'אין מענה בוועדת טרכטנברג לסיעוד'
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, סבור כי עמוד אחד של המלצות ו-600 מיליון שקל לא יפתרו את הבירוקרטיה האיומה שנאלצים לעבור נזקקי סיעוד בין חמישה גופים
חוסר שביעות רצון ממסקנות ועדת טרכטנברג בנושא הסיעוד. סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, אמר בהקשר זה: "אני שמח שוועדת טרכטנברג קראה את תכנית הרפורמה של משרד הבריאות והתייחסה לכך במסקנותיה, אך חבל שלא יישמו אותה כלשונה".
לדברי ליצמן, התוכנית המוצעת היא חלקית ואינה נותנת מענה מספק לקשישים ואפילו מרעה את מצבם של חלק מהאזרחים: "במקום להוריד את הנטל מהאזרחים, הולכים להקשות עוד יותר על חלק מנזקקי הסיעוד, מה שאינו עולה בקנה אחד עם עקרון הצדק החברתי, שהוועדה חרטה על דגלה".
גם אם המלצות הוועדה ייושמו, תימשך הבירוקרטיה האיומה, שנאלצים לעבור נזקק הסיעוד ובני משפחתו בין חמשת משרדי ממשלה וגופים ציבוריים נוספים. כך למשל, משרד הבריאות מציע ברפורמת הסיעוד שאותה הוא מנסה לקדם, הקלות במבחני ההכנסה שנזקק הסיעוד צריך לעבור. זאת בזמן שוועדת טרכטנברג מציעה להחמיר את מבחני הכניסה. גם בנושא תוספת השעות לטיפול בקהילה יש מחלוקת: משרד הבריאות הציע תוספת שעות משמעותית, בזמן שהוועדה מציעה תוספת שעות לחלק מהנזקקים, אשר חלקה על חשבון פגיעה באחרים.
מחלוקת נוספת נרשמה גם בנושא המימון הציבורי לנזקקים: משרד הבריאות סבור כי כולם זכאים לקבל מימון ציבורי לסיעוד, לאחר ששילמו כל חייהם לביטוח לאומי, ואילו הוועדה סבורה כי רק חלק מהציבור זכאי לקבל מימון ציבורי.
גם מבחינה תקציבית הפערים המוצעים גדולים: הצעת הוועדה היא עד 600 מיליון ש"ח תוספת בשנה, ללא הבטחה של מקורותיה ואי שחיקתה. זאת, לעומת 1.2 מיליארד שקל שמציע משרד הבריאות והבטחת קידומה התקציבי לאורך שנים.
סגן שר הבריאות נועד עם פרופ' מנואל טרכטנברג והציג לו את עיקרי תוכניתו לרפורמת הסיעוד הציבורי בישראל. אולם אף נציג ממשרד הבריאות לא הוזמן לדיוני הוועדה.
"ברור כי המלצה של עמוד אחד אינה יכולה להחליף תכנית רפורמה מלאה שנכתבה לאחר חודשים של התעמקות בנושא וניתוח יסודי של הכשלים הקיימים כיום במערכת זו", מסכם סגן השר ליצמן. "אם רוצים לתת מענה אמיתי לנזקקי הסיעוד, יש לאמץ את המלצות משרד הבריאות, אשר מקלות על האזרח, יוצרות רצף טיפולי ומעמידות את נזקק הסיעוד במרכז העניינים".
בואו לדבר על זה בפורום זכויות מבוטחים בביטוח בריאות וסיעוד.
