AMD: לדכא את הדיכאון

ריפוי בעיסוק עם טיפול התנהגותי ותמיכה חברתית יכולים לסייע למנוע דיכאון, גם במקרים קשים של פגיעה בתפקוד, למשל במקרה של אובדן ראייה. כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Ophthalmology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ניוון מקולארי גילי מוביל לאובדן ראייה במרכז הרשתית, ובסופו של דבר מותיר ראייה היקפית בלבד, ומקשה על פעילויות דוגמת קריאה ונהיגה. על רקע הירידה בתפקוד, כ-30% מהחולים מפתחים דיכאון קליני.

במחקר הנוכחי נכללו 188 משתתפים עם ניוון מקולארי גילי ותסמינים מסוימים של דיכאון, אך ללא הפרעת דיכאון, שפנו לרופא עיניים פעמיים להשלמת בדיקת ראייה וקבלת מרשם לשימוש בעזרי ראיה.

המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות קבוצה אחת זכתה לביקור של עובדת סוציאלית בבית שש פעמים במהלך תקופה של שמונה שבועות. מפגשי הטיפול הסוציאלי סיפקו הזדמנות לשוחח עם מטפל על החיים עם לקות ראייה. בקבוצה המקבילה נערכו מפגשים דומים, אך אלו נעשו על ידי מרפא בעיסוק, שהציע דרכים להקל על ההתנהלות בבית, דוגמת תאורה חדשה או טובה יותר.

כחלק מהטיפול ההתנהגותי, כלל מרכיב הריפוי בעיסוק גם עזרה בקביעת יעדים לפעילויות שהיו רוצים להמשיך בהן וליצירת קשרים חברתיים. חלק גדול מהמשתתפים במחקר הפסיקו לצאת מהבית בשל חשש מנפילה או חשש שילכו לאיבוד ולכן הפכו מבודדים עוד יותר. מרפא בעיסוק עזר להם לשנות גישות לחזור חזרה לעולם.

ארבעה חודשים לאחר התחלת המחקר, 18 חולים בקבוצת הטיפול החברתי פיתחו הפרעת דיכאון, זאת בהשוואה ל-11 חולים בקבוצת הטיפול ההתנהגותי.

מאחר ששני סוגי הטיפול כללו ביקורי בית, הרושם הוא כי הירידה בשיעורי הדיכאון עם טיפול התנהגותי לא נבעה רק מתשומת הלב שניתנה לחולים. לאור הממצאים, החוקרים כותבים כי חולים הסובלים מאובדן ראייה צריכים לקבל טיפול על ידי אופטימטריסט היכול לסייע להם באיתור משאבים אחרים בקהילה.

בואו לדבר על זה בפורום AMD - ניוון מרכז הראייה ברשתית בגיל מתקדם.