הגיל המבוגר: אל תיתקעו בבית

המרחב הציבורי היינו קריטי לרווחתו של האדם באשר הוא. אך מרחב זה הוא בעל משמעות מיוחדת עבור קשישים לאחר אירוע מוחי או דמנציה, כאשר יכולתם לצאת למרחב הציבורי מצטמצמות למסגרת הבית או המוסד שבו הם חיים. צמצום מרחב המחיה למסגרת הבית, החדר או המחלקה אינו טבעי מכיוון שאנו מבלים את מרבית זמן הערנות שלנו בסביבה חוץ ביתית - בדרך לעבודה, יציאה לקניות או לארוחה רומנטית. אפילו ירידה קצרה לאיסוף הדואר מהתיבה יכולה לקבל משמעות.

לקשיש, החוויה של יציאה למרחב הציבורי מאפשרת הזדמנות לשפר את תחושת ערך העצמי, לספוג ויטמין D מקרני השמש (בשעות הרצויות ובמינון הנכון) החשוב למניעת מחלות עצם ולהפחתה של מידת הדיכאון. מחקרים מראים כי ליציאה למרחב הציבורי השפעות חיוביות: הפחתת כאב, שיפור שליטה על סוגרים, הפחתת אגיטציה (חרדה ואי-שקט המאפיינים חולה אלצהיימר), שיפור יכולת תפקודית ואף הארכת חיים.

כל מסע הוא חוויה

מסע חושי מתאר הזדמנות שבה מאפשרים לאדם הקשיש לצאת ליום בילוי מחוץ לבית או למסגרת שבה הוא נמצא ולחוות גרייה חושית הכוללת את הראייה, המגע, הטעם, הריח והשמיעה. מסעות אלו מאפשרים ליצור הזדמנות של רוגע והעלאת זיכרונות בצורה מזמינה. במהלך המסע ניתן לאסוף חפצים אשר יזכירו לקשיש את החוויה שעבר במהלך היום; למשל: פרחים, צדפים, משקה או אוכל שרכשו בדרך. כמו כן, באמצעות הטלפונים החכמים יש אפשרות לצלם תמונה או סרטון ולהציג לקשיש את החוויה בסיומו של יום או בכל הזדמנות אחרת.

ריפוי בעיסוק בתחום הגריאטריה עוסק בקידום ובשימור איכות החיים והיכולת התפקודית של אנשים בגיל המבוגר. מוקד ההתערבות בריפוי בעיסוק מתייחס לשימור או שיפור מיומנויות, העשרת פעילויות פנאי, השתתפות בפעילויות חברתיות ועוד. חוויית היציאה למרחב הציבורי משלבת היבטים רבים של המקצוע, בהם תפקוד חושי, מוטורי וקוגניטיבי. מסגרת הבית או המוסד עלולה לגרוע מתהליך החשיפה, החקירה והלמידה של האדם הקשיש. כתוצאה מכך, הם עלולים להיראות כחסרי התעניינות וחסרי מוטיבציה, ולהגיב מעט או לא להגיב כלל לגירויים בסביבתם. חשיבות היציאה למרחב הציבורי גדולה, משום שהיא עונה על צרכים רבים של האדם הקשיש.

תפקידם של בני המשפחה

בעקבות זאת, משרד הבריאות דורש ממחלקות סיעודיות להוציא את הדיירים ל"יום חווייתי". ואולם, יש לשפר את מודעות הציבור לחשיבות הגירוי החושי עבור קשישים. בעיקר אמורים הדברים לגבי בני המשפחה של קשישים שיקומיים. יש לעודד את בני המשפחה להוציא את יקירם למרחב הציבורי ולחשוף אותו לגרייה משמעותית.

דוגמאות לכך יכולות להיות:
ישיבה במרפסת.
ישיבה על ספסל בקרבת הבית.
יציאה לגינה ציבורית בקרבת הבית.
יציאה לבית קפה קרוב.
יציאה לקניון.
יציאה למוזיאון או גן פסלים.
נסיעה במכונית, באוטובוס או ברכבת לצורך החוויה ותחושת הנסיעה.
ביקור קרובי משפחה.
צפייה בגלי הים מהטיילת, ירידה לחוף הים להרגיש את הגלים.

הכותב הוא מנהל הריפוי בעיסוק בבית החולים השיקומי "בית בלב" בבת ים, מקבוצת מכבי שירותי בריאות

בואו לדבר על זה בפורום שיקום וגריאטריה.