פגיעה מוחית: אסור לוותר על פעילות

אירוע מוחי ומחלת הדמנציה מביאים לירידה ביכולת המטופל להשתתף בפעילויות משמעותיות בסביבתו הטבעית.

תחילה נפגע הזיכרון וכתוצאה מכך המטופל שוכח היכן הניח חפצים, שוכח כי ביצע פעולה מסוימת רק לאחרונה ולכן חוזר עליה שוב ושוב, ושוכח שמות של אנשים. כמו כן, נפגעת יכולת המטופל לפעול בהיגיון ולהסיק מסקנות. המטופל יתקשה לספור ולהשתמש בכסף, לנבא את תוצאות מעשיו ולהבין רמזים מהסובבים אותו. בעיות נוספות הן חוסר התמצאות בסביבה וקשיים בלמידה של מידע וברכישה של הרגלים חדשים. מהלך מחלה זה מעלה את מידת החרדה, ומקשה על ההתמודדות עם גורמים מסיחי-דעת כגון רעש ואור בוהק.

כדי להקל על התמודדות עם המחלה ולאפשר הסתגלות יום יומית, יש ליצור עבור המטופל סביבה נוחה, תחושת שייכות וחיבור, עיסוק וזהות עצמית.

יש לעודד מטופלים להשתתף בפעילויות ולקבוע סדר יום בהתאם לרקע האישי של כל מטופל. על הסביבה להיות דומה במידת האפשר למסגרת הבית, העבודה והפנאי כפי שהיו לפני המחלה. מומלץ לעודד השתתפות בפעילות גופנית כדי לשמור על יכולות קיימות, לשפר את מצב הרוח, להתמודד עם רגשות שליליים, להפחית מתח ולשפר את איכות השינה.

בראש ובראשונה יש לדאוג לבטיחות המטופל. לצורך זה יש מספר פעולות פשוטות שהמשפחה יכולה לבצע:

1. להחביא את מפתחות הבית.

2. לסגור את הברז המרכזי של הגז כשהמטופל נמצא בבית לבדו.

3. להציב שילוט מתאים על דלתות כגון: שירותים, חדר אמבטיה ומטבח.

4. להניח דברים חשובים במקומות קבועים ובולטים.

5. ליצור חדר שינה נעים, ממוזג ומואר, כדי להקל על תופעת ה-sundown, של אי שקט בשעות הלילה. כמו כן, מומלץ להשתמש בפיג'מה, שמיכה וכרית נוחות ומוכרות. יש מחקרים שהראו כי גם שימוש בדובי יכול להרגיע מטופלים.

6. יש להסיר כבלים חשמליים מהרצפה ושטיחים שעליהם ניתן ליפול.

קווים מנחים לפעילות במסגרת הבית

יש לתת אמון ולאפשר פעילות מותאמת לרמת ההשתתפות ומידת ההיכרות של המטופל.

יש לפרק פעילות למנות קטנות איתן המטופל יכול להתמודד, ולעיתים יש להתאים את הסביבה.

יש להתבסס על יצירת תחושת הצלחה וחיזוק עוצמותיו של המטופל.

יש ליצור סביבה המדמה דירה הכוללת מטבח, סלון ופינת כביסה. הדבר יאפשר למטופלים לחוות פעילות משמעותית בהתאם ליכולת הבחירה שלהם, ובכך להעניק להם תחושת מסוגלות.

דוגמאות לפעילויות משמעותית למטופלים הלוקים בדמנציה:

שמירה על יכולת התפקוד: אפייה, הכנת משקה חם כגון תה, ניקיון השולחנות, שטיפת כלים, קיפול כביסה, ניקוי אבק וכו'.

מחוץ לבית: הליכה בחצר או מחוץ לבית בהשגחה, איסוף עלים שנשרו, גינון, האכלת חיות מחמד, עבודה בעץ וכו'.

מסגרת חיי חברה: יציאה בהשגחה למועדון, למסעדה, לקניות, לחוף הים, לסרט, לקונצרט, למוזיאון וכו'.

חיי הפרט: סיפור חיים, התבוננות בתמונות אלבום, ביקור חיית המחמד של המטופל, מיון חפצים אישיים, כתיבת מכתב או כרטיס ברכה לאירוע.

הרגלי עבודה: עבודה ליד שולחן, ליד מחשב או כל פעילות הקשורה לעבודה של המטופל בעברו.

יצירה: ציור, סריגה, אריגה, רקמה, קיפולי נייר, הכנת כרטיסי ברכה וסידור פרחים.

טיפוח אישי: עיסוי הפנים והידיים, מניקור.

חיים בסביבת המשפחה:

מטבח: יש לעודד את המטופלים להכין ארוחה בכוחות עצמם: שטיפת ירקות, מריחת חמאה על פרוסת לחם או אפיית עוגה. יש לעודד שטיפת כלים והכנת השולחן.

סביבת העבודה: ניתן לבנות סביבה המדמה משרד לאנשים שעיקר עבודתם בעבר הייתה משרדית. סביבה זו יכולה להכיל עטים, מכונת כתיבה או מחשב, תיקיות לתיוק וכו'. יש משפחות שבבעלותן עסק: במסגרת זו ניתן לאפשר למטופל לשהות בסביבה מוגנת המאפשרת לו לשמור על מהות קיומו למרות שהוא רק יושב במקום העבודה או עוזר במטלות, קטנות ככל שיהיו.

גינון: גינות הינן פינות מחמד בהן ניתן לתרגל מיומנויות בסביבה מאפשרת הצלחה. ניתן לשתול, להשקות, להכין שתילים חדשים וכו'.

מומלץ להפעיל את המטופל בפעילות משמעותית בהתאם ליכולות שלו. לדוגמה: יצירת ספר זיכרונות אלבום ובו תמונות של המטופל מתקופות שונות של חייו ואירועים משמעותיים שבו יוכל לדפדף. האלבומים מקלים על יצירת שיחה ועל העלאת זיכרונות נעימים.

מומלץ לאפשר למטופל לשחק עם המטפל או עם בני משפחתו משחקים פשוטים כגון דמקה, שש-בש וקלפים.

משחקי מסירות בכדור, בבלון עם הליום ויצירה יכולים אף הם לגוון את חייו ולעורר חקירה ומשמעות. ניתן למצוא באינטרנט מגוון גדול של חידונים היכולים אף הם לשמש כמקור להשראה ושמירה על יכולות קוגניטיביות.

כיום יש מודעות גדולה לחשיבות גירוי החושים במסגרת של פעילויות משמעותיות לאדם הלוקה בדמנציה. הרעיון מבוסס על שימוש בחושים כדי לחוות את המגע, הריח, התנועה והטעמים המספקים הנאה ותקשורת עם הסביבה.

כדי לנצל את החושים בצורה יעילה ניתן:

1. לאפשר למטופל לזהות חפצי יומיום מוכרים ומותאמים לגיל (כגון פרחים ופירות, כלי כתיבה).

2. להתמקד בחוש אחד בלבד, כגון חוש המישוש או חוש הטעם. זה מסייע למטופל להתרכז ולהתמסר לחוויה.

3. יש למקד את המטופל לחוש, ולסייע לו להבחין באפיון המיוחד שאותו רוצים למקד.

הכותב הוא ראש מערך הריפוי בעיסוק בבית החולים השיקומי בבית ים בית בלב וכותב הספר (יחד עם מרגריטה רחנאיב) "פעילות פנאי ותעסוקה לזקנים"

בואו לדבר על זה בפורום שיקום וגריאטריה.