בדיקות בגיל הזהב: מדי שנה

בגיל הזהב ממשיכים בחלק מהבדיקות התקופתיות שכבר נהפכו לשגרה מאז גיל המעבר, ומתווספות בדיקות נוספות בהתאם לגילכם ולמצבכם הבריאותי.

בדיקת ראייה ומעקב חיסונים

"מעל גיל 65 מומלץ לעבור בדיקת שמיעה אחת לשנה, ולהמשיך לעשות בדיקת דם סמוי בצואה פעם בשנה עד גיל 75", אומר ד"ר מיכאל ויינפאס, מומחה לרפואת משפחה. "לגברים מעשנים בגילאי 65-74 מומלץ לעבור אולטרסאונד של אבי העורקים הבטני פעם אחת בשנה ולנשים מומלץ לעבור ממוגרפיה כל שנתיים עד לגיל 70 ומשטח צוואר הרחם כל שלוש שנים. בנוסף, מומלץ לבצע מעקב חיסונים - חיסון שפעת לקבוצות עם גורמי סיכון וחיסון נגד דלקת ריאות פעם אחת לכל החיים מגיל 65".

לדברי ד"ר נצר חירם, מומחה לרפואת משפחה, ישנן בדיקות חשובות נוספות בגילאי 65 ומעלה. "מומלץ לעבור בדיקת לחץ דם אחת לשנה-שנתיים, בדיקת BMI אחת לשנה על-מנת להעריך משקל ביחס לגובה, בדיקת צפיפות עצם פעם בשנה-שנתיים, בהתאם להחלטת הרופא ובדיקת ראייה פעם בשנה. בגילאים מבוגרים רוב האנשים מרכיבים משקפי ראייה, וחשוב לבדוק את חדות ראייה". עוד הוא מוסיף כי "כדאי לעבור בדיקות דם ולבדוק אם חסר ויטמין D, מכיוון שנמצא כי הוא מונע נפילות ומקטין תמותה ממחלות לב ומסוכרת".

"הבקשה ל-CT הפכה למנטרה"

בניגוד לבדיקות הנ"ל, ישנן בדיקות שאין צורך למהר לעבור אותן ללא סיבה מוצדקת, ודוגמה לכך היא בדיקת CT. "לפעמים נדמה לי שהפציינטים חושבים ש-CT היא הבדיקה הטובה ביותר והם ממש נלחמים עליה, מבלי להיות מודעים לנזקיה במיוחד כשהאינדיקציה לא נכונה", מספר ד"ר ויינפאס. "הבקשה ל-CT הפכה למנטרה שגורה בקרב כל מי שמבקש לברר חשד לבעיה רפואית. אותם אנשים שדורשים בדיקת CT אינם מודעים לכך שהקרינה בבדיקה זו היא שוות ערך לחשיפה לשמש במשך שלוש שנים וחצי. סקירת CT אחת שקולה ל-300 צילומי חזה. עם זאת, מובן שיש מצבים בהם הבדיקה בלתי נמנעת".

ד"ר ויינפאס אומר כי פציינטים רבים מבקשים לעבור CT עקב כאבי גב. לדבריו, "95% מכאבי הגב חולפים מעצמם תוך שישה שבועות. בנוסף, מעקב אחרי חולים שנותחו בגלל כאבי גב במשך שנה מגלה כי למרות הקלה בכאבים אחרי הניתוח, כשבודקים כעבור שנה, אין שום הבדל ברמת הכאבים שלהם בהשוואה לאלה שלא נותחו. הסברים אלו על-ידי הרופא, כשהביקור נינוח ויש תקשורת טובה, יכולים להפחית משמעותית את שיעור הבדיקות המיותרות".

תועלת מול נזק

בדיקה נוספת שהצורך בה מוטל בספק היא בדיקת PSA לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. "בעשור האחרון לא היה גבר שלא עבר את הבדיקה", אומר ד"ר חירם. "אם ערך החלבון שהתקבל בבדיקה היה גבוה מטווח הנורמה הפציינט נתקף בחרדה, אף שייתכן שהוא נובע מסיבה אחרת, כגון דלקת או קיום יחסי מין כמה ימים לפני הבדיקה. הפציינט נשלח אוטומטית לבדיקת אולטרסאונד ואם התגלו בה גושים ההמלצה הסטנדרטית הייתה לעבור ביופסיה, אשר עלולה לגרום לזיהומים ולסיבוכים קשים. אולם לפני כשלוש שנים כאשר התברר שמעטים הגברים שמתים מסרטן הערמונית והוא אינו פוגע באיכות החיים. גם החוקר שגילה את הקשר בין ה-PSA לסרטן הערמונית והמליץ על ביצוע תקופתי של הבדיקה הודה בסופו של דבר בטעותו".

ד"ר חירם מציין כי בכל בדיקה וטיפול חייבים לבדוק תועלת מול נזק. אם התועלת עולה על הנזק אפשר לעבור את הבדיקה המתאימה או לקבל טיפול מסוים, גם אם הוא קשה, כמו למשל כימותרפיה חזקה. בכל מקרה, מומלץ להימנע מבדיקות שאין להן סיבה מוצדקת.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה וכללית.