרין הוא פסיכולוג ודוקטור בחקר המוח. פרופ' עמוס קורצ'ין הוא ראש הקתדרה לנוירולוגיה ע"ש שירצקי, אוניברסיטת תל אביב ומנהל המרכז למחקר נוירולוגי במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי.
בואו לדבר על זה בפורום אלצהיימר.
