רפורמה: שירותי סיעוד יועברו לקופות

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הציג אתמול (א') את הרפורמה בביטוח הציבורי בתחום הסיעוד, שמטרתה העיקרית היא להעביר את תחום הסיעוד לאחריות קופות החולים, כך שהשירותים יהיו חלק מסל הבריאות עבור כל מי שזקוק להם.

ידוע כי תוחלת החיים עולה, ובהתאם לכך גם קבוצת גיל הזהב במדינת ישראל (מבוגרים מעל גיל 65) גדל ב-50 שנה האחרונות מ-5% ל-10%. בעוד 20 שנה צפויה קבוצה זו להגיע ל-14% מכלל האוכלוסייה. גם שיעור המוגבלים בקרב אוכלוסייה זו עלה ב-10% - מ-3% בשנת 1995 ל-3.3% בשנת 2009. באמצע שנות ה-90 תוחלת החיים של נזקקי סיעוד היתה 18 חודשים, וכיום היא עומדת על 36 חודשים. ההוצאה הלאומית לסיעוד עומדת על 9.7 מיליארד שקל - 1.3% מהתמ"ג.

לכך יש להוסיף את הבעיות המורכבות בתחום הסיעוד. ראשית, לא כל אוכלוסיית הקשישים נזקקי הסיעוד זכאית לקבל השתתפות מהמדינה במימון הוצאותיה. כך למשל, 30% מנזקקי הסיעוד אינם מקבלים מימון ציבורי ומשלמים מידי חודש באופן פרטי 12-15 אלף שקלים. השאר מקבלים מימון ציבורי, אולם ההשתתפות העצמית שלהם מגיעה לממוצע של 3,000 שקל בחודש. בנוסף, הזכאות למטפל סיעודי אינה מעוגנת בחקיקה במונחים של שעות סיעוד, אלא במונחים כספיים, הצמודים למדד, ולכן לאורך השנים כוח הקנייה של הגמלה נשחק.

בעיה נוספת היא כי מבנה וארגון שירותי הסיעוד לקויים - האחריות על מימון ואספקת שירותי סיעוד מפוצלת בין מספר רב של רשויות וגורמים מטפלים אשר יוצרת סרבול ובירוקרטיה. אין הגדרה ברורה של תחומי אחריות, אין רצף טיפולי, אין אחידות בקריטריונים של זכאות לקצבה. זאת ועוד, אופי התחלואה של קשישים סיעודיים הוא ריבוי מחלות ורמה גבוהה של מוגבלויות. לכן, הטיפול בהם צריך להיות מרוכז בידי גורם מתאם ומבקר (case manager).

מעבר לכך, נוצר נטל רגשי וכלכלי כבד על משקי הבית. לעתים, בן המשפחה המוגדר כתומך/מטפל עיקרי יעזוב את מקום עבודתו כדי לסייע בטיפול בקשיש. ממחקרים שבוצעו בישראל נמצא שעלות ההוצאות של התומך העיקרי מוערכת בישראל בחצי מיליארד שקל, וקריסתו היא אחד הגורמים העיקריים לאשפוז ולהדרדרות הקשיש.

רפורמה יקרה - מי יממן?

הרפורמה המוצעת על ידי משרד הבריאות באה לתת מענה לבעיות המורכבות, איתם מתמודדים נזקקי הסיעוד. מטרותיה העיקריות הן הוספת שעות טיפול בקהילה מ-22 שעות שבועיות ל-33 שעות שבועיות, הגדרת סל שירותים בחוק והעברת האחריות על תחום הסיעוד לקופות החולים.

הרפורמה היא תלת שלבית וצפויה להימשך 4-5 שנים. בשלב הראשון מוצע לבנות תשתית ארגונית בקופות החולים ובשלב השני והשלישי תועבר האחריות על הסיעוד ממשרד הבריאות לקופות. עלותה של הרפורמה היא 1.2 מיליארד שקל. מוצע כי המימון יבוא מתקציב המדינה ו/או מהגדלת מס פרוגרסיבית (שמתחשבת בהכנסת העובד) שנעה בין תוספת של 1 ש"ח למשתכרים בעשירון התחתון עד ל-105 ש"ח לחודש לעשירון העליון. כיום, כשני שליש מהאוכלוסייה משלמים מאות שקלים לחודש לחברות ביטוח ציבוריות. הרפורמה תצמצם את התלות בביטוח הפרטי ותקטין את ההוצאה של משק הבית בתחום זה.

ח"כ ליצמן: "זהו צדק חברתי ותיקון עוול היסטורי לאוכלוסיה המתבגרת בישראל".

בואו לדבר על זה בפורום זכויות מבוטחים בביטוח בריאות וסיעוד.