אנורקסיה בקשישים: ריפוי בעיסוק

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה המאופיינת באובדן החשק לאכול, מתוך תפיסה לא נכונה של הגוף, הגורמת לאובדן משקל משמעותי.

האם יש הבדל בין אנורקסיה בנעורים לבין אנורקסיה בקרב קשישים?

אכן, יש הבדל.

הגורמים לאנורקסיה בגיל ההתבגרות כוללים:

גורמים ביולוגיים כגון היסטוריה של הפרעות אכילה במשפחה.
גורמים התפתחותיים אשר בעקבותיהם מתפתחת תפיסה מעוותת של מבנה הגוף.
גורמים פסיכולוגיים הכוללים אופי כפייתי וחרדה.

לעומת זאת, הפרעות אכילה בקרב האוכלוסייה הקשישה, נובעות מגורמים אחרים:

גורמים ביולוגיים כגון פגיעה בחוש הטעם והריח, הפוגע בתאבון, אובדן שיניים, שיניים תותבות לא מתאימות וירידה בכמות הרוק.
גורמים אובייקטיביים כגון תופעות לוואי של תרופות, גידולים במערכת העיכול, מחלת חסימה ריאתית, מחלות לב ובעיות בליעה.
גורמים הנובעים מתוך חוסר מודעות לתחושות פנימיות כגון ליקויים קוגניטיביים (זיכרון, תפיסה, יכולות אקזקוטיביות והבנת מסרים מהגוף) הנובעים מתהליך הדמנציה.
גורמים פסיכולוגיים: התמודדות עם אובדנים, ניסיונות אובדניים, יחס לבני משפחה, היעדר שותף לארוחה.

מהי שכיחות האנורקסיה בקרב קשישים?

אנורקסיה שכיחה בקרב כ-30% מהקשישים בני 70 עד 80 החיים בקהילה; ועלולה להגיע ל-80%, אם לוקחים בחשבון את כמות הקשישים הלוקים באנורקסיה החיים במסגרות סיעודיות. לעיתים, אנורקסיה בקרב קשישים איננה מקבלת את מלוא תשומת הלב בגלל חשיבה סטריאוטיפית, לפיה ירידה במשקל הינה טבעית, ומהווה חלק מתהליך ההזדקנות.

כיצד ניתן להעלות את המודעות לאנורקסיה של קשישים בקרב בני המשפחה ובקרב אנשי מקצוע?

יש לשים לב למספר גורמים.

אובדן במשקל: האם הקשיש אמנם אוכל את כמות האוכל הדרושה ביום, אשר נקבעה על-ידי הדיאטנית.
הפחתה בכמות הפעילות היום יומית של הקשיש וקשיים במטלות BADL ו-IADL.
שמירה על מראה חיצוני והיגיינה אישית.
שמירה על פעילות גופנית המעודדת תיאבון.

במסגרת עבודת הצוות הרב מקצועי, יבדוק צוות הריפוי בעיסוק מגוון של תפקודים מוטוריים ותחושתיים, קוגניטיביים ותפקודיים - ובהם היכולת להעריך תפקודים קוגניטיביים המשפיעים על יכולת הקשיש לתפקד בסביבה, כגון:

התמצאות בזמן ובמקום: מדובר בגורם בסיסי וחיוני, לצורך תפקוד יום יומי. לדוגמא: ההתמצאות בזמן חשובה, כדי לתזמן את זמני הארוחות, ולהתאים את המנה למזג האוויר המצוי בעונה. ההתמצאות במקום חיונית להתמצאות במרחב הבית ובמרחב החיצוני, כאשר נדרש לערוך קניות ולחזור הביתה בשלום.
שימוש בטלפון: יכולת השימוש בטלפון חיונית, מפני שהיא מאפשרת לבני המשפחה לעקוב ולברר האם הקשיש אמנם אכל, מה הוא אכל, וגם לערוך קניות באמצעות הטלפון, במידה והוא מרותק לבית מסיבה כלשהי.
זיהוי ויכולת שימוש בכסף: היכולת לזהות כסף, להעריך את השווי שלו ולחשב פעולות חשבון פשוטות, כדי לבצע קניות.
בדיקת יכולת לערוך קניות: בדיקת היכולת של שימוש בכסף בפועל, לצורך עריכת קניות רלוונטיות, המאפשרות קיום יום-יומי.
מידת היכולת להכין ארוחה: לאחר רכישת המצרכים, חיוני לבדוק האם הקשיש מסוגל להכין את הארוחה, הן מבחינה מוטורית (חיתוך, בישול ואפייה) והן מבחינת התכנון הקוגניטיבי של סדר פעולות ההכנה ושמירה על כללי בטיחות.
יכולת הקשיש לאכול: החל מהערכת היכולת של הקשיש, ולעיתים, במידה ונדרש - יש לבדוק האם הוא מסוגל לאכול מכפית המוגשת על-ידי מטפל.
כאשר יש ליקויים קוגניטיביים או במצבי ערנות לקויה, ייתכן כי יש מקום לתת משוב מילולי לעידוד אכילה, כדי לוודא שהקשיש אמנם מביא את האוכל לפיו. כמו כן, ייתכן שהקשיש יתקשה בזיהוי כמות האוכל והפריטים במגש ובצלחת, כתוצאה מפגיעה בתפיסה מרחבית. או שהקשיש יאבד קשב בזמן הארוחה, כתוצאה מהסחת דעת, או כי נרדם במהלך הארוחה.

כמו כן, מרפאים בעיסוק ימליצו לקשיש ולבני משפחתו על רעיונות להתאמה של הסביבה ועל אביזרי עזר שיקלו על האכילה. וכן יתנו הדרכה על מידת התיווך הקוגניטיבי, לו זקוק הקשיש כדי לאכול.

לסיכום, לאור כל זאת, הערכה של צוות רב מקצועי, ובמיוחד שילובם של מרפאים בעיסוק כבר בשלב ההערכה היא חיונית, כדי לאתר גורמי סיכון לאנורקסיה בקרב האוכלוסייה הקשישה. מרפאים בעיסוק יוכלו לספק מגוון של עצות ולהדריך אנשי צוות, בני משפחה ומטפלים עיקריים, בגורמים להפחתה במשקל - ואף לסייע במתן עצות ורעיונות פרקטיים להתמודדות עם הירידה במשקל.

יובל נוה, Msc.OT, הוא מנהל הריפוי בעיסוק בבית החולים השיקומי "בית בלב" בת-ים, מקבוצת מכבי שירותי בריאות

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות אכילה ועודף משקל.