ההורים מתבגרים: מי עוזר לילדיהם?

אריאלה (שם בדוי), אלמנה בת 75, התגוררה בגפה וניהלה חיים פעילים ובריאים, עד שיום אחד החליקה בביתה, נפלה ושברה את מפרק הירך. היא אושפזה בבית החולים ונותחה לתיקון השבר. בשל גילה המבוגר, ההחלמה הייתה איטית וממושכת. לצערה של אריאלה היא נהפכה, בבת אחת, לתלויה בסיועם של אחרים גם בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות. שלושת ילדיה של אריאלה נרתמו לסייע לאימם באירוע משברי זה, שהו לצידה לאורך האשפוז והחלו להתארגן לקראת חזרתה הביתה. לאחר האשפוז, הומלץ לאריאלה על תהליך שיקום, ולשם כך עברה למוסד שיקומי למשך כשבועיים. אך זו, ברור היה לה ולמשפחתה, רק ההתחלה. מעתה והלאה, עדיין מצפה תהליך שיקום ארוך וכמובן השינוי באורח החיים הוא ברור מאליו. מה עושים מכאן? מה ניתן לעשות ומהן זכויותיה של אריאלה?

"השינוי הפתאומי בחיי ההורה עקב מחלה מעסיק רבים מהבנים של ההורים המבוגרים", כך מסבירה העובדת הסוציאלית גליה בן ארי, מנהלת השירות הסוציאלי במרכז הרפואי הלל יפה. "בבת אחת נוצר מצב שהורה, שהיה עצמאי לחלוטין, נהפך לתלוי או נזקק לסיוע של בן הזוג או הילדים, דבר היוצר לחץ, מתח וחרדה הן אצל ההורה המטופל והן על ילדיו או בן זוגו. הילדים רוצים לעזור, אבל מוצאים עצמם בסבך בירוקרטי ומתקשים לשאול את השאלות הנכונות.

"הדבר הראשון שכדאי לעשות", ממליצה בן ארי, "הוא לפנות לעובד הסוציאלי כבר בעת האשפוז. יש צעדים מיידיים שניתן לבצע, בסיועו, כבר בבית החולים ואז נחסך 'זמן סחבת' מיותר. לעובד סוציאלי בבית החולים יש מידע רב שיכול להקל על המטופל ומשפחתו. הוא כבר יודע לתת תשובות לשאלות שהמשפחה אינה יודעת לשאול, בלי קשר למצב הסוציו אקונומי של המטופל.

"יש משפחות שאין להן בעיה סוציו אקונומית, והן לא תמיד יודעות כי הן זכאיות לסיוע ומנסות להסתדר בכוחות עצמן. דבר זה גורם להפסד ימי עבודה ומקשה על ניהול חיים תקינים אצל כל הנוגעים בדבר, ובהם גם ההורה המטופל".

להלן רשימה חלקית וראשונית של דברים שכדאי לדעת:

1. בדיקת ההתאמה לשיקום. אם קיימת המלצה לשיקום מבית החולים, יש לקבל אישור מקופת החולים של המבוטח על מנת שזו תממן את ההעברה לשיקום מוסדי. יש יתרונות לשיקום מוסדי, כגון עבודה אינטנסיבית עם אנשי מקצוע בתקופת השיקום תוך שימוש במכשירים ועזרים שאין בביתו של המטופל. במוסדות אלו עובר המטופל תהליך של למידה והסתגלות למצבו החדש הוא לומד כיצד להתאים את סביבת מחייתו לנסיבות החדשות. לדוגמא: ביצוע פעילויות במטבח כאשר המבוגר משתמש בכיסא גלגלים או מסתייע בהליכון. במקומות אלו, יש גורמי מקצוע שיכולים לייעץ לגבי החזרה הביתה וכן לתת תמיכה נפשית. בתקופת שהייתו של המטופל במוסד שכזה, מתאפשרת לילדיו או לבן זוגו תקופה של התארגנות מחדש למצב החדש.

2. זכויות ניצולי שואה למימוש מיידי. ניצולי שואה זכאים לרוב לקבלת 50 שעות עזרה לטיפול בבית עם החזרה הביתה. זכות זו יכולה לסייע מאוד בימים הראשונים להסתגלות ועד לקבלת אישור לעזרה קבועה.

3. מימוש חוק הסיעוד של הביטוח הלאומי. חוק זה קובע כי אדם התלוי בזולתו לביצוע פעילויות היום יום זכאי לקבלת עזרה של מטפל מקצועי בהתאם לאמות מידה שקובע הביטוח הלאומי, כלומר בהתאם למצבו התפקודי של המטופל. הבדיקה מתבצעת בבית המטופל על ידי גורם סיעוד מטעם הביטוח הלאומי. שעות הזכאות האפשריות הן בין 9.75 לבין 18 שעות שבועיות.

שעות זכאות אלו ניתנות לחלוקה ומימוש לצרכי המטופל השונים, לא רק עבור סיוע של מטפל, אלא גם עבור:

א. אמצעי ספיגה כגון טיטולים למבוגרים.

ב. שירות של לחצן מצוקה. לחצן מצוקה הינו לחצן הנמצא בבית המטופל ומחובר למוקד אנושי 24 שעות ביממה בעזרתו ניתן לקבל, במידת הצורך, עזרה רפואית. למשל אם המטופל נפל בביתו, לחיצה על לחצן המצוקה תאפשר לו הגעה של איש צוות רפואי לביתו לקבלת טיפול ראשוני. גם קבלת שירות זה ניתנת בתמורה לאותן שעות זכאות, במידה שנקבעו.

קבלת עזרה במסגרת חוק סיעוד מותנית בבדיקת הכנסות החולה, אך כמעט תמיד תינתן זכאות כלשהי. כאשר הזכאות נקבעת על 15 שעות ומעלה ניתנת האפשרות לאישור העסקת עובד זר. לעניין זה, חשוב לציין כי כבר בבית החולים ניתן לקבל המלצה להעסקת עובד זר ובכך לקדם את תהליך קבלת העזרה למטופל לאחר מכן. בהקשר של השגת רישיון למטפל ועובד זר, ניתן גם להיעזר בחברות הסיעוד השונות. לחברות אלו ניתן להגיע בסיוע העובד הסוציאלי כבר בבית החולים.

4. מרכזי יום לקשיש. מרכזי יום לקשיש הינם מוסדות הקיימים כמעט בכל מועצה ועירייה. הם נותנים פתרון לתעסוקה ולטיפול במבוגרים במהלך השבוע, כמו גם מסגרת חברתית פעילה. כדאי לדעת שישנם מרכזי יום ייעודיים גם לתשושי נפש. עבור המטפל העיקרי בקשיש תשוש נפש מדובר בהפוגה חיובית הן למשפחה המטפלת והן למטופל. גם כאן, ניתן לנצל את שעות הזכאות עליהן דובר לעיל כדי לממן את השהות במרכז היום. ניתן לעשות זאת באופן פרטי.

5. קבלת מוצרי עזר ופתרונות שונים מגופי סיוע שונים. קיימים גופים רבים, בהם לדוגמא "יד שרה" ו"עזר מציון", המספקים מענה למגוון שירותים, אביזרים ופתרונות. החל מכסא גלגלים, הליכון, מיטה או מזרון וכלה בפעילויות שיקומיות בטווחי הגילאים השונים, מתן ייעוץ משפטי וכו'. הפנייה לגופים אלו נעשית באופן עצמאי, ושירותים רבים ניתנים ללא תשלום או עם הפקדת פיקדון כלשהו.

גוף סיוע נוסף הוא יד ריב"ה ארגון הנותן ייעוץ משפטי חינם לקשישים בנושאים שונים. ניתן ליצור עימם קשר דרך העובד הסוציאלי בית החולים, או באופן עצמאי.

6. טיפול ביחידות ההמשך של קופות החולים. ניתן כאשר יש צורך בטיפול המשכי בבית המטופל. מדובר בדרך כלל בביצוע של זריקות, חבישות, טיפול פיזיותרפיה, או אפילו בטיפול תומך מלא בבית ("הוספיס בית") למטופלים במצב סיעודי קשה או במצב סופני. טיפולים אלו ניתנים על ידי קופות החולים בהתאם למצב המטופל. על מנת לקבל שירותים אלו יש לפנות לעובד הסוציאלי כבר בעת האשפוז. במידה שהמטופל שוחרר יש לפנות לרופא המטפל. גורמים אלו יזמנו את נציג יחידת המשך הטיפול בקופת החולים לקביעת תוכנית הטיפול המתאימה ומימוש הזכאות.

7. שינויי דיור והתאמות לקשישים. לפעמים יש צורך לבצע שינוי מבני בבית המטופל לדוגמא להתקין מעקות ולהרחיב פתחים כך שיוכל להיכנס כסא גלגלים. לאישור שינויים אלו יש לפנות לקופת החולים.

8. פרויקט "קהילה מוגנת". יש ערים בהן מתקיימים פרויקטים שמפעילה העירייה ובמסגרתם ניתנים שירותים מסוימים לבתיהם של קשישים לטובת רווחתם וביטחונם האישי. לדוגמה: ביצוע תיקונים של אנשי מקצוע. על מנת לבדוק האם שירותים כגון אלו נמצאים במקום מגורי הקשיש, ניתן לפנות לשירותי הרווחה במקום המגורים.

9. שירותי הרווחה המקומיים. פנייה לשירותי הרווחה במקום המגורים דורשת לרוב תיאום טלפוני. היא יכולה ללמד את משפחת המטופל על פרויקטים, שירותים ופעילויות נוספות בהם ניתן להסתייע.

"המידע באשר להורה המתבגר הינו רב ביותר", מסכמת בן ארי, "וברור שכל מקרה הוא לגופו. יש מי שיזדקק לסיוע רב יותר וגם יקבל אותו ביתר קלות בגלל היבטים פיזיים ויש מי שיזדקק לסיוע זמני בלבד. מה שברור הוא, כי ברוב המקרים, בסופו של דבר, בן המשפחה- הילד או בן הזוג- הוא זה שנושא בנטל הטיפול. נטל זה מתבטא בלחץ וחרדה, בהפסד של שעות עבודה, בצורך בביצוע תיאומים רבים, ולא פעם למתחים בין בני המשפחה. לאלו נוספים גם הקושי של ההורה להשלים עם מצבו החדש והקושי שבהפיכתו לתלוי בילדיו. בהקשר זה, יש לציין כי קיימות קבוצות תמיכה שונות".

לפרטים נוספים מומלץ לפנות לשירותי הרווחה או העובדים הסוציאליים בקופות החולים. חלק מהמידע ניתן לקבל באתרי האינטרנט של הגופים והמוסדות המוזכרים.

בואו לדבר על זה בפורום סיעוד.