דיכאון מאוחר עלול לגרור דמנציה
ממחקר חדש עולה קשר ישיר בין דיכאון בגיל מאוחר ובין סיכון מוגבר להתפתחות כל סוגי הדמנציה, כולל מחלת האלצהיימר. מה עושים? אורח חיים בריא והפחתת גורמי סיכון
מתוצאות סקירה חדשה, שפורסמו בכתב העת British Journal of Psychiatry, עולה קשר בין דיכאון בגיל מבוגר ובין סיכון מוגבר להתפתחות כל סוגי דמנציה, כולל מחלת אלצהיימר. מהסקירה עולה עוד כי הסיכון לדמנציה על-רקע מחלת כלי דם של המוח גבוה יותר משמעותית מהסיכון למחלת אלצהיימר בחולים מבוגרים עם דיכאון.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיכאון בשלב מאוחר הינו אחת ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר בקשישים. הפרעה זו מלווה בליקוי תפקודי משמעותי, תגובה משתנה לטיפול ושיעורי תחלואה ותמותה גבוהים.
למעשה, החוקרים זיהו עלייה של 85% בסיכון; עבור מחלת אלצהיימר העלייה בסיכון עמדה על כ-65%, ואילו העלייה בסיכון לדמנציה על-רקע מחלת כלי דם של המוח עמדה על למעלה מפי 2.5.
מניתוח לפי תתי-קבוצות, שלקח בחשבון משתנים שונים דוגמת גיל, רמת השכלה, מין, תפקוד קוגניטיבי ומצב תפקודי וביולוגי - עלה כי היקף הקשר בין דיכאון בשלב מאוחר במהלך החיים ובין הסיכון לדמנציה מכל-סיבה, היה קטן יותר, אך עדיין משמעותי.
החוקרים מציעים כי מניעת דיכאון תוך הקפדה על אורח חיים בריא והפחתת גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ובעיות נפשיות אחרות, עשויים לסייע במניעת או דחיית תסמיני דמנציה בחולים מבוגרים. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
בואו לדבר על זה בפורום דיכאון, אבחון וטיפול.