תת תזונה: האויב של הקשישים

ככל שאנחנו מתבגרים - ואם לדייק, מזדקנים - הגוף מאבד מגובהו וממשקלו. מבוגרים רבים נראים לנו כחושים יותר לעומת מבנה גופם בצעירותם. לא תמיד מדובר בבעיה, אבל לפעמים צריך להשגיח שאותו קשיש אינו סובל מתת תזונה.

"חוסר תיאבון הוא דבר שכיח בקרב קשישים", מסבירה ד"ר אסנת סטון, רכזת תחום מזון רפואי ותזונת קשישים במכבי שירותי בריאות. "הירידה בתיאבון היא חלק מהפיזיולוגיה הטבעית של הזקנה, המובילה לירידה בצריכת הקלוריות בקרב קשישים בכ-1% אחוז לשנה. ממחקרים עולה כי בגיל 80 צריכת הקלוריות אצל גברים נמוכה בכ-1,300 קלוריות ליום לעומת מה שצרכו בגיל 20, ואילו אצל נשים בכ-600 קלוריות ליום".

לדברי ד"ר סטון, הירידה הפיזיולוגית בתיאבון נובעת משילוב של מספר תהליכים:

שינויים הורמונאליים במערכת העיכול, הגורמים לתחושת שובע מוקדמת ומתמשכת.

שינויים ביכולת הריקון של הקיבה, וכאשר היא נשארת מלאה הרבה זמן תחושת השובע גוברת.

שינויים בחוש הטעם והריח, המפחיתים את הגירוי לאכילה.

שינויים בהרכב הגוף, למשל איבוד מחצית ממסת השריר, המפחיתים את הצורך האנרגטי.

לצד השינויים הללו, סובלים קשישים רבים מבעיות רפואיות כרוניות השכיחות בגיל מבוגר, דוגמת סוכרת, יתר לחץ דם, שומנים בדם ועוד, המחייבים הגבלות תזונתיות. קשישים רבים גם נוטלים תרופות שונות שעשויות לפגוע גם בטעם וגם בתיאבון.

"חשוב להתייחס גם למצב בריאות הפה והשיניים", אומרת ד"ר סטון. "קשישים רבים איבדו את השיניים הטבעיות שלהם, והשיניים התותבות לא תמיד מתאימות לפה וגורמות לסבל בעת אכילה. לכל לאלה מצטרפים גורמים נפשיים כמו חרדה ודיכאון, גורמים חברתיים, קושי כלכלי לרכוש מזון ולעתים גם קושי לרכוש את המזון ולהכין אותו לבד".

איך מתפתחת תת תזונה?

ד"ר סטון: "כאשר הירידה בצריכת המזון גדולה מהירידה הפיזיולוגית בדרישה האנרגטית, הקשיש עלול להיכנס למצב של מחסור בקלוריות ובחלבון. מצב זה ידרדר אותו לתת תזונה. שיעור הקשישים החיים באופן עצמאי בקהילה ונמצאים במצב של תת תזונה מגיע עד ל-15%. שיעור הקשישים המתגוררים במוסדות גריאטריים ונמצאים בתת תזונה מגיע אף ל-85% ואילו בבתי חולים שיעור תת תזונה בקשישים עומד על ממוצע של 50%".

מה ההשלכות הבריאותיות של המצב?

"למצב של תת תזונה יש השלכות רבות ומסוכנות מבחינה בריאותית. החל בירידה בתפקוד ובפעילות היומיומית בשל איבוד מסת שריר, דרך ירידה בצפיפות עצם שיכולה להגביר סיכון לשברים אוסטיאופורוטיים, פגיעה בתפקוד של מערכת החיסון אשר הופכת את הקשיש רגיש לזיהומים, אנמיה הגורמת לחולשה וירידה בתפקוד, ירידה והידרדרות קוגניטיבית עקב מחסורים תזונתיים, עיכוב בהחלמת פצעים, התאוששות ארוכה יותר מניתוחים ולצד זה צורך בשיקום ממושך יותר, וכלה בשיעור אשפוזים גבוה יותר וכמובן תמותה מוגברת".

מתי צריך להתערב?

"גם אם לכאורה קיימת סיבה מוצדקת לירידה בתיאבון ובאכילה של הקשיש, צריך לשים לב לכל ירידה במשקל. כל ירידה במשקל היא נורה אדומה לסיכון תזונתי. ישנם ארבעה סימנים הקודמים לירידה במשקל: ירידה בתיאבון; ירידה במספר הארוחות ליום (הקשיש אוכל רק שתי ארוחות ליום); ירידה בהנאה מהמזון - תלונות שהמזון לא טעים; ותחושת שובע כבר אחרי שני ביסים.

"חשוב להדגיש שבשונה מצעירים, חוסר תיאבון בקרב קשישים הוא תמיד בעייתי, משום שבעוד שילדים וצעירים משלימים את המשקל שאיבדו בזמן מחלה הרי שקשישים אינם מחזירים את המשקל שאיבדו. על כן, כל ירידה בתיאבון מחייבת התייחסות מידית. ככל שהקשיש סבל מחוסר תיאבון תקופה ממושכת יותר, כך ההתערבות התזונתית צריכה להימשך זמן רב יותר".

איך מתמודדים עם הבעיה?

"הכלל הראשון בטיפול הוא לא לחכות. בכל חשד שמתעורר אצלנו לגבי קשיש שנמצא בסיכון תזונתי, גם אם יש ספק בעניין, יש לעדכן את רופא המשפחה. לפי חומרת המצב יש לבקש הפניה לדיאטנית, ובמידה שקיימת בעיית בליעה מומלץ לקבל הפניה לקלינאית תקשורת.

"במקביל, אפשר להשתמש במזון רפואי, כגון אנשור פלוס. מזון רפואי מספק תזונה מאוזנת הכוללת את כל רכיבי התזונה. הוא מגיע בצורה נוזלית, וכאשר הוא נלקח בין הארוחות הוא אינו פוגע בצריכת המזון הרגילה של הקשיש. בדרך זו בעצם אנו מבטיחים שאכן תהיה תוספת של קלוריות, חלבון, ויטמינים ומינרלים. מחקרים הוכיחו כי השימוש במזון רפואי תורם להפחתת אשפוזים חוזרים, לעלייה במשקל ולשיפור בתפקוד. התועלת הגדולה ביותר מהמזון היא כאשר המטופל מלווה גם על ידי תזונאית.

"קשישים רבים נמצאים גם בסכנת התייבשות משום שיש אצלם ירידה בתחושת הצמא, והמזון הרפואי מהווה מקור טוב לנוזלים. בנוסף, מסייע המזון הרפואי גם במקרים שיש קושי בביצוע קניות ובישול או קושי כלכלי - לעתים מחיר המזון הרפואי בקופות החולים נמוך מהמחיר של מזון בריא".

לשאלון מצב תזונתי - לחץ כאן.

בואו לדבר על זה בפורום גריאטריה.