סרטן: התפוח לא נופל רחוק מהעץ

במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת BMJ עולה כי קיים סיכון משפחתי למחלות ממאירות, גם במקרים בהם האבחנה של הממאירות נקבעת בגיל מבוגר. ואבחנה בגיל מבוגר בהחלט עשויה לשמש כגורם מנבא לסיכון גבוה עבור הצאצא.

החוקרים מצאו כי הסיכון המשפחתי הגדול ביותר הוא בצאצאים להורים שאובחנו עם מחלות ממאירות בגיל מוקדם. עם זאת, הסיכון המשפחתי עלה משמעותית בממאירויות רבות גם כאשר ההורים אובחנו בגילאים 70-79, או אף בגילאי 80-89, כולל ממאירויות של המעי הגס והרקטום, הריאה, השד, הערמונית, שלפוחית השתן, מלנומה או סרטני עור, וגם לימפומה שאינה הודג'קין.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Swedish Family-Cancer Database (מעודכן ל-2010), שכלל מידע אודות למעלה מ-12.2 מיליון אנשים ולמעלה מ-1.1 מיליון מקרים של גידולים ראשוניים ראשונים.

מתוצאות המחקר עולה כי כשהורים אובחנו בגיל מבוגר עוד יותר (90 שנים ומעלה), עדיין חלה עלייה משמעותית בסיכון להתפתחות ממאירויות של העור (עלייה של כמעט פי שניים בסיכון), ממאירויות של המעי הגס והרקטום (עלייה של 60%), וממאירויות של השד או של הערמונית (עלייה של 30%).

הסיכון המשפחתי הגדול ביותר תועד במשתתפים להורים שאובחנו עם ממאירויות בגיל צעיר. אך גם כאשר ההורים אובחנו בגיל מבוגר (70 והלאה), הסיכון לממאירות בילד היה גבוה יותר משמעותית, בהשוואה לאלו שהוריהם לא אובחנו עם אותה ממאירות.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה.